רצתה כפול: התרגיל של האישה בהסכם הגירושין

בני זוג סיכמו על תנאי פרידה שלפיהם ישלם הבעל 200 אלף ש'. האישה פעלה עם בא כוחה לכך שהבעל לא יוכל לעמוד בתנאים וישלם 520 אלף ש'

מערכת פסקדיןפורסם: 21.02.19 , 20:31

בית הדין הרבני האזורי בירושלים קיבל לאחרונה את בקשתו של גבר שאשתו לשעבר פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל על סך 520 אלף שקל, וחייב אותו לשלם 200 אלף שקל בלבד: הדיינים – הרב יצחק אושינסקי, הרב מאיר קאהן והרב יעקב מ' שטיינהויז – קיבלו את טענת הבעל שלפיה גרושתו פעלה באופן לא תקין כדי שהוא לא יעמוד בהסכם הגירושין, וייאלץ לשלם לה סכום כפול מהנדרש.

ביולי 2017 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים בפני בית הדין הרבני הגדול. בהסכם נקבע בין היתר שהבעל ישלם לאשתו 200 אלף שקל עבור כתובה, והכסף יגיע מכספי דירה שלו, כאשר תימכר, ולא יאוחר מתשעה חודשים – "המוקדם מביניהם".

דיני משפחה

בוטל הסכם גירושין שנועד להבריח רכוש מנושים

עו"ד לאה קליין אליאב | פסקדין

שש שנים אחרי החתימה המשיכו בני הזוג לחיות יחד. כשהחליטו להיפרד שכנע הבעל את בית הדין הרבני שמדובר היה בהסכם פיקטיבי בלבד

בוטל הסכם גירושין שנועד להבריח רכוש מנושים

נקבע כי אם הוא לא ישלם בזמן ובתנאים שנקבעו, יצטרך לשלם את הסכום המלא שצוין בכתובה על סך 520 אלף שקל.

האישה, שיוצגה על ידי עו"ד שלום פוריס ועו"ד שי חיים אניספלד, סברה שבעלה לא עמד בתנאי הפירעון שנקבעו בהסכם ולא שילם לה דבר. לדבריה, משחלפו תשעה חודשים, עליו לשלם לה את הסכום המלא, ולכן פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל בהתאם.

הבעל ביקש מבית הדין לקבוע שהחיוב המוטל עליו כעת הוא עדיין 200 אלף שקל בלבד. הוא הפנה לכך שבהסכם נקבע כי הסכום יועבר לחשבון נאמנות על שם בא כוח של האישה, אלא שחשבון כזה לא נפתח ולא נמסרו לו פרטים, כך שהאישה לא קיימה את חובתה על פי ההסכם. לדבריו, הדבר נעשה בכוונה, על מנת לדרוש מאוחר יותר את הסכום המלא.

הדיינים הבהירו כי אכן כחודש לאחר הסכם הגירושים – ואף יומיים לפני מכירת הדירה – שלח עורך דינו של הבעל לבא כוחה של האישה מייל שבו ביקש לשלם את הסך 200 אלף שקל, וביקש לקבל את פרטי חשבון הנאמנות שפתח לשם כך.

ואולם, בא כוח האישה לא מסר לו פרטי חשבון כנדרש בהסכם, אלא ביקש ממנו להעביר את התשלום לחשבון נאמנות כללי של המשרד. "כך שאי התשלום במועדו לא נבע בשל עיכובו של המבקש, אלא בשל אי שיתוף פעולה מצד המשיבה לקיום תנאי ההסכם", כתבו הדיינים.

הם הוסיפו כי "לא נעלמה מעינינו טענת המשיבה כי המבקש לא באמת רצה לשלם לה במועד, אך כל הנ"ל הינו כבר בגדר 'נסתרות הלב', ואין אנו יודעים מה הייתה כוונתו באמת. בהתאם למיילים ששלח בא כוח המבקש לבא כוח המשיבה, נראה שהמבקש כן רצה לשלם את סך חיוב הכתובה (הסך הנמוך) בתוך המועד שהוקצב לו לשם כך".

הדיינים חתמו ופסקו כי "בנסיבות העניין ולאור המתואר מעלה, בית הדין מקבל את תביעת המבקש, וקובע כי לא ניתן לחייב את המבקש עבור כתובת אשתו מעבר לסך 200,000 ש"ח".