תביעה: קרקע נמכרה לשני רוכשים שונים

ב-2014 רכש התובע שטח בעין מאהל, אבל נמנע ממנו לרשום הערת אזהרה. שנתיים אח"כ הוא גילה שהבעלים מכר אותה לאדם נוסף. מה נקבע?

עו"ד יהודה שאוליאןפורסם: 28.11.18 , 21:47

רוכש שקנה חלקה במועצה המקומית עין מאהל בצפון הארץ הופתע לגלות שהיא נמכרה לאדם אחר שנה וחצי לאחר מכן. בקשתו להצהיר כי הקרקע שייכת לו התקבלה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בין היתר משום ששכנע את השופט יונתן אברהם שנמנע ממנו לרשום בזמן הערת אזהרה על הקרקע.

המבקש סיפר שרכש את החלקה ביולי 2014 תמורת 36 אלף שקל. לדבריו, במועד חתימת הסכם המכר החלקה לא הייתה רשומה על שם המוכר, שקיבל אותה בירושה מאביו. זאת בשל סכסוך במשפחת המוכר בין היורשים השונים.

תביעה:

בעל קרקע מכר דונם וחצי לשני רוכשים שונים

עו"ד אריאל פלג

שטח חקלאי בסכנין נמכר פעמיים תוך שנתיים. הרוכשת הראשונה, שלא רשמה את הפעולה בטאבו, נאלצה לפנות לבית המשפט כדי שיעשה סדר

תביעה: בעל קרקע מכר דונם וחצי לשני רוכשים שונים

בנסיבות אלה לא ניתן היה לרשום את הקרקע על שמו, אך המוכר התחייב כלפיו שידאג לרישום בתוך 90 יום מחתימת ההסכם. ואולם, הסכסוך המשפחתי לא נפתר והעברת הרישום התעכבה.

לדברי המבקש, רק במרץ 2016 נרשם המוכר כבעל הקרקע, ולמחרת הוא עצמו התייצב בלשכת רישום המקרקעין ורשם הערת אזהרה על שמו. אלא שאז הוא גילה כי על החלקה רשומה הערת אזהרה נוספת משום שהחלקה נמכרה לאדם אחר.

הוא ציין כי הקונה השני היה מודע לכך שהקרקע כבר נמכרה ופעל בחוסר תום לב. לדבריו נראה כי העסקה מול הקונה השני פיקטיבית, שכן הוא כלל לא היה בארץ בתאריך שבו לכאורה נחתם ההסכם מולו.

הקונה השני טען מנגד כי רכש את החלקה בדצמבר 2015 בתמורה מלאה ובתום לב ולכן העסקה שלו גוברת. הוא הוסיף שהעסקה בין המבקש לבין המוכר אינה מחייבת שכן לא סוכמו ביניהם פרטים חשובים. לדבריו, המבקש גרם בחוסר תום לב ל"תאונה המשפטית" כשלא דיווח על העסקה שלו לרשם המקרקעין או לרשויות המס ובכך "לא עשה את המינימום כקונה סביר".

אבל השופט יונתן אברהם קבע שכשמדובר בהתחייבויות סותרות למכירת זכות במקרקעין, בדרך כלל זכותו של הרוכש הראשון בזמן גוברת.

הוא ציין שבמקרה זה ניכר שהמבקש לא יכול היה לרשום הערת אזהרה מאחר שהשטח לא היה רשום על שם המוכר בשל הסכסוך המשפחתי. עוד לדבריו, נראה כי העסקה השנייה הייתה פיקטיבית שכן הקונה השני לא היה בארץ במועד בו טען שחתם על העסקה.

בנסיבות אלה קבע השופט שהקונה הראשון זכאי להירשם כבעל המקרקעין. הקונה השני חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.