כחלון: "התור למחיר למשתכן לא התקצר"
שר האוצר הגיב לביקורות על מחיר למשתכן בכנס עיר הנדל"ן באילת, וטען כי קצב הבנייה בפרויקט לא נופל מקצב הבנייה של קבלנים בשוק. עוד הבטיח כי הגירעון לא צפוי להיות גבוה מהמתוכנן וכי אין בכוונתו להעלות מיסים; בפנייה לקבלנים שתקפו את מחיר למשתכן אמר: "אתם לא תוקפים אותי - אתם תוקפים את הזוגות הצעירים"
ויתרו על זכייה במחיר למשתכן: "זה כמו רולטה"
הגרלת מחיר למשתכן: באר יעקב ומודיעין - הערים המבוקשות ביותר
"כחלון, עזור לנו": דירות במחיר למשתכן מתעכבות
השר אמר את הדברים בתגובה לביקורת לפיה זוכים רבים התייאשו מהתוכנית. "זו מתנה אדירה ואני לא מתרשם ממה שכתוב. אני ברחוב, שומע את האנשים. הם פה, אף אחד לא עזב. בנוסף, כל אדם שנכנס להגרלה יודע מה מועד מסירת הקרקע ומחליט. אם לא מתאים לו – הוא ייקח במקום אחר. יש תור של 130 אלף איש".
בדבריו התייחס השר לאתגרים שעמדו בפניו עם כניסתו לתפקיד. "ידעתי ששוק הנדל"ן יהיה מסובך. יש עוד מה לעשות ולשפר אבל היום רשות מקרקעי ישראל נמצאת במקום אחר ממה שהיה בעבר. מה שלקח פעם 13 שנה היום לוקח 13 חודשים. הכל הולך לאט אבל בכיוון הנכון. הבעיה היא בזמן, הוא מתחיל לעבוד לטובתנו".
עוד אמר כחלון כי "אני חושב שהשוק כיום הוא שוק טוב, יציב. שוק של שפיצים לא טוב לכלכלה. היום מתחילים לראות התייצבות. החודש המכירות עלו ב-30% לעומת אוקטובר שעבר. גם הורידו מחירים אז אנשים קונים. יש קרקעות משווקות, לאט לאט אנחנו שם".
"נדל"ן לוקח זמן", הוסיף. "גם כשקונים מיזם פרטי זה לוקח זמן. גם אם 1,000 או 2,000 דירות במחיר למשתכן מאוכלסות – הפרויקט החל באוקטובר 2015, אנחנו בדצמבר 2018. אני חושב שקצב הבנייה של מחיר למשתכן לא נופל מקצב הבנייה של קבלן, לא רואה פערים גדולים. רוב הקבלנים במדינה לוקחים חלק בפרויקט".
בהמשך ציין כי התוכנית נתנה דחיפה חזקה בעיקר לקבלני ביצוע ופחות ליזמים. "אני לא מכיר קבלן ביצוע אחד שפשט רגל בגלל מחיר למשתכן. כשהגעתי השוק בער, היום הוא במינוס אחרי 12 שנה. היה אפס דירות לזוגות צעירים היום 60 אלף מגרילים, יש פה מהפכה שקרתה בתקופתי. בלמתי את העליות והיום אנחנו במגמה טובה".
בתגובה לקריאות של קבלנים מהקהל אמר כחלון כי "כמה שתתאמצו לשבש את הנתונים וכמה שתתאמצו לתקוף את מחיר למשתכן, אתם לא תוקפים אותי - אתם תוקפים את הזוגות הצעירים. אני עושה את מה שאני יכול בצורה הכי טובה ונקייה שאני יכול. זה לא נגדכם".
בסיום דבריו התייחס השר לגירעון וציין כי הוא לא צפוי להיות גבוה ב-2018 יותר ממה שתוכנן והבטיח שלא צפויות העלאות מיסים. "בינואר ירדו מחירי מכסים של מוצרי חלב מסוימים ב-40%. על חשמל ודלק אין לי לי אין השפעה, אבל גם במוצרי מזון, איפה שהמחירים עולים ללא סיבה ויש אפשרות לפתוח שווקים, אנחנו עושים את זה. פתחנו גבינות דגים ובשר. צריך גם צרכנות נבונה, אם יקר אל תקנו. אני פועל בכל הדרכים שאני יכול".
ראש מערך המשכנתאות בלאומי: בקרוב צפויות עליות מחירים בשוק הנדל"ן
אמיר לזר, ראש מערך המשכנתאות בבנק לאומי, העריך בפאנל שהתקיים במסגרת מליאת הפתיחה של הכנס, כי בקרוב צפויות עליות מחירים בשוק הנדל"ן. "בשנה וחצי האחרונות היתה האטה משמעותית של התחלות הבנייה, וזה אומר הרבה על מה שיקרה בשנתיים הקרובות. אם נמשיך במגמה הזו, נמצא את עצמנו במחסור באזורי ביקוש.
"בנקודת הזמן הזו", המשיך לזר, "כשמזהים מגמה של ירידה בהתחלות הבנייה ובפרט בפעילות היזמית הפרטית, קיימת סבירות שנמצא את עצמנו בטווח הבינוני בשוק עולה, בעקבות המחסור במלאי רלוונטי של דירות. לא בונים דירות בדקה". בצד זאת העריך כי לא צפויה עליה במשכנתאות בעקבות עליית הריבית, שכן היא עדיין בסביבה נמוכה לדבריו.
מנהלת מנהל התכנון: משבר התחבורה יתפוץ לנו בפרצוף
מנהלת מינהל התכנון, דלית זילבר, התייחסה בפאנל הפתיחה של הכנס לתוכניות שמקדם מינהל התכנון, ל-2.6 מיליון יחידות דיור עד 2040, במטרה לתת מענה לצפי הגידול באוכלוסייה, שצפויה לעמוד על 16 מיליון איש בשנת 2050.
"איכות התכנון שמה כיום את האדם במרכז", אמרה. "חייבים לעשות שכונות מצוינות. זה כולל קודם כל עירוב שימושים – ערים ושכונות מעניינות, שנוכל לקיים את מארג החיים שלנו בתוך הסביבה הקרובה שלנו, בערים עצמן. כיף ללכת במקום עם מרחב ציבורי טוב ותחבורה טובה, להגיע ממקום למקום באופניים ושהילד ילך לגן בלי לעבור 4 מעברי חצייה בדרך.
הבעיה המהותית ביותר, לדבריה, היא העדר תכנון תשתיות תחבורה. "בראש ובראשונה צריך תשתיות תחבורה – אם לא יוגשו תוכניות, המשבר הזה יתפוצץ לנו בפרצוף", אמרה. "כיום אין מספיק תוכניות על השולחן, לא לתשתיות ולא לתחבורה ציבורית".
הפיתרון לפקקים - עירוב שימושים
עמוס לוזון מנכ"ל קבוצת לוזון, התייחס לבעייתיות של עירוב שימושים. "יש כאלה שמפנטזים שבאותו בניין יהיו למטה משרדים ולמעלה מגורים, זה בכייה לדורות. אבל אם יתכננו שני מגדלי מגורים ולידם מגדל נוסף של משרדים וכל הקומה למטה מסחר עם סופר פארם ובתי קפה, אנשים יהנו לרדת למטה ולשתות את הקפה השכונתי. אם יש תכנון נכון זה דבר טוב. אם יהיו מגורים ותעסוקה ומשרדים ורעש זה לא יהיה טוב".
חיים פייגלין, מנכ"ל חברת הבנייה צמח המרמן, אמר כי "עירוב שימושים זה מצוין, זאת המסקנה שהעולם הגיע אליה. בעבר נהגו לבנות אזורי מגורים במנותק מאזורי תעסוקה והמבנה הזה יצר צורך ותלות בתחבורה בלתי פוסקת. בגלל זה כולנו תקועים בפקקים. בסך הכל הרעיון של עירוב השימושים הוא מבורך אך הבעיה היא של מידתיות.
"השיטות הכמותיות צריכות להוביל, השוק הולך מ-9 מיליון תושבים ל-16 ו-18 מיליון, והתחזיות של האו"ם מדברות על 20 מיליון ב-2100. השוק הוא שוק של מגורים, השלטון המקומי מנסה למזער בניית מגורים ולמקסם בניית אזורי תעסוקה בגלל הארנונה. את העיוות הזה צריך לבטל כי על כל נפש אחת צריך מ"ר אחד מסחר ו-3 מ"ר תעסוקה, אבל היום יש בסביבות 30-45 מ"ר. צריך 90% מגורים ועד 10% לתעסוקה ומסחר, והיום זה הפוך. לכן השוק צירך להבין את המספרים הללו. עירוב שימושים חשוב, אבל מידתיות חשובה".
זילבר פירטה בהקשר זה, כי התכנון ל-2040 מתבצע בהתאם לפרמטרים כמו מגזרים ומחוזות. "התוכנית לא כוללת רק יחידות דיור", אמרה. "בפעם הראשונה אנחנו בוחנים את כל אזורי התעסוקה בארץ ואיך זה מסתדר עם הארנונה. בסיס הארנונה כפי שהוא היום הוא בעייתי. צריך לתת לכל רשות את המנה שלה, אבל מאשרים המון אזורי תעסוקה שלא תמיד מתבצעים. אישרנו בותמ"ל 3.5 מיליון מ"ר תעסוקה ב-3 שנים, למה הם לא מתבצעים?"
ראש רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שומרון, אמר כי "ב-3 שנים האחרונות, היקפי התכנון גדלו משמעותית. פרסמנו מכרזים בהיקפים משמעותיים, רק ב-2014 סגרנו עסקאות ל-45 אלף יחידות דיור, ובשוק הפרטי יש לפחות 30 אלף בשנה. את 2018 נסיים עם פרסום מכרזים של 70 אלף יחידות דיור. לא כולם מצליחים, אפשר להגיד שאנחנו מפגרים בחצי - חצי מהמכרזים שאנחנו מוציאים לשוק חוזרים ללא זוכים". לוזון אמר בתגובה, כי מתוך ה-70 אלף, אולי 40 אלף זמינים לבנייה.
חגי רזניק, מנכ"ל משרד השיכון, ציין בפאנל, כי "האתגר המרכזי שלנו הוא ליישב את הנגב והגליל. ראינו שבערי פריפריה ערכי הקרקע נמוכים והבאנו להחלטה תקציבית שמפצה. לכן חתמנו על הסכמי גג בדימונה בנהריה ובעוד רשויות, ובהקשר זה אנחנו דואגים לייצר פתרונות למוסדות ציבור, לבתי ספר לדרכים ולשבילים. אנחנו מפנימים יותר ויותר, שבלי עירוב של שטחי מסחר ותעסוקה בתכנון ובשיווק – לא נצליח לקדם את הפריפריה".
לפנייה לכתב/ת 
