בגלל הכתובה: עזב את הבית וישלם לאשתו 360 אלף ש'

זוגות חילונים לא תמיד מייחסים מחשבה רבה לעניין הכתובה ולסכום שמצוין בה. הנה תזכורת לכך שלא מדובר בעניין טקסי או סימבולי בלבד

עו"ד דורית גלוברמן-קרטפורסם: 21.10.18 , 17:22

בית הדין הרבני האזורי בירושלים קיבל לאחרונה את תביעה של אישה שדרשה מבעלה לשלם לה את כתובתה - בסך 360 אלף שקל – משום שעזב את הבית והיה למעשה הצד שהביא לגירושים. הדיינים שוכנעו שהוא זה שמנע אפשרות של שלום בית, מה גם שלא הציג עילה שלפיה תפסיד האישה את כתובתה.

בני הזוג נישאו ב-2003 ונולדה להם ילדה אחת. בחתונה התחייב הנתבע על כתובה בסך 360 אלף שקל. בתחילת 2016 הוא עזב את הבית, והיא פתחה תיק לגירושים או שלום בית, כולל תביעות נוספות, ובהן הכתובה. לדבריה, לבעלה הייתה מאהבת ומתחילת הנישואים היה מתכתב עם נשים אחרות בעניינים מיניים. היא הוסיפה שבעלה עזב את הבית כי רצה לחזור לקיבוץ שלו כדי לא להפסיד זכויות כספיות שמגיעות לו שם, ומכאן הוא זה ש"מרד" בה מבחינה הלכתית. לטענתה, בעוד היא רצתה שלום בית למרות מעשיו, הוא זה שהתעקש על גירושים.

דיני משפחה

הודה ששילם לאישה בזנות – וחויב להתגרש

עו"ד דורית גלוברמן-קרט

גבר התנגד לתביעת הגירושים שהגישה אשתו, בין השאר בטענה שהוא מעוניין בשלום בית. אבל בית הדין הרבני סבר שיש מספיק ראיות לבגידה

הודה ששילם לאישה בזנות – וחויב להתגרש

מנגד טען הבעל שעזב את הבית על רקע התנהגות קשה של אשתו כלפיו, כולל תלונות בלתי פוסקות, אלימות מילולית ופיזית. הוא סיפר שפעם היא כלאה אותו בדירתם כשרצתה למנוע ממנו להראות את ביתם להוריו, והיה צורך לערב משטרה. הוא הכחיש את טענת המאהבת וסיפר שהחל קשר עם אישה רק אחרי שכבר עזב את הבית.

לטענתו, אשתו התנתה ניסיון של שלום בית בתנאי שיבטל את חברותו בקיבוץ, ומאחר שיחסיהם היו מעורערים, הוא לא היה מוכן לסכן את עצמו, שכן מדובר בדרישה לא הגיונית. לכן, לשיטתו, האישה היא שהכשילה את הסיכוי לשלום בית.

הדיינים - הרב מרדכי רלב"ג, הרב יקותיאל כהן והרב עמרם אלחדד – ציינו בפסק הדין שהתרשמו כי התובעת היא "אישה קשה", אולם גם אישה "קשה" לא מפסידה את כתובתה. נקבע כי הבעל עזב אותה מפני שחשש להפסיד את חברותו בקיבוץ, ולא מסיבה אחרת.

על כך הם הוסיפו כי גם הסירוב לעבור לקיבוץ לא גורם לה להפסיד את כתובתה, כיוון שלפני שנישאו הסכים הבעל מפורשות לתנאי שלה שלא יגורו בקיבוץ, ואף התגורר איתה בעיר.

יתרה מכך, הדיינים הבהירו כי בכל מקרה, לפי ההלכה בעל אינו רשאי לכפות על אשתו מעבר "מכרך לכפר".

"האיש מרד באישה ולא להיפך, והוא הכשיל את שלום הבית", כתבו הדיינים והצביעו על כך שלפני הפרידה אמר הבעל לאשתו שהוא נוסע לחופשה, וזו הפכה לעובדה מוגמרת. עניין נוסף היה העובדה שהחליף מסרונים רומנטיים עם נשים אחרות אחרי הפרידה, ובכך סתם את הגולל על האפשרות של שלום בית.

לכן, בסיכומו של דבר נקבע כי האישה זכאית למלוא כתובתה. עם זאת, במידה שהבעל לא יוכל לפרוע אותה בתשלום אחד, הצדדים יגיעו להסדר תשלומים.