בשל התנהלות האישה – תקבל רק חצי כתובה

התנהגות פוגענית והתעקשות לא כנה על שלום בית שכנעו את הדיינים שהגבר ישלם לגרושתו רק 90 אלף ש' במקום 180 אלף שעליהם התחייב

עו"ד דורית ענבר סברדליקפורסם: 19.11.18 , 18:31

בית הדין הרבני בנתניה חייב לאחרונה גבר גרוש לשלם לאשתו לשעבר רק חצי מכתובה של 180 אלף שקל שעליה התחייב בחתונה: בפסק הדין נקבע כי אין עילה הלכתית לשלילת הכתובה במלואה, משום שלא הוכח כי האישה בגדה או מרדה בו, אך מצד שני יש להפחית את הסכום ל-90 אלף שקל, לנוכח התנהלותה הפוגענית והתעקשותה הלא כנה על שלום בית.

נישואיהם של בני הזוג התאפיינו במריבות בלתי פוסקות. ב-2011, שנתיים אחרי שהתחתנו ומעט אחרי שנולד בנם המשותף, עזבה האישה את הבית בטענה שבעלה נהג באלימות כלפי אחותה. זמן קצר לאחר מכן הגיש הבעל תביעת גירושים, ואילו האישה הגישה במקביל תביעות משמורת ומזונות בבית המשפט למשפחה ותביעת שלום בית ברבני. אחרי שנתיים של דיונים הודיעו בני הזוג ששלום הבית לא צלח וב-2015 הם התגרשו. בנסיבות אלה נדרש בית הדין לדון בתביעת האישה לכתובתה.

דיני משפחה

אישה בגדה עם מטופל – והפסידה 100 אלף ש'

עו"ד יהושע שווירץ

בית הדין הרבני האזורי חייב בתחילה גבר לשלם לאשתו את כתובתה. אבל בית הדין הגדול קיבל את הערעור שהגיש לאחר שהשתכנע ביחסיה עם גבר אחר

אישה בגדה עם מטופל – והפסידה 100 אלף ש'

היא טענה ששלום הבית קרס משום שבעלה סירב לגעת בה ודרש ממנה לקבל את זה שהוא נוגע בבחורות אחרות. מנגד טען הבעל שלא הצליח לקיים עמה יחסי מין כיוון שהיא קיללה וגידפה אותו והוא "לא רובוט". הוא הכחיש שבגד בה ואף הסכים לעבור בדיקת פוליגרף, אך האישה סירבה לכך.

בפסק הדין כתב הרב שלמה שפירא מלכתחילה לא שררו בין בני הזוג אהבה, אחווה או רעות: "בדיונים התברר שהצדדים קיימו יחסי אישות ארבע פעמים לכל היותר... אין ספק שמספר הפעמים שהצדדים קיימו יחסי אישות במשך כל חיי נישואיהם היה נמוך, חריג ויוצא דופן ביחס לצורה בה מתנהלים שני בני זוג צעירים ובריאים".

נקבע כי לא הוכח שהבעל קיים יחסים עם נשים אחרות, ולכל היותר בילה עם חברותיו לעבודה כמקובל בחברה החילונית. העובדה שהאישה סירבה לבדיקת הפוליגרף מעידה על כך שאין רגליים לטענותיה בעניין זה. כמו כן נפסק כי אין בדל ראייה לכך שהתנהג באלימות.

לצד זאת נקבע כי אין ספק שקשריו עם חברותיו לעבודה פגעו באשתו. מנגד, העובדה שהיא סירבה לעבור לגור עמו בקרבת מקום עבודתו הקשתה עליו מאוד וגרמה לכך ששהה שעות רבות בנסיעות – מה שהסלים את היחסים הרעועים גם כך.

אבל על פי הדיין לא הוכחה עילה הלכתית לפטור את הבעל מתשלום הכתובה, שהרי האישה לא הוכרזה כמורדת ולא בגדה בו. בנוסף, אף שהיא זו שעזבה את הבית אי אפשר לקבוע שרק היא אשמה בגירושים.

בנסיבות אלה היא לכל היותר נחשבת ל"אישה רעה" – עילה לגירושים אך לא לפטור מכתובה.

עם זאת, הדיין פסק כי אי אפשר להתעלם מכך שהאישה התעקשה על שלום בית שלא בכנות, ויש לכך השלכה על סכום הכתובה שמגיע לה. על כן הוחלט – בהסכמת הדיינים הרב אריה אוריאל והרב אברהם מייזלס – שהאישה תקבל רק חצי מדמי הכתובה שהם 90 אלף שקל.