הודרו מצוואת אמם וטענו: אחינו העבריין איים עליה

האם הורישה את דירתה ואת שני חשבונות הבנק שלה רק לאחר משלושת ילדיה. הם פנו לבית המשפט בטענה להשפעה לא הוגנת. מה נקבע?

עו"ד איתן ליפסקר, פסקדיןפורסם: 04.02.19 , 08:19

בית המשפט למשפחה בחיפה דחה לאחרונה בקשה של שני אחים לבטל את צוואת אמם, שהורישה את כל רכושה לאחיהם השלישי. השופטת אלה מירז לא קיבלה את טענתם שלפיה אחיהם איים על אמם והשפיע עליה באופן ששלל את רצונה החופשי.

האם הלכה לעולמה לפני כארבע שנים בגיל 79. בצוואה שעליה חתמה ב-2012 היא הורישה את דירתה ושני חשבונות הבנק שלה רק לבן אחד. שני אחיו שעתרו לבטל את צו קיום הצוואה טענו שהאח הזוכה מכור לסמים, מאובחן כלוקה בנפשו ויש לו תיקים פליליים רבים. לדבריהם, הוא לווה כספים בשוק האפור, חייב כסף וספג איומים על חייו.

דיני משפחה

בן החתים את אמו הדמנטית על העברת נכסים

עו"ד מיה רשל ארבל, פסקדין

ניצולת שואה המוגדרת תשושת נפש הוחתמה ע"י אחד מבניה על מסמכים המעבירים לו את הדירה והקרקע שבבעלותה במרכז. זה נגמר בביהמ"ש

בן החתים את אמו הדמנטית על העברת נכסים

לדבריהם, בעקבות הסתבכותו של האח הוא רקם תכנית להשתלט על רכושה של אמו. ב-2011 הוא עבר לגור עמה בביתה והחל למרר את חייה, לאיים עליה ולתקוף אותה. במקביל הוא "ניגן על מיתרי מצפונה" כדי שתצווה לו את כל רכושה. האם, ציינו, נאלצה להשלים עם הדבר מתוך פחד אף הייתה מגרשת אותו לעתים קרובות. האחים טענו לבטלות הצוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת ומעורבות האח בעריכתה.

האח הזוכה הכחיש זאת מכל וכל וטען שמעולם לא כפה על אמו דבר או השפיע עליה בכל דרך. לדבריו, עריכת הצוואה הייתה יוזמה שלה. הוא ציין כי אמנם בריאותה של אמו התדרדרה אך היא הייתה ונותרה צלולה עד יומה האחרון. לדבריו עבר לגור עמה לאחר גירושיו מאחר ששקע בדיכאון ולא רצה להיות לבד. הוא טען שאין לו כל חובות ולראיה הציג תדפיסי בנק שלפיהם מכר את דירתו והפקיד את כל הסכום בחשבונה של אמו.

עוד ציין הבן הזוכה כי אחיו לא היו בקשר עם האם ואחד מהם אף לא נכח בהלווייתה ולא ישב עליה שבעה. הוא סיכם כי בעבר אמנם הסתבך עם החוק אך מעולם לא פגע באמו או נהג כלפיה באלימות.

ואכן, השופטת אלה מירז דחתה את הבקשה של האחים וקבעה שלא הוכיחו שהייתה לאח השפעה בלתי הוגנת על האם: לא הוכח שהמנוחה פיתחה בו תלות פיסית, או שהייתה סיעודית או מרותקת לביתה או מיטתה.

עוד כתבה השופטת כי העבירות הפליליות של האח בוצעו כולן לפני שעבר לגור עם אמו. היא הדגישה כי יש להימנע מלגזור גזירה שווה בין אלימות כלפי הזולת לבין אלימות בן כלפי אמו.

לדבריה, לא הוכח שהמשיב הוא בבחינת "מכור לסמים", וההסתברות לפי חומר הראיות היא שהשתמש בסמים קלים. כמו כן, ספק לדבריה אם אדם שנפל לדיכאון, נעזר בתרופות וזוכה לגמלה הוא בבחינת "לוקח בנפשו".

השופטת מירז סיכמה כי האחים לא הוכיחו את טענותיהם בעניין העבר הפלילי, הליקוי הנפשי, השימוש בסמים והסתבכות המשיב עם השוק האפור. יתירה מכך, הם לא ראו מה הקשר בין כל אלה לבין שלילת רצונה החופשי של המנוחה.