פערי המחירים העצומים בין המזון הבריא לרגיל: "זה יקר כי יש מי שישלם"
בכנסת דנו בפערי המחירים בין מוצרים "רגילים" לבין ה"בריאים", שמגיעים ל-120%. מבדיקה שערכנו עולה כי הפערים מגיעים אפילו ל-430%. מאפיית אנג'ל: הלחם הרגיל נמכר בהפסד, הלחם המלא מפצה על כך
הצרכנים בסופר משלמים הרבה יותר על מוצרים הנחשבים בריאים בהשוואה למוצרים מקבילים ‑ את זה גילתה גם ועדת הכלכלה של הכנסת בשבוע שעבר. בדיון הוצגו נתונים שלפיהם המזון שנחשב "בריא" יקר בעד 120% מהמזון "הרגיל". בדיקה שערכנו מגלה אף פערים גבוהים יותר.
העלאת המחירים הבאה: התבלינים יתייקרו בכ-4%
יקר בסופר: המחירים הגבוהים ביותר מאז 2014
קוקה קולה ממשיכה להעלות מחירים: מייקרת את קרלסברג וטובורג
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, אמר כי "מדובר באחד האבסורדים הכי גדולים בכלכלה הישראלית, שבו מצד אחד המדינה מסבסדת את מוצרי היסוד הלא־בריאים ומעודדת את רכישתם, ומצד שני משקיעה מיליארדים כדי להתמודד עם הבעיות הבריאותיות ממזון לא בריא". ואכן, הסוגיה שעומדת על הפרק כבר כמה שנים, ואיש לא מצליח לטפל בה: יש פיקוח מחירים על מוצרי מזון כמו לחם לבן, לחם אחיד, חלב, חמאה ומלח, ולעומת זאת, מוצרים כמו יוגורט, חלב עיזים, לחם מקמח מלא ושמן זית נמכרים במחירים גבוהים בהרבה, ואין מחשבה להטיל עליהם פיקוח כדי לבנות סל בריא מוזל לתושבי ישראל.
בדקנו כמה מוצרים ברשתות שיווק שונות. מהבדיקה עולה, למשל, פער של 9% בין מחיר אורז עגול מלא לאורז רגיל, פער של 61% בין פסטה מקמח ללא גלוטן לפסטה מקמח רגיל, פער של 101% בין פלפל אדום אורגני לפלפל אדום רגיל ופער של 430% בין שמן זית כתית לשמן קנולה.
סל מהמאה שעברה
מחירי המלח, השמנת והלחם הלבן מפוקחים מכיוון שמוצרים אלו הרכיבו את סל המוצרים הבסיסי במאה שעברה. המדינה ביקשה אז לפקח על מחיריהם כדי שיהיו נגישים לכל כיס. מאז הסל הזה השתנה וכיום רבים צורכים לחם מלא, תחליפי חלב וטחינה משומשום מלא במקום חמאה. עם זאת, הסל החדש לא נגיש לציבור כמו סל המוצרים המפוקחים.
אז למה מוצרים שנחשבים בריאים יותר גם יקרים יותר? משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא הביקוש הנמוך. כך למשל, בעוד נתח השוק הכספי של אורז בסמטי הוא 43% ושל אורז פרסי 31% – הנתח של האורז המלא הוא 2.9% בלבד. הסיבה השנייה היא נכונות הצרכן לשלם יותר על מוצרי בריאות. יש צרכנים שקונים מזון כזה כסמל סטטוס, ומחירו הגבוה הוא דווקא זרז פסיכולוגי לרכישה.
לדברי גורם בענף המזון, "אורז מלא אמור להיות יותר זול כי הוא לא מקולף. הוא יקר יותר בגלל ביקוש נמוך. ככל שביקוש של מוצר יעלה – הכמויות שנייבא יגדלו, התחרות תגבר ויכולות היצרנים לסחור בו יעלו. עוד סיבה היא היכולת לגזור קופון. אם הצרכן מוכן לשלם יותר על אורז מלא – יש מי שיגבה אותו".
ירון אנג'ל, מבעלי מאפיית אנג'ל, מספק עוד שני הסברים: פיקוח המדינה שומר על מחירים נמוכים לצרכנים, והייצור של חלק מהמוצרים הנחשבים בריאים יקר יותר. "הלחם האחיד נמכר בהפסד, בעוד שהלחם המלא מתנהג כלכלית לפי העלויות".
גם אחרי "תיקון המחיר" שלך, הלחם מקמח מלא עדיין יקר יותר.
"יותר קשה לייצר אותו. למשל, לסובין אין כושר אפייה כמו לקמח, אז יותר יקר לטחון אותו וצריך קצת יותר חומרים כדי שלחם סובין יתפח ויהיה יפה. זה מייקר עלויות ומאט קצב. אז יש תוספת עלות, אבל הסיבה האמיתית לפער היא שהלחם המפוקח נמכר מתחת למחיר הכלכלי שלו. אנחנו רוצים שייצאו מהכיס שלנו".
כדי שתוכלו להעלות מחירים?
"השוק תחרותי, אין כשל שוק, יש מאפיות גדולות, אין סיבה בעולם שהלחם בישראל יהיה בפיקוח רק כי הוא מוצר בסיסי".
איתן יוחננוף, הבעלים של רשת השיווק יוחננוף, מכחיש שרשתות השיווק מוכרות מוצרי מזון "בריאים" ביוקר: "השוק שלנו מאוד תחרותי, והמוצרים הבריאים פחות רווחיים לנו. זה מעגל – המוצרים יקרים, הצרכן מתקשה לקנות אותם, ואם יש פחות ביקוש המוצרים נשארים יקרים".
לא תמיד הצרכנים שמים לב שהמוצר הבריא יקר יותר. למשל, אסם מציעה לצרכנים פסטה עם סיבים שעלות הייצור שלה, לפי החברה, גבוהה יותר. עקב כך היא נמכרת באריזות מוקטנות: 450 גרם (במותג פרפקטו) ו-400 גרם (במותג פסטה אסם), לעומת 500 גרם לפסטה "רגילה". עקב כך, על המדף מחיר כל אריזות הפסטה של אסם נראה זהה אך בפועל, במחיר ל-100 גרם, הפסטה "הבריאה" יותר יקרה יותר.
משרד הכלכלה: נתערב
במשרד הכלכלה טוענים שניסו להפחית את מחירי הלחם המלא, ללא הצלחה. במשרד מסרו כי פעלו באמצעות "מסלולי תחרות של רשות ההשקעות לעידוד כניסת שחקנים נוספים לתחרות מול המאפיות הגדולות, בשל רמת מחירים גבוהה יחסית וריכוזיות בשוק. המסלול כלל אפשרות לתמיכה בהשקעות של מאפיות לטובת ייצור לחם מלא. לצערנו המסלול לא צלח עקב היעדר בקשות של מאפיות או יזמים. לקראת 2019 אנו בוחנים אפשרויות נוספות להתערבות בשוק הלחם מקמח מלא".
לפנייה לכתב/ת 
