גל ההתייקרויות: "חינכו אותנו שלהיכנס למינוס זה בסדר"
עליות המחירים מעלות את החשש מתגובת שרשרת. בזמן שכחלון הודיע על הקמת ועדה להורדת יוקר המחייה בראשות ירון זליכה, ויועמ"ש האוצר התנגד למינוי - אלפי משפחות החלו להתכונן לרוע הגזירה: "אם לא תהיה ברירה נקצץ באוכל". הכלכלן שלמה מעוז באולפן ynet: "יש פה חזירות". מחר מתוכננות הפגנות נגד יוקר המחייה בתל אביב ובירושלים
אחרי שנודע על עליית המחירים הצפויה בשנה הבאה , גובר החשש במשק כי אנו עדים רק לקצה המזלג: בשל ייקור החשמל, המים, מיסי הארנונה ומוצרים רבים נוספים - קיימת האפשרות לתגובת שרשרת שעוד תכה קשות בציבור הישראלי בדרכים שטרם התבררו. רק היום (ה') כבר נודע שהמדינה מתכוונת לייקר גם את הלחם והחלב. בתוך כך מתוכננות מחר הפגנות בתל אביב ובירושלים נגד יוקר המחייה.
ואכן, באולפן ynet תלה הכלכלן פרופ' שלמה מעוז את הסיבה לזינוק הפתאומי ביוקר המחייה ברפורמת החלב. "במשך שלוש שנים שר האוצר כחלון עצר עליית מחירים, עצר אפילו את עליית מחירי הדיור והם ירדו ב-2% במהלך השנה, ואף חשף את השוק המקומי ליבוא מתחרה", אמר, "פתאום ברגע אחד הוא פספס, כי ניסה לעכב את מחירי החלב. אז הרפתנים אמרו 'אתה מעכב לי אתה מה שמגיע לי, לרפתנים ולמחלבות - אנחנו נעלה מחירים שהם לא בפיקוח'. ואז הייתה הפריצה הראשונה - וכולם פתחו פתח".
המדינה רוצה לייקר לחם ב-3.4% ומוצרי חלב בעד 6%
גל ההתייקרויות במשק: "יש מעוטי יכולת שישלמו יותר מ-6% על החשמל"
מחשמל ואסם עד השומשום: גל ההתייקרויות מתרחב
בשיחה עם ליאון חפץ, מוביל המחאה "רוב העם", הוא הסביר כיצד הגיעה מחאת "האפודים הצהובים" גם לישראל. "בסוף השבוע האחרון ישבתי עם הבנות שלי והבנתי שאם נמשיך כך, לא יהיה לנו הרבה עתיד, יישאר כאן כאוס מוחלט". לדבריו, "יש עוד קבוצות שהרימו ראש והתחילו לזעוק את זעקת העם. האזרחים מתחילים להתעורר".
אתה לא גומר את החודש?
"רובנו לא מסיימים את החודש גם ככה. כל עלייה כזאת - (המשמעות היא) עד כמה אני אכנס לגירעון. כל חודש אני נכנס ל-1,000-2,000 שקל מינוס בבנק, וזה מה שחינכו אותנו לאורך השנים - שזה בסדר". לדברי חפץ, יש צורך בחינוך כלכלי לילדים.
"צריך להגיד - 'ביום ראשון הזה, אף אחד לא קונה מוצר'", הוסיף מעוז, "אנשים הפעם ילכו על זה, על מחאה, כי אין שום סיבה. יש לי פה נתונים מהאו"ם: חלב ירד כמעט ב-9%, בשר ירד ב-7%, שמן ופסטה ירדו ב-27%, סוכר ירד ב-14% ואורז ירד ב-10%. רוצים לעשות כסף על חשבוננו".
האם נראה גל מחאה שאומר - עד כאן: לא ביטחון, לא צפון ולא עזה אלא משהו אחר?
מעוז: "זה תלוי בצרכנים - הם צריכים להחליט למשל: ביום ראשון ויום שני הבא אני לא קונה מוצר של פירמה מסוימת. והם צריכים להחליט גם מול הממשלה - אני חושב ששר האוצר וראש הממשלה יפסידו מנדטים".
"אני חושב שיש פה חזירות", המשיך מעוז, "הייתי לא מזמן בפורטוגל, נכנסתי לסופרמרקט - הכול שם פרוטות בחנות נוחה עם מיזוג אוויר. איך מסבירים את זה? המחירים נמוכים בעשרות אחוזים מאשר בישראל. לא להיכנע - זה המסר".
הקדמת תרופה למכה? הוקמה ועדה להורדת יוקר המחייה
אתמול נודע כי על מנת להקדים תרופה למכה, שר האוצר, משה כחלון, ושר הכלכלה, אלי כהן, החליטו להקים ועדה להורדת יוקר המחייה, שבראשה ימונה החשב הכללי במשרד האוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה. הוועדה תדון בשבועות הקרובים ברפורמות מוצעות בתחומי המזון והמסחר בכלל, בייעול שירותים ממשלתיים, בהקטנת הביורוקרטיה, בהגדלת הפריון במשק ובשילוב חדשנות בתחמי הייצור והמסחר.
עליות המחירים הצפויות במשק כבר בשבועות הקרובים הן חלקן בלתי נמנעות, כמו החשמל והמים, בשל ייקור חומרי הגלם ועליית שער הדולר. הממשלה לא יכולה, למעשה, להתערב במחירים הללו - ואין לה השפעה על הגורמים לייקור בתחומים אלה.
למרות שכחלון מינה את זליכה לעמוד בראש הוועדה שתטפל בעניין, אמש נודע כי רק לפני כמה שבועות פנה שר האוצר ליועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, וביקש לאשר את המינוי; אך מסינג התנגד למהלך והודיע לו כי הוא פוסל זאת "בשל ניגוד עניינים". ההסבר שסיפק: זליכה מייעץ לחברות שופרסל ומגה, וכמו כן הגיש עתירה נגד תנובה.
למרות הפסילה של מסינג, החליט אתמול כחלון למנות את זליכה ליו"ר הוועדה. מלשכת השר נמסר אמש בתגובה: "פרופ' זליכה הוא מהמומחים הגדולים בישראל בתחום הצרכנות ובמלחמה ביוקר המחייה. לא הגיעה חוות דעת משפטית לשר ואם תגיע היא תיבחן".
בגלל עליות המחירים - בני הזוג ויתרו על חגיגת יום הנישואין
לאחר שחברות אסם ותנובה הודיעו שלשום על עליית מחירים, חברת שטראוס ישראל, גם היא אחת היצרניות הגדולות במשק, הודיעה כי "בחודשים הקרובים אין בכוונתנו לעלות מחירים". אך לא ברור כמה זה מסייע לאלפי משפחות מודאגות בישראל: בזמן שבמשרד האוצר שוקלים כיצד לנסות לבלום את עליית המחירים, משפחות ברחבי המדינה מהדקות חגורות ומתחילות להתכונן לרע מכל.
הילה (31) ויוסי (37) כהן מעכו, למשל, מייצגים את אחת מאותן המשפחות. הילה היא עובדת סוציאלית ויוסי טכנאי מחשבים בעירייה. ההכנסה החודשית שלהם היא כ-15 אלף שקל. יש להם חמישה ילדים והוצאות רבות (שכוללות משכנתא, גנים, הסעות ובתי ספר, ארנונה ורכב). בשל ההתייקרות הקרבה, הם צפויים לשלם מאות שקלים יותר בחודש - וכמה אלפים בשנה.
כך למשל, הם צפויים לראות כיצד המשכנתא החודשית תקפוץ בקרוב ב-100 שקל, חשבון החשמל ב-84 שקל והחשבון בסופר ביותר מ-110 שקל. המשמעות: יישאר להם בסוף החודש כמה מאות שקלים פחות לבזבוזים, לחופשות ולבילויים.
"לא מתפנקים ולא מפנקים את הילדים מעל הצורך, אנו מסתפקים במועט ולא חורגים מעבר להכנסות", אמרו בני הזוג, "פעמיים בשנה יוצאים לנופש בארץ, אבל מהיום והלאה לא תהיה ברירה ונסתפק בנופש אחד - אם בכלל. זה הדבר הראשון שנקצץ".
זה כנראה לא יסתכם להם רק בזה: "אם לא תהיה ברירה, נקצץ גם באוכל ובחשמל, נדליק פחות מזגנים ופחות זמן את דוד החימום", הם אומרים. בשל הרצון לחסוך עוד קצת כסף, כבר נאלצו הילה ויוסי לוותר בשבוע שעבר על אירוע חשוב במיוחד: חגיגת יום הנישואין.
בהכנת הכתבה השתתפו: אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש, גד ליאור, גואל בנו, נוית זומר ותלם יהב
לפנייה לכתב/ת 
