מנעו משכנים להקים צימרים, ויפצו בחצי מיליון שקל
בני זוג ממושב חזון דרשו במשך 7 שנים צווי מניעה נגד השכנים. בתום הסאגה חייב אותם בית המשפט לשלם להם על הנזקים ועל עוגמת הנפש
בית משפט השלום בנצרת קבע לאחרונה
שבני זוג בעלי נחלה במושב חזון בגליל ישלמו פיצויים של כחצי מיליון שקל לשכניהם, עקב הפסדים, נזקים ועוגמת הנפש שגרמו להם על ידי צווי מניעה זמניים שביקשו נגדם במטרה למנוע מהם להקים צימרים. השופטת רים נדאף התרשמה שבני הזוג רדפו את שכניהם ללא סיבה.
לטענתם, מ-2008 ועד 2015 הגישו שכניהם תביעות במטרה למנוע מהם לבנות את הצימרים, ובמסגרתן התעקשו על צווי מניעה זמניים שיאסרו עליהם את הבנייה. גם לאחר שדרישתם העיקרית נדחתה הם התעקשו להאריך את תוקף הצו עד להכרעה בערעור, שלבסוף נמחק, וגם אז הם המשיכו ופנו לוועדה המקומית בהליך שנמחק אף הוא.
בתביעה שהגישו לפני כחמש שנים לפיצויים של מיליון שקל טענו בעלי הנחלה כי ב-2008 קיבלו היתר לבניית שלוש יחידות אירוח וחניה לצורך מקור הכנסה נוסף, אך התכנון שלהם ספג מהלומה קשה בשל הליכים שונים שניהלו נגדם בני הזוג מהחלקה הסמוכה.
חוק ונדלן
ביהמ"ש קיבל החלטה שאנשי התמ"א חיכו לה
עו"ד גיא יקותיאל | פסקדין
ועדת הערר קבעה כי מכירת מניות בחברה בעלת זכויות בפרויקט תמ"א 38 המצוי בתחילת דרכו היא לא עסקה במקרקעין המחויבת במס רכישה
התובעים טענו כי עיכוב הבנייה גרם להם להפסיד כ-700 אלף שקל, וניהול ההליכים האינסופי הסב להם עוגמת נפש רבה והוצאות משפט גבוהות.
השכנים הנתבעים טענו מנגד שלא ניהלו הליכי סרק אלא עמדו על זכותם החוקית לנהל הליך משפטי, ולכן – אף אם בסופו של דבר הפסידו – אין לחייב אותם בפיצוי. עוד נטען כי העובדה שהתובעים עדיין לא בנו את הצימרים ובינתיים הם מנהלים הליכי גירושים מעידה שממילא התחרטו על כך.
לקחו סיכון
השופטת רים נדאף קיבלה את התביעה באופן חלקי וקבעה שהנתבעים חייבים לפצות את התובעים על חלק מהנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהצווים שמנעו מהם לממש את זכותם החוקית לבנות מתחם צימרים.
היא הבהירה כי צו מניעה זמני הוא סעד קיצוני שניתן על סמך תמונה חלקית, לפני שהראיות והעדויות התבררו, ובאופן טבעי תובע שמתעקש על צו כזה לוקח על עצמו את הסיכון שיצטרך לפצות את הצד השני על הנזקים שהסב לו אם תביעתו תיכשל. זו גם הסיבה, הבהירה, שצווים שכאלה מותנים בחתימה על התחייבות עצמית – מסמך שהנתבע עצמו חתום עליו.
מעבר לכך ציינה השופטת נדאף כי ההליכים שנקטו הנתבעים ונדחו פעם אחר פעם הותירו בה תחושה של רדיפה חסרת תום לב. גם משום כך יש הצדקה לחייב אותם בפיצוי. היא הבהירה שאין רלוונטיות לכך שהתובעים עדיין לא בנו את המתחם, מאחר שאין ספק שהתכוונו לבנות וקיבלו היתרי בנייה כדין.
באשר לסכום הפיצוי התקבלה עמדת השמאי שמינה ביהמ"ש, ולפיה לתובעים נגרם נזק של 423 אלף עקב מניעת רווחים והתייקרות עלויות הבנייה. בנוסף נפסקו 40 אלף שקל על עוגמת נפש. התקבלה גם טענת התובעים כי סככה שבנו הנתבעים פלשה לשטחם והם חויבו להרוס אותה בתוך 60 ימים. הנתבעים חויבו גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 120 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד מירב לוי עוסקת בדיני מקרקעין
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
