"אמרו לי בפירוש: לא מוכרים דירה לערבים - כי כולם יהודים בפרויקט"
השבוע קבע היועץ המשפטי לממשלה כי אסור ליזם פרטי להפלות לרעה ערבים במכירת דירות. בראיון באולפן ynet מספר חאלד סלמאן, שהופלה על רקע מוצאו: "יש לי ילד שסובל מנכות קשה והייתי צריך לקנות נכס לא נגיש. לא האמנו שדבר כזה יכול לקרות כאן - אנחנו אזרחים ישראלים"
"לא האמנתי שזה יכול לקרות פה - אנחנו אזרחים ישראלים". כך מספר היום (ג') בכאב חאלד סלמאן, תושב ירושלים, שביקש לרכוש עם אשתו דירה בשכונת פסגת זאב בעיר - אולם נתקל באפליה מצד הקבלן, שסירב למכור לו את הדירה על רקע מוצאו. בראיון באולפן ynet אומר סלמאן: "אני במקור מהצפון וגר בירושלים כבר כמעט 30 שנה. הרגשנו השפלה ועלבון".
היועץ המשפטי לממשלה: אסור ליזם פרטי להפלות לרעה ערבים במכירת דירות
במשרד המשפטים מתכננים: הסכמה של 66% מבעלי הדירות תספיק לפינוי-בינוי
צנרת התכנון: מאות יחידות דיור בדרך לשדרות ולקדימה-צורן
כפי שפורסם ב-ynet, בתחילת השבוע קבע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי אסור ליזם פרטי להפלות בני זוג מהמגזר הערבי במכירת דירות. עמדתו של מנדלבליט הוגשה בעקבות בקשת בית המשפט העליון, במסגרת בקשת ערעור שהגישה חברת הבנייה מי-טל הנדסה ושירותים - על חיובה לשלם פיצוי לבני הזוג סלמאן. השניים תבעו את החברה לאחר שהאחרונה סירבה, כאמור, למכור להם דירה בשכונת פסגת זאב בבירה.
השאלה העיקרית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם חברת בנייה פרטית, שמסרבת למכור דירה לבני זוג רק בשל השתייכותם למגזר הערבי, מחויבת בתשלום פיצויים. בחוות הדעת של מנדלבליט, אשר התייחסה לסוגיה העקרונית של האפליה, נכתב כי לעמדתו - קבלן שמשווק דירות שנבנות על אדמות המדינה, לא יכול לסרב למכור דירה לבני זוג רק בשל מוצאם.
ביקש לקנות דירה נגישה לילד שסובל מנכות קשה
"ב-2012 החלטתי לקנות דירה נגישה לילד שלי, שסובל מנכות קשה, ובדקתי לגבי קניית דירה באזור פסגת זאב", משחזר סלמאן, "היו שם כמה פרויקטים ופניתי לארבע חברות - הייתי פונה אליהן ואז היו מבטיחים לחזור ולא היו חוזרים. חלק מהחברות הגדילו גם את הסכומים של הדירות, וחברה אחת אמרה לי בפירוש - אנחנו לא מוכרים לערבים, כי כל האוכלוסייה בפרויקט הזה - כולם יהודים".
בעקבות זאת הגיש סלמאן ארבע תביעות לבית המשפט נגד ארבע החברות. "לגבי שלוש תביעות - הגענו להסדר פשרה דרך בית המשפט ושילמו לנו פיצוי; ולגבי החברה הרביעית, המשכנו בהליך המשפטי. היה פסק דין בבית משפט השלום וחייבו את החברה לשלם פיצוי - ואז החברה ערערה לבית המשפט המחוזי. החברה הפסידה את הערעור ועכשיו הדיון נמצא בבית המשפט העליון".
"הרגשתי את זה על בשרי", ממשיך סלמאן, "אני סבלתי מזה, אשתי סבלה מזה, הילדים שלי סבלו מזה, ובסופו של דבר נאלצתי לקנות בית לא נגיש, ואני נמצא עכשיו בבעיה. צריך לבדוק או לחפש בית אחר או להנגיש את הבית - וזה מאוד קשה".
לדבריו, "הבעיה שהחברות האלה עושות מה שבראש שלהן. לפי דעתי יש מאות כמוני שלא הגיעו למערכת המשפט, שתקו ולא עשו כלום. מדובר באירוע שקרה ב-2012 והיום אנחנו כבר ב-2019 - והוא עדיין לא הסתיים... אני סומך על מערכת המשפט שלנו, שהיא המערכת היחידה ששם לפי דעתי הצדק ייצא לאור, ואני מקווה שהחלטת השופט העליון תהיה גם חיובית".
לפנייה לכתב/ת 
