כך נדחתה תביעת ההשתקה של "סופרגז"

מהנדס ממשרד התשתיות הזהיר בכתבה בערוץ 2 מפני הובלת גז טבעי דחוס. החברה תבעה אותו על לשון הרע, אבל ננזפה על ידי בית המשפט

עו"ד שרון בירון מרקוביץ'פורסם: 22.11.18 , 23:08

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של חברת "סופרגז", שבמסגרתה דרשה פיצויי לשון הרע בסך 100 אלף שקל ממהנדס גז במשרד התשתיות, בעקבות דברים שאמר ושודרו בכתבה בערוץ 2 שעסקה בהובלת גז טבעי דחוס (גט"ד). השופטת כוכבה לוי קבעה כי מדובר ב"תביעת השתקה" וחייבה את "סופרגז" לשלם לו הוצאות משפט גבוהות.

במקור הוגשה התביעה על סך מיליון שקל, אולם כשנה לאחר מכן החברה תיקנה את הסכום ל-100 אלף שקל. בכתבה ששודרה ב-2014 (שלושה חודשים לפני שסופרגז קיבלה רישיון להובלת גט"ד), נמשכה כחמש דקות דיבר הנתבע 31 שניות בלבד. בין היתר הוא הביע התנגדות להובלת הגז על פני הקרקע באמצעות ממשאיות עם מכלים בלחץ גז מסוים, וציין כי "אירוע חבלני, זיק של סיגריה, ניצוץ של טלפון סלולרי של הנהג, יובילו לתוצאות הרסניות ביותר של כדור אש בלתי נשלט".

לשון הרע

"ערסים מושתנים": פיצוי על פוסט בפייסבוק

עו"ד אהוד צ'אושו

גולש שיתף סרטון שבו תועדו נערים מכים כלב וציין שם של צעיר שכלל לא נכח במקום. ביהמ"ש קבע שמדובר בלשון הרע והוא ישלם כ-7,000 שקל

"ערסים מושתנים": פיצוי על פוסט בפייסבוק

סופרגז טענה שמדובר בטיעונים רדודים ודמגוגיים, ומכיוון שהנתבע היה הסמכות המקצועית היחידה שהוצגה בכתבה - דבריו גרמו לה לנזקים כבדים. היא ציינה שדבריו גרמו לעיכוב בקבלת האישורים מרגולטורים שונים לצורך מערך הובלת גז טבעי דחוס.

אלא שהשופטת לוי קבעה כי "טענה זו נטענה על דרך הסברה בלבד. לא הובאה כל ראיה לתמוך בה והיא לא הוכחה הלכה למעשה על ידי התובעת". בנוסף היא קיבלה את עמדת הנתבע, שטען שאמר את הדברים בתום לב, מתוך שליחות ציבורית ומבלי להתייחס ספציפית לסופרגז, לנוכח חובתו המוסרית והחברתית כבקיא בתחום.

היא קיבלה גם את טענתו שלפיה לא היה אחראי על מבנה הכתבה או עריכתה, ומכאן אינו אחראי למשקל הנכבד שיוחס לדבריו. בהקשר זה צוין כי סופרגז בחרה לא לתבוע את ערוץ 2.

מבלי לקבוע עמדה בנושא עצמו קיבלה השופטת לוי טענה נוספת של הנתבע, "אמת דיברתי": הוא הדגיש שנכון למועד פרסום הכתבה (כאמור, לפני שהתובעת קיבלה את הרישיון), הובלת גט"ד בכבישי ישראל הייתה כרוכה בסיכונים.

לפיכך נקבע כי דברי הנתבע לא מהווים לשון הרע, ובפסק הדין נכתב: "לא נוכחתי כי דברי הנתבע השפיעו או היו עלולים להשפיע על הרגולטור במתן רישיון לתובעת – שניתן לימים – כ-3 חודשים לאחר פרסום הדברים".

השופטת לוי פסקה לחובת התובעת הוצאות בסך 46,800 שקל, אחרי שלקחה בחשבון את העובדה שמטרת התביעה, על פי לשון סופרגז, הייתה בין היתר "לייצר התראה מסוימת באמצעות המערכת המשפטית אשר תביא את מסע הצלב הזה לכדי סיום".

לטעמה של השופטת לוי, מדובר על "תביעה שהוגשה מלכתחילה כתביעת השתקה תוך ניצול האמצעים המשפטיים והפיננסיים העומדים לרשות התובעת וניצול המערכת המשפטית לצורך בקשתה להשתקת הנתבע כאמור".