הגרוש נדחה: דירה שרכש לפני הנישואים היא רכוש משותף

הבעל לשעבר חויב לשלם לאישה ול-5 ילדיהם 8,200 שקל בחודש ולחלוק איתה את הנכס שרכש לפני החתונה. ערעור שהגיש נדחה במחוזי

מערכת psakdinפורסם: 25.12.18 , 16:39

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגיש אב לחמישה על כך שחויב לשלם מזונות והוצאות מגורים של 8,200 שקל בחודש, ולחלוק עם אשתו לשעבר את הדירה שבה התגוררה המשפחה אף שנרכשה על ידו לפני הנישואים. השופטים יהודית שבח, שאול שוחט ויונה אטדגי הסכימו עם ממצאיו המשפטיים והעובדתיים של בית המשפט למשפחה, ולא מצאו סיבה טובה להתערב בהם.

בני הזוג נפרדו ב-2013 ולפני כשנתיים הכריע בית המשפט למשפחה בתל אביב בתביעות שונות שהגישו זה נגד זו, בהן תביעות מזונות וחלוקת רכוש. בפסק הדין נקבע בין היתר שהבעל ישלם מזונות ילדים גלובליים של כ-8,200 שקל, וכי הדירה שרכש לפני הנישואים ובה התגוררה המשפחה עד לפרידה תיחשב נכס משותף שיחולק שווה בשווה בינו לבין אשתו.

בת תבעה את אמה:

"החזירי לי כסף שקיבלתי על תאונה"

עו"ד לאה קליין אליאב

כספי פיצויים שקיבלה בת 13 הופקדו בנאמנות אצל אמה. 15 לאחר מכן, ועל רקע יחסים משפחתיים מעורערים, הפרשה הגיעה להכרעה בביהמ"ש

בת תבעה את אמה: החזירי לי כסף שקיבלתי על תאונה

בערעור שהגיש באמצעות עו"ד רועי ברומר הוא טען שבית המשפט טעה כשחייב אותו לשלם לילדיו מזונות גבוהים מדי ביחס להכנסותיו, וכי לא ייתכן שדירה שמומנה בעיקר בכספו של אביו ומשכנתה ששילם מחשבונו פרטי תיחשב נכס משותף.

האישה, שיוצגה על ידי עו"ד סמדר נבות, טענה מנגד שסכום המזונות הולם את העובדה שהבעל היה המפרנס העיקרי של המשפחה, ואילו היא עסקה בעיקר בגידול הילדים. לגבי הדירה היא ציינה בהתחשב בכך שמדובר בקורת הגג ששימשה את המשפחה לאורך שנים, ושופצה במהלך הנישואים בעלות משמעותית, הרי שאין ספק שמדובר ברכוש משותף.

ואכן, השופטים היו תמימי דעים לגבי דחיית הערעור. הם קיבלו את הממצאים העובדתיים שלפיהם פוטנציאל ההכנסה של האב עומד על כ-9,000 שקל וכי הוא יכול לעמוד בסכומי המזונות שנפסקו בהתחשב בזמני השהות המצומצמים עם הילדים והעובדה שבמשך השנים פרנס את משפחתו בכבוד כמעט לבדו, ואף הצליח לרכוש שתי דירות ולערוך שיפוץ יסודי באחת מהן.

באשר לדירה נקבע כי בית המשפט למשפחה הגיע למסקנה הנכונה כיוון שהאישה הוכיחה מה שמוגדר בשפה המשפטית "כוונת שיתוף ספציפית". כלומר - כוונה מצד הבעל לשותפות בנכס.

כך למשל, אף שהמשכנתה הוחזרה מחשבונו הפרטי של הבעל, אין ספק שההחזרים שולמו בתקופת הנישואים, כשבני הזוג ניהלו תא כלכלי משותף אחד שבו הבעל הוא המפרנס העיקרי והאישה מגדלת את הילדים. כך נקבע גם לגבי השיפוץ – שהכפיל את שטח הדירה והשביח אותה.

"כוונת השיתוף הוכחה גם מהעובדה, כי בני הזוג היו חברים עוד מספר שנים לפני רכישת הדירה, שנרכשה זמן קצר לפני נישואיהם, כך שהיה ברור שזו מיועדת למגוריהם המשותפים, שם גידלו את חמשת ילדיהם כמו גם מהעובדה שהצדדים תפקדו, במשך שנות הנישואין, כתא כלכלי אחד", נכתב בפסק הדין.

לפיכך הודיעו השופטים כי הם מאמצים את ממצאיו של בית המשפט למשפחה ודוחים את הערעור. העל חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.