250 אלף שקל לרוכשי דירות מחיר למשתכן בגלל איחור מסירה

אכלוסם של 11 זוגות בפרויקט בטירת הכרמל התאפשר רק כשנה אחרי המועד שנקבע. בית המשפט בחיפה קבע שהיזם יעקב גלבוע יפצה אותם

עו"ד אבי ששו | פסקדיןפורסם: 08.02.19 , 07:47

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו 11 זוגות שרכשו דירות בפרויקט מחיר למשתכן בטירת הכרמל, וקיבלו אותן מהיזם יעקב גלבוע באיחור של כשנה. השופט אבישי רובס דחה את טענתו שלפיה העיכוב נגרם מסיבות שאינן בשליטתו, וקבע כי עליו לפצות את הרוכשים ב-251,680 שקל.

בכתב התביעה שהוגש במרץ 2015 טענו הזוגות כי על פי הסכמי המכר מועד האכלוס היה אמור להיות תוך 21 חודשים מקבלת היתר הבנייה, מועד שחלף ביוני 2014. למרות זאת, עד אז טרם אוכלסו הדירות. לטענתם, העיכוב גרם להם נזקים: חלקם נאלצו להמשיך לגור עם הוריהם וחלקם ממשיכים לשלם דמי שכירות תוך כדי שהם נושאים בהלוואות שנטלו לצורך רכישת הדירות, מה שמונע מהם להשלים את ריהוט הדירות.

חוק ונדלן

תביעה: קנה קרקע מקשיש בשקית של מזומן

עו"ד רוני סובוטקה

תושב כפר יפיע מכר שטח לשכנו, שנתן לו בתמורה שקית שבה טען שיש 350 אלף שקל. כשהתברר שהיו בה רק 200 אלף שקל, הצדדים הגיעו לביהמ"ש

תביעה: קנה קרקע מקשיש בשקית של מזומן

כמה ימים לפני הדיון הראשון בתיק ניתן לבניין טופס 4 והדירות אוכלסו. הצדדים הגיעו להסדר שלפיו הזוגות ייכנסו לדירות תוך תשלום יתרת החובה של כל אחד מהם בקיזוז 12 אלף שקל לכל דירה.

אולם ההליך נמשך והיזם גלבוע טען להגנתו שלא הפר את הסכמי המכר, והעיכוב במסירת הדירות לתובעים נבע מגורמים שאינם תלויים בו. הוא הטיל את האחריות לעיכוב על משרד הבינוי והשיכון ועיריית טירת כרמל. לדבריו, המשרד התעכב בהשלמת עבודות הפיתוח (כביש גישה לאתר והקמת תחנת שאיבה למי שתיה), שרק לאחריהן ניתן היה לקבל טופס אכלוס. הוא הוסיף שהעירייה התעכבה בפינוי מתקנים שלה בשטח, ושהתובעים דרשו לבצע שינויים שהצריכו זמן עבודה והתארגנות, מה שהצדיק דחיית המסירה על פי הסכמי המכר.

גלבוע הגיש הודעת צד שלישי נגד משרד השיכון, שטען להגנתו כי עבודות הקמת תחנת השאיבה הסתיימו ונמסרו לעירייה עוד במאי 2014 כך שעבודות הפיתוח לא עיכבו את קבלת טופס 4 אלא השיהוי מצד העירייה בחיבור התחנה לחשמל.

השופט אבישי רובס ציין כי על פי הסכמי המכר, לכל אחת מהדירות נקבעו מועדי מסירה שונים בין יולי ואוקטובר 2014. הוא הוסיף כי כל התובעים ביקשו לערוך שינויים בדירותיהם. עם זאת, אצל חלקם מדובר בשינויים מינוריים שאינם מצדיקים שינויים בלוחות הזמנים. לעומת זאת, כמה תובעים ביקשו שינויים מורכבים והסכימו במפורש שמועד מסירת דירותיהם ידחה בחודש.

בנסיבות אלה נקבע כי היזם איחר במסירת הדירות בפרקי זמן שנעים בין 7.5-3.5 חודשים. בהתאם להוראות חוק המכר הוא פסק שהתובעים זכאים לפיצוי השווה לדמי שכירות של דירה דומה כשהוא מוכפל ב-1.5, כלומר, 6,000 שקל בגין כל חודש איחור.

טענת הנתבע שלפיה יש לפטור אותו מהפיצוי נדחתה. השופט הדגיש כי עיכובים מצד רשויות לא הוכרו כנסיבות שמצדיקות פטור מפיצוי, שכן בדרך כלל לא מדובר בגורם בלתי צפוי. זאת ועוד, הנתבע לא הוכיח שעמד בתנאים שבחוק המכר (דירות), למשל שעשה מאמץ לגרום לעירייה להשלים את חיבור חדר השאיבה לחשמל.

הנתבע חויב לפצות את הרוכשים בסכום כולל של 251,680 שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל. עוד הוא חויב לשלם למשרד הבינוי והשיכון הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 12 אלף שקל.