מורה שהועברה לקרן פנסיה אחרת תפוצה ב-165 אלף שקל

במעבר בין בתי ספר מכפ"ס לתל מונד שונתה המבטחת של מורה ללא ידיעתה מ"מבטחים הוותיקה" ל"מבטחים החדשה". תביעתה התקבלה חלקית

עו"ד אורן סודאי, פסקדיןפורסם: 16.01.19 , 21:28

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי את תביעתה של מורה לספרות, שבמהלך מעבר בין בתי ספר שונתה ללא ידיעתה קרן הפנסיה שבה היא מבוטחת. השופטת הדס יהלום פסקה לזכותה פיצוי של כ-165 אלף שקל, 60 אחוז בלבד מסכום התביעה, משום שהמורה התרשלה במשך שנים כשלא ביררה את העניין.

בין השנים 1993 ל-2009 צברה המורה זכויות בקרן פנסיה "מבטחים הוותיקה" אצל מעסיקים שונים. עד 2009 היא עבדה בבית ספר תיכון של עיריית כפר סבא, ולאחר מכן נקלטה בבית ספר במועצה המקומית תל-מונד. אלא שזאת ביטחה אותה בקרן הפנסיה "מבטחים החדשה". בתביעתה טענה המורה שהמועצה התרשלה כשלא בדקה באיזו קרן פנסיה הייתה מבוטחת, ובכך גרמה לה לנזק בסך כ-276 אלף שקל.

דיני עבודה

מורה לפסיכולוגיה נדרשה ללמד לשון - ותפוצה

עו"ד אביבה בורנובסקי

אחרי 11 שנים במקצוע נסגרה המגמה, והמורה נדרשה לעבור תחום. ביהמ"ש קבע שמדובר בהרעת תנאים. עיריית תל אביב תשלם לה 125 אלף שקל

מורה לפסיכולוגיה נדרשה לעבור ללמד לשון - ותפוצה

סכום זה התבסס על חוות דעת אקטוארית שבה חישוב ההפרש החודשי בין הפנסיה שלה תהיה זכאית המורה במועד פרישתה, לבין הפנסיה שלה הייתה זכאית אילו בוטחה באופן רצוף במבטחים הוותיקה – סך של 1,983 שקל לחודש – בחישוב מהוון לגיל 64. המורה הוסיפה שלא ידעה על המעבר, ולא הייתה מודעת להבדלים בין שתי הקרנות.

המועצה מצדה טענה שביטוח המורה במבטחים החדשה נעשה בשל טעות כנה. עם זאת, לשיטתה, על המורה הייתה מוטלת האחריות לוודא באופן אקטיבי שזכויותיה הפנסיוניות נשמרות.

לכן היא התרשלה כשלא קיימה את חובות הזהירות והנאמנות המוטלות עליה מכוח חוזה עבודה ועקרון תום הלב, ולא פעלה במועד להקטנת הנזק, אלא השתהתה במשך שנים. בשל כך, טענה המועצה, יש לדחות את התביעה, ולחלופין לפסוק הפחתת פיצוי בשיעור 50%.

אבל השופטת הדס יהלום קבעה שהמועצה לא פעלה בזהירות הנדרשת ממנה ולא ביררה באיזו קרן פנסיה התובעת מבוטחת – מחדל הרובץ לפתחה. עם זאת, היא החליטה להטיל על המורה 40% מהאחריות לגרימת הנזק. היא הצביעה על כך שלקח לה כמה שנים לגלות את ההעברה למבטחים החדשה, אף שיכלה לראות זאת בתלושי השכר או בדוחות מבטחים שנשלחו אליה.

במענה לשאלות בעניין השיבה המורה בעדותה "אין לי מושג. אני לא מתעסקת בניירת" – טענת שלפי השופטת אינה מפחיתה ממידת האחריות שלה. היא הבהירה שהוטלה על המורה אחריות לבדוק ולדעת היכן מנוהל החיסכון הפנסיוני שלה, בפרט בזמן מעבר עבודה, ובמיוחד שעה שהנתונים נרשמו בתלוש השכר שלה.

כמו כן, השופטת הבהירה שגם לאחר מכן התובעת חיכתה משיקוליה שלה עד לרגע האחרון לפני התיישנות התביעה, ורק אז פנתה למועצה. "התובעת מצדה התרשלה כאשר לא יידעה את המעסיק במועד על אודות הטעות. התובעת נהגה בעצימת עיניים, אף שכל הנתונים היו מונחים בפניה ויכולה הייתה לאתר את הטעות הקלות וליידע את הנתבעת על כך מבעוד מועד, באופן שהיה מאפשר תיקון הטעות ללא גרימת נזק", סיכמה.

בהתאם לחלוקת האחריות חויבה המועצה לשלם למורה 165,600 שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל.