"הסיבה לשיטפונות ולהצפות - תכנון לקוי של הבנייה בישראל"

 

הסערה בסוף השבוע האחרון הביאה להצפות חמורות בכל רחבי הארץ ונראה כי הבעיה המרכזית נעוצה בתכנון לקוי. לדברי דני מורגנשטרן, יו"ר ועדת הביקורת באיגוד המתכננים, האשמה בכך אינה תלויה רק בשינויי האקלים ובמערכות הגשמים שמחריפות, אלא גם ובעיקר - בתכנון הקלוקל של הבנייה בישראל.

 

בראיון באולפן ynet הסביר הבוקר (א') מורגנשטרן כי הגורם המרכזי להצפות ולשיטפונות הוא הרחבת הבנייה בפאתי הערים, פעמים רבות בשטחי הצפה וחלחול, תוך כיסויים במשטחי בטון ואספלט עצומים, אשר אינם מאפשרים חלחול של המים פנימה.

 

"יש פה מודל אופטימזציה", אמר, "הרי אי אפשר לחזות הכל, אז כשמתכננים - מתכננים לאיזשהו מאורע שיקרה אחת ל-50 שנה וזה צריך להיות שיטפון גדול, אליו מתכננים את מעבירי המים והנקזים. כל השינוי האקלימי שקורה בזמן האחרון גורם לנו גלים של גשם. 225 מ"מ של גשם ברחובות ב-36 שעות? זה מדהים. זה מתאים למה שהיה חזוי פעם כמאורע של פעם ב-100 שנה, המערכת לא יכולה להתאים לזה".

 

מורגנשטרן הדגים בדבריו מחקר שנערך כבר בשנת 1984, במסגרתו התברר כי כיסוי של קילומטר רבוע אחד באספלט או בטון, מביא לאובדן של 114 אלף מ"ק מים בשנה.

 

ישראל היא מדינה חלמאית?

 

מורגנשטרן: "האמא של החלם, הסבתא של החלם".

 

כי אנחנו מאבדים את כל המים האלה?

 

"בסוף הולכים ומתפילים מים ומזרזים את אפקט החממה עוד יותר".

מה הצעד הכי נכון?

 

"קודם כל, בנייה ירוקה כדרך חשיבה סיסטמתית. לא רק במובן של הבית הבודד, אלא של השכונה, הערים וכל הארץ. ערי ישראל צריכות להתכנס פנימה אל המרכז ההיסטורי שלהן. צריך לעשות שיקום שכונות, פינוי בינוי, התחדשות עירונית, לא חשוב איך תקראו לזה. לעלות לגובה אבל להשתמש באדמות שכבר השתמשנו בהם.

 

"בכפר יונה יש שכונות בתוך פרדסים. בשביל מה?", הוסיף, "ראש העין התפרצה אל הגבעות, העיר מודיעין הייתה טעות נוראית. אסור היה להקים אותה. היה צריך לחבר את רמלה ולוד, זה מקור החטא".

 

איך יכול להיות שאין הכנה מספקת למצב שבו אנשים יצופו לנו ברחובות.

 

"בעתיד זה יהיה יותר גרוע. איך מצילים את המצב? כל מגרש, אפילו קיים, בטח מגרש שאתה הולך לקנות, אתה צריך לנקז את המגרש למקום נמוך וליצור קדח, כלומר להחדיר את מי הנגר אל מי התהום. מגרשים שאתה מתכנן היום להשאיר לפחות 25%-30% ללא מגע".

 

עוד 5 שנים ערים שלמות יוצפו?

 

"בוודאי. כל מה שאוטמים היום על ידי בניינים, אלו מים נוספים, שמתווספים ויתחילו לזרום לשום מקום. את המים האלה מבזבזים כי נותנים להם לזרום לים. צריך היה ליצור במורד הנחלים עצירה של הנחלים על ידי סכרים ועל ידי אגמים, אגמי סוף, גם להשתמש במים".

 

מישהו מקשיב לך, מישהו אמון על התכנון העתידי?

 

"מקשיבים מעט, ויש מה שנקרא 'התיירקקות', זאת אומרת אומרים כן, מהנהנים ועושים ההפך".

 

"ישראל לא יוצאת דופן - גם במדינות מתקדמות יש שטפונות"

ניר שמול, מנכ"ל חברת הבנייה שניר, מציין כי "אנו רואים בשנים האחרונות שכמות המשקעים הולכת וקטנה משנה לשנה, אגם הכנרת מתייבש וכך גם הידלדלות של יתר מאגרי החוף והאקוויפרים בישראל. כתוצאה מכך, באופן מודע ולא מודע, ההכנה של כולנו למערכת חורפית חזקה בישראל הולכת ומתמעטת".

 

"חשוב להבין שהתשתיות בישראל אינן ערוכות למזג אוויר כמו שחווינו בסוף השבוע, שבפרק זמן קצר כמות המשקעים היא גדולה", הוא מוסיף, "יכלו לראות זאת גם באיילון, שהתנועה בו הופסקה לקרוב לחמש שעות, גם בבתים שהוצפו, ברמזורים שהפסיקו לעבוד, גם בכבישים וגשרים שקרסו, גם במכוניות שנאלצו 'להפוך לסירות' וכבישים שהפכו לנהרות".

 

לעומתו של מורגנשטרן, שמול מציין כי ישראל אינה יוצאת דופן מבחינת שגיאות התכנון וההיערכות לשיטפונות. "גם במדינות מתקדמות מאוד בעולם, מדינות מערב אירופה וארצות הברית, שמשקיעות כספים רבים בהכנת התשתיות לאירועי מזג אוויר סוערים - התשתיות לא מסוגלות לעתים להתמודד עם איתני הטבע במצבי קיצון".

 

כדי להיערך טוב יותר למזג אוויר סוער, שמול ממליץ להגדיל את שטח אגמי ההיקוות של הנחלים, לשפר את תשתית הכבישים, לאפשר קליטת מי גשמים – שרובם נעלמים כיום במערכת הביוב, לקצוץ עצים המסכנים את מערכת החשמל והתקשרות מראש, לבדוק את תקינות הגשרים, וכן לפנות תושבים מראש ולסגור כבישים באזורים המיועדים לפורענות.