ביהמ"ש: בן יקבל 200 אלף ש' מהפנסיה של אביו המנוח

"קרן הביטוח ופנסיה של פועלי בניין" סירבה לשלם לבן בנימוק שאיחר את המועד להגיש בקשה. הוא זכה בכסף בתום מאבק משפטי ארוך

עו"ד תמי ברוךפורסם: 02.12.18 , 22:06

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור של בנו של אדם שהלך לעולמו ב-2015, וקבע כי הוא זכאי למשוך כ-200 אלף שקל של אביו המנוח שנצברו בקרן הפנסיה של פועלי בניין. בכך הפכו השופטים רועי פוליאק, חני אופק גנדלר ומיכאל שפיצר את החלטת בית הדין האזורי בתל אביב.

האב היה מבוטח בקרן הביטוח והפנסיה של פועלי בניין מיולי 1985 ועד ינואר 1999. לפי התקנון החל על מבוטחי קרנות פנסיה גרעוניות, הוא היה זכאי לקבל קצבת זקנה החל מפברואר 2015 (כחודש לאחר שהגיע לגיל פרישה) ועד מותו. המנוח היה במצב סיעודי בשנה שקדמה למועד הגיעו לגיל פרישה וטופל על ידי בנו ויורשו היחיד – המערער בהליך. באוגוסט 2015 הוא מת עוד לפני ששולמו לו תשלומים כלשהם.

תביעה:

האב הוריש את רכושו רק ל-3 מ-12 אחים

עו"ד ד"ר רן מובשוביץ

הילדים שנושלו פנו לביהמ"ש בטענה שאביהם היה נתון להשפעה לא הוגנת של האחים שזכו. אבל עריכת הצוואה, שתועדה בווידאו, הוכיחה אחרת

תביעה: האב הוריש את רכושו רק ל-3 מ-12 אחים

מדובר בקרן שמאפשרת לקבל קצבה חודשית, או לחלופין למשוך את כל הכספים שנצברו, באמצעות הגשת בקשה מתאימה, תוך 60 יום לכל היותר מחודש הזכאות הראשון. במקרה זה, הבקשה הוגשה על ידי בנו רק לאחר מותו. קרן הפנסיה סירבה וטענה כי משלא הוגשה בקשה בזמן, הרי שזכותו של היורש מצטמצמת לסכום של קצבאות הזקנה שהיה עליה לשלם בין פברואר לאוגוסט. בהיבט הכספי מדובר על פער בין משיכה של כ-200 אלף שקל לבין כ-12,600 שקל בלבד (כ-1,800 כפול שבעה חודשים).

טענתו העיקרית של הבן הייתה שהקרן לא יכולה לטעון נגד האיחור בבקשה למשיכת הכספים, לנוכח התנהלותה. לדבריו, היא זו שגרמה לכך שהאב ובנו לא ביקשו אותם בזמן.

אלא שבית הדין האזורי דחה את תביעתו, לאחר שלא מצא חוסר תום לב בהתנהלות הקרן. בין היתר נגעה המחלוקת לשאלה אם נשלחה לאב הודעה בדבר זכאותו לקצבה – הודעה "המפרטת את זכויותיו" – שקרנות פנסיה מחויבות לשלוח עד לא יאוחר משישה חודשים לפני שהמבוטח מגיע לזכאות.

בית הדין האזורי קיבל את טענת קרן הפנסיה שלפיה שלחה למנוח את ההודעה באוגוסט 2014 בדואר רגיל, שכן אם הדואר היה חוזר הוא היה מתויק בתיק האישי של המבוטח. אולם בניגוד לעמדה זו, בערעור סברו שופטי בית הדין הארצי שלא הוכח שהודעה נשלחה למנוח, וממילא לא הוכח שקיבל אותה.

זאת בעיקר לנוכח העובדה שבהודעה שנשלחה לא מפורטת כתובת כלשהי, מה גם שבשיחה של הבן עם נציגת הקרן היא הודתה ש"יש פה משהו מוזר. במערכת מופיע כאילו אין לו כסף, אבל שולחים לו דוחות. אז אנחנו נבדוק את זה ונחזור אליו... פשוט זה קרנות ישנות, מערכות ישנות, קורה דברים כאלה".

במצב זה נקבע כי הקרן מנועה מלטעון שהבקשה הוגשה באיחור. השופטים הוסיפו כי גם התנהלות המנוח ובנו תומכות בטענה שלפיה לא קיבלו הודעה, שהרי סביר להניח שהאב היה מגיש בקשה לקבלת הקצבה או למשיכת הכספים, לנוכח מצבו.

"מצאנו לנכון להמליץ לממונה לבחון מתן הוראות משלימות על מתכונת משלוח ההודעה הסטטוטורית, באופן שיבטיח את יידוע המבוטחים טרם הגיעם לגיל קצבת זקנה, על האפשרויות העומדות בפניהם ויאפשר להם לכלכל צעדיהם באופן מושכל", כתבו השופטים וחייבו את הקרן לשלם לבן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.