העליון: נהיגה בשכרות לא שוללת כיסוי ביטוחי

השופטים הכריעו בערעור של חברת "הכשרה", שביקשה לפטור אותה מאחריות לפיצוי בגין תאונה שגרם מבוטח שלה שהיה תחת השפעת אלכוהול

עו"ד ורד פריפורסם: 25.10.18 , 16:33

בית המשפט העליון שם לאחרונה סוף לפסיקות עבר סותרות במשפטי תעבורה שונים, וקבע כי נהיגה בשכרות לא שוללת את הכיסוי הביטוחי של הנהג. השופטים יעל וילנר, דוד מינץ ויצחק עמית הכריעו בערעורה של חברת "הכשרה" נגד נהג שהיה מבוטח שלה ונגד מעורבים נוספים בתאונת שרשרת שהתרחשה ב-2015.

בתאונה פגע הנהג הנאשם בנהגת אחרת וכתוצאה מכך נפגעו שתי מכוניות נוספות. כלי הרכב של הפוגע היה מבוטח על ידי "הכשרה" ויתר המכוניות היו מבוטחות על ידי "אי-די-איי", ו"הפניקס" (גם הן משיבות בערעור). המשיב הודה והורשע בתיק תעבורה בכמה עבירות, בהן נהיגה בקלות ראש, גרימת תאונת דרכים שבה נחבל אדם, וכן בנהיגה בהיותו שיכור, לאחר שבבדיקת נשיפה נמצאה כמות העולה פי חמישה על רמת האלכוהול המותרת.

משפט כללי

פער בתוצאה: זוכה פעמיים מנהיגה בשכרות

עו"ד ירון בוכובזה

החוק פוסל תוצאות בדיקה כפולה של אוויר נשוף כשמתגלה פער של יותר מ-10% בין התוצאות. נהג שהגיע לביהמ"ש התבסס על כך - וזוכה

זוכה פעמיים מנהיגה בשכרות בשל פער בין התוצאות

בית משפט השלום קיבל את תביעת הנפגעים בגין נזקי רכוש, ודחה את עמדתה של "הכשרה", שטענה כי אין כיסוי ביטוחי בשל העובדה שהנהג הפוגע היה תחת השפעת אלכוהול. נקבע כי הכיסוי הביטוחי יישלל רק במקרה שבו הנהג התכוון לגרום לתאונה – דבר שלא הוכח.

בהמשך דחה המחוזי בתל אביב ערעור שהגישה "הכשרה" והיא הגישה ערעור לעליון, שבו טענה כי דינו של מבוטח הנוהג תחת השפעת אלכוהול הוא כדינו של מבוטח הנוהג תחת השפעתם סמים מסוכנים – שלגביו אין חבות של חברת הביטוח. היא הוסיפה כי אף שחריג אלכוהול לא נכלל במפורש בפוליסה, לא מדובר ב"הסדר שלילי", כלומר - אין לפרש את הפוליסה ככזאת שמותירה כיסוי ביטוחי לנוהגים תחת השפעת אלכוהול.

בנוסף נטען כי מבוטח שנוהג תחת השפעת אלכוהול למעשה "מתכוון" לגרום לתאונה, או לפחות יכול לצפות את גרימתה בוודאות קרובה, באופן שנחשב "כוונה" – כמו בדין הפלילי. עוד טענה הכשרה כי יש הצדקה לפטור אותה מחבותה בשל רשלנותו או אשמתו של הנהג.

לא הזירה המתאימה

"הגיעה העת כי בית משפט זה יעמיד הלכה על מכונה, ויכריע בשאלה זו", כתבה השופטת וילנר. "נראה כי בחירת המחוקק שלא לכלול מקרה שבו המבוטח נהג תחת השפעת אלכוהול בין חריגים אלו היא בחירה מודעת ומכוונת, המהווה 'הסדר שלילי'". לכן, לטעמה, לא ניתן להוסיף לפוליסה חריג של אלכוהול, ואין לפטור את הכשרה מחבותה במקרה כזה.

כמו כן נדחתה הטענה שלפיה התנהגותו של הנהג שקולה לכוונה, וזאת בנימוק שאין צורך להכריע בשאלה העקרונית לגבי פרשנות המונח "כוונה", מאחר שבמקרה זה בית משפט השלום הגיע למסקנה עובדתית שאין ראיות לכך שהנהג התכוון לגרום לתאונה או אפילו צפה את ההתרחשות ברמת הסתברות גבוהה.

בנוגע לטענה בדבר רשלנותו, או "אשמתו" של הנהג, הבהיר השופטת כי עיקרון יסוד בדיני הביטוח הוא שהפוליסה נועדה להגן על מבוטחים גם מפני רשלנות שלהם, והדבר מגולם בפרמיות שהמבוטח משלם.

לקראת סיום ציינה השופטת וילנר שהיא חלילה לא מקלה ראש בנושא של נהיגה בשכרות, אולם הכלים להתמודדות ולמיגור התופעה אינם בדיני הביטוח, אלא בזירה החינוכית, ההסברתית והפלילית.