המובן מאליו: חוזים באתרי אינטרנט ישראלים מקפחים את הצרכנים
הרשות להגנת הצרכן גילתה את מה שכולנו הרגשנו: מבדיקה עולה ש-100% מ-50 חברות ישראליות שמוכרות אונליין, משתמשות בחוזים דרקוניים שמבססים את עליונותן על הצרכן - וזה חוקי כמובן. רק ביהמ"ש לחוזים אחידים יכול לבטל סעיפים מקפחים בחוזה כזה, מה שמותיר את הצרכנים חסרי הגנה. האם החוק ישתנה? "יש מתווה"
חוזים ארוכים מדי, מלאי סעיפים מקפחים ודרקוניים כלפי צרכנים, כשכל זה חוקי בהחלט: זה מה שגילתה הרשות להגנת הצרכן מבדיקת 50 תקנונים של אתרי סחר ישראלים שמוכרים מוצרי חשמל, תקשורת, תיירות, אופנה וספרים אונליין. כל החוזים שנבדקו כללו סעיפים שמפלים או חשודים כמפלים את הצרכן.
נתקלתם בבעיה צרכנית? כיתבו לנו >>
לפי הבדיקה, 100% מהתקנונים שנבדקו, כללו תנאים אחידים החשודים כמקפחים, או שיש בהם חזקת קיפוח כלפי הצרכנים. הכוונה לתנאים שמהווים יתרון בלתי הוגן לבית העסק ועלולים לפגוע בצרכנים. מספר התנאים האלה בחוזים שנבדקו נע בין 2 ל-9.
הבעיה: חוקי עד שביהמ"ש יקבע אחרת
התנאים האלה הם תנאים חוקיים המצויים בחוזה אחיד, שהוא בשל עצמו בעייתי. שכן, מדובר בחוזה שהוכן על-ידי בית העסק ואינו נתון למו"מ. כלומר, הצרכן לא יכול לדון עם האתר על תנאי החוזה, אלא מקבל אותו כמוגמר וגם לרוב לא מקדיש זמן רב לקריאתו או לא קורא אותו בכלל, בטח כשמדובר בקנייה אונליין.
חוזים כאלה לא נפוצים רק בעולם הקניות אונליין אלא גם בחברות סלולר, רהיטים וכל חברה שמוכרת דבר מה לצרכנים. אם היא יכולה לתת לעצמה יתרון מול הלקוח - היא תעשה זאת. בטח לנוכח העובדה שחוזה כזה הוא חוקי כל עוד הוא עומד בחוק החוזים האחידים שמתיר 13 סעיפי קיפוח.
לפי המועצה לצרכנות, רק "בית המשפט מוסמך לבטל את התנאים האלה. ליועץ המשפטי ולמועצה לצרכנות יש סמכות לבקש את ביטולו של תנאי מקפח בחוזה אחיד של עסק", כך נכתב באתר המועצה. גם לפי הרשות להגנת הצרכן: "בית הדין לחוזים אחידים רשאי לבטל או לשנות תנאי מקפח בחוזה אחיד, רשאים לפנות לבית הדין: משרד המשפטים, הרשות להגנת הצרכן וארגוני הצרכנים".
אף על פי כן, ברור שרוב הצרכנים לא יפנו לארגוני הצרכנים ולא לבית הדין, מפאת מחסור בזמן וכסף. רוב התיקים לא יתנהלו בסופו של דבר בבית המשפט (כך מוכיחה המציאות – אין כמעט תיקים כאלה) וגם אם כן: הסנקציה די עלובה: ביטול התנייה המקפחת ורק לגבי החוזה הספציפי שנידון, בעוד שבעולם החוזים האחידים – אחד "מעתיק" מהשני.
גילו את אמריקה. מה הלאה?
הרשות גילתה כאן מה שכל צרכן יודע: כשחברה יכולה להוסיף לחוזה אחיד סעיפים אשר מבססים את עליונותה ומגנים עליה למרות שהם פוגעים בצרכן – היא תעשה זאת – בעיקר כיוון שמותר לה. זה חוקי. חברות נוטות לראות מה חברות אחרות עושות בתקנונים שלהן ולכן כל חברה תעשה זאת, כי למה להן לצאת פראייריות מול הצרכנים ומול המתחרות?
הרשות לא בדקה כמה צרכנים נפגעים מכל אתר כזה, שכן ברור שיש אתרים (כמו אתרים גדולים בחו"ל) שבקושי פוגעים בצרכנים (דרך חוזה אחיד עם סעיפים מקפחים), ויש כאלה שפוגעים בלא מעט צרכנים באמצעות הסעיפים האלה. בנוסף – שאלת השאלות היא מה מתכוונת הרשות לעשות בנושא? שכן כאמור, חוק החוזים האחידים מתיר סעיפים אלה.
גורם ברשות אמר ל-ynet שהבדיקה נערכה משום שהרשות רוצה למצוא פתרון לסוגייה "כי כרגע זה לא מתנהל בצורה טובה, רק בית משפט לחוזים אחידים יכול לקבוע שמדובר בסעיף מקפח. אנחנו עובדים על מתווה מול משרד המשפטים שיאפשר לרשות לפעול בנושא".
עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מסר בהודעה לעיתונות: "הבדיקה מראה בבירור כי החוזה האחיד בתחום הצרכנות זקוק לטיפול מקיף: לא יעלה על הדעת כי כל החברות שנבדקו נמצאו כמי שמכניסות תנאים אחידים מקפחים לתקנוני הקנייה באתר האינטרנט שלהם. חוק חוזים אחידים אינו יעיל ומותיר את הצרכנים ללא הגנה של ממש. הרשות צריכה לקבל בחוק כלים להגן על הצרכן הישראלי גם בתחום החוזים האחידים".
לפנייה לכתב/ת 
