"סכנת התמוטטות": כך נראים החיים בבניין מתפורר בראשל"צ

קשה להאמין שאנשים חיים כך. באחת מהערים הגדולות והמפותחות במרכז הארץ, לא הרחק מהשכונות החדשות והמטופחות במערב ראשון לציון, מתגוררים דיירים השרויים, כך נדמה, בסכנת חיים על בסיס יומיומי. זאת מכיוון שלאורכו של בניין מגוריהם נפער זה מכבר סדק רחב ממדים, דרכו נשקפים היטב נופי העיר.

למ"ס: כשמדובר בשוק המשרדים והמסחר - התחלות הבנייה מזנקות

תל אביב: אושרה להפקדה התוכנית לפינוי-בינוי באבן גבירול

הבניין נמצא ברחוב מרדכי אנליביץ' 30 בשכונת רמת אליהו הוותיקה, השוכנת בין מערב העיר לכביש 4 ומאופיינת באוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי נמוך. מדובר בבניין שיכון על עמודים בן ארבע קומות, ארבע דירות בקומה, שנבנה בשנות ה-70 של המאה שעברה. הבניין מאכלס 16 משפחות, רובן אם לא כולן עולי אתיופיה וברית המועצות לשעבר.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

(צילום: מירל לוטן)

לטענת הדיירים, הסיבה למצבו הרעוע של המבנה היא תוספת לחלק הקדמי ולחלק האחורי של הבניין, בסדר גודל של כשני חדרים לדירה, שנבנתה לפי דבריהם בשנות ה-80 של המאה שעברה, ללא יסודות התומכים כראוי בקרקע. כתוצאה מכך, לטענתם, החלק שהתווסף החל לשקוע והתנתק מהבניין, דבר שמתבטא בסדק של כמה סנטימטרים החוצה את קירות המבנה לכל אורכו ומתרחב עם העלייה בגובה המבנה.

הדיירים מצידם, מאלתרים פתרונות שיסתירו את המפגע מהעין בתוך הדירות, כמו הדבקת טפטים על הקיר הפעור ופרישת שטיחונים על הרצפות הבקועות. אבל לא מדובר רק במפגע אסתטי, שכן המבנה הוכרז זה מכבר כמבנה מסוכן ואף הוצבו בקומת הקרקע עמודי תמיכה זמניים, שאינם מספקים פתרון לטווח הרחוק.

עמודי תמיכה זמניים מחזיקים את הבניין(צילום: מירל לוטן)

בסיור שערכנו במקום סיפרו לנו הדיירים שהם מפחדים לישון בחדרים שנבנו בחלק שהתווסף לבניין, מחשש שיתנתק פתאום. באחת הדירות בבניין, דירה קטנה, יפה ומוקפדת עד לפרטים הקטנים, בעלת הדירה לקחה אותנו לחדר עם ספריה השעונה על הקיר, שמעברו השני נשמעו המהומי יונים. "פה הכל חלול", אמרה. "ציפורים ישנות שם, כי אין שם קיר. הם נכנסו ועשו להן קינים".

"אנחנו פה 20 שנה פלוס וזה כל הזמן נפתח, נפתח, נפתח", הוסיפה, בעודה מקלפת את הטפטים הפרחוניים שהודבקו על החור הפעור בקיר, כדי להראות לנו עד כמה הוא גדול. "אני אפתח, נבזבז עוד 100 שקל. אני לא יודעת איזה מספר טפט זה, אני מחליפה כי אני לא רוצה שהילדים יבואו לג'יפה".

את לא מפחדת לגור ככה?

"יש לי ברירה? לא אין. אני בפנסיה".

הסדק לאורך הבניין(צילום: מירל לוטן)

סכנת חיים? אי אפשר לדעת

בכלל, לפי תוכניות העירייה, הבניין מיועד להריסה במסגרת תוכנית פינוי בינוי נרחבת המתוכננת לשכונה, כשבמקומו צפוי לעבור כביש. לדיירים הוצעו דירות בפרויקט חדש בשכונת נחלת יהודה בעיר, אולם עד כה לא הצליחו להשיג את ההסכמה של כולם. בעבר היה תלוי על המבנה שלט "סכנה: התמוטטות", אבל בינתיים הוא הוסר, וכעת אומרים בעירייה כי חוות דעת שהזמינו ממהנדסים חיצוניים קבעה שהוא לא בסכנת התמוטטות מיידית, ולפיכך אין מקום להוצאת צו לפינוי הדיירים.

אריה לוגאסי, מהמהנדסים שכתבו את חוות הדעת לעירייה, מאשר שבדק את המבנה ואינו מצא בעיות מיוחדות של יציבות: "למרות שנראה כאילו המבנים מתנתקים, אין שום בעיה לגור בהם", הוא אומר. "המבנה לא מסוכן, כלומר המשך השימוש בו ניתן, רק צריך לטפל בנושא ההתרחקות. זה נובע מיסודות לקויים, כי לא בנו כמו שצריך את התוספת. ניתן לעשות טיפול בנושא היסודות אם רוצים לתקן ממש לגמרי, שיהיה בסדר. כרגע ניתן לגור פה, במצב הנוכחי אין פה סכנת קריסה מיידית".

איך מחליטים אם בניין בסכנת קריסה?

"אם שני חלקים של בניין נפרדים פתאום, זה לא אומר שהחלק של התוספת הזו הולכת להתמוטט. השקיעה נעצרה. זה דבר שמתרחש במשך כמה שנים טובות, זה לא שאתמול בנו תוספת ופתאום יש בריחה. זה דבר שהוא בהתחלה גדול, אחר כך הולך ונעצר, והיום שומר על המצב".

מנגד, מהנדס בכיר בתחום הבנייה, שביקש להישאר בעילום שם מחשש שיבולע לו בשוק הקטן, מציין כי לא ניתן לדעת האם המבנה באמת בסכנת התמוטטות או לא, מאחר שהבדיקות הנדרשות כדי לקבוע זאת יקרות ומתבצעות על ידי מכונים מיוחדים, והן לא ננקטות הלכה למעשה. הבדיקות כוללות בין היתר בדיקות העמסה של התקרה, שקיעה והתפוררות של היסודות והתקרות, חדירת רטיבות, ובדיקת האלמנטים שמרכיבים את הבניין ושעלולים ליפול על ראשיהם של עוברי האורח ברחוב. לדבריו, "יש מאות אם לא אלפי בניינים בכל רחבי הארץ במצב דומה, אך לרשויות אין כסף לבדוק את זה ולכן נעשות אילו שהן בדיקות כדי לצאת ידי חובה".

יש לדיירי הבניין בראשון לציון סיבה לחשוש להערכתך, חרף חוות הדעת?

"בוודאי. זה מבנה רעוע ומתפרק, כשיש ניסיון לתמוך את קומת העמודים על ידי תומכות זמניות. כפי שהבניין נראה, יש סכנה שלא יעמוד ברעידות אדמה, אבל כדי לבדוק אם הוא עלול להתמוטט בשל גרביטציה או שינויי אקלים, צריך לבצע בדיקות מעבדה מיוחדות באמצעות מכונים שמתעסקים בזה. על פניו הבניין לא עונה על תקן הבסיסי לשלד 466 וכן בדרישות התקן לרעידות אדמה, 413, אבל מי שצריך לענות על כך היא העירייה, וכדי לעשות זאת היא צריכה להשקיע עשרות אלפי שקלים. בלי הבדיקות הללו אי אפשר לדעת אם יש סכנה מיידית של התמוטטות. זה כמו שאנשים יודעים שכאשר המים עמוקים - לא נכנסים אליהם".

עם זאת, הוא מדגיש, כי מי שאחראים לפי חוק למצבו של המבנה, הם הדיירים: "הבניין הזה היה צריך להיות מתוחזק במשך השנים והם הביאו אותו למצב הזה. אם האחריות היתה של המדינה, היא היתה פושטת רגל".

הסדק כפי שנראה מלמטה(צילום: מירל לוטן)

"האחריות היא בראש ובראשונה על הבעלים"

של מי האחריות במקרה אסון? עו"ד משה רז כהן מסביר כי חוקי העזר בעיריות מטילות עליהן סמכות להכריז על בניינים כמבנים מסוכנים ולחייב את הדיירים לבצע את התיקונים והחיזוקים הנדרשים, ומעצם כך קיימת חובה גם להפעיל את הסמכות הזו. "לפי הפסיקה, כל עירייה חייבת להשקיע משאבים סבירים על מנת לאתר מבנים המהווים סכנה לציבור, ולהוציא צווים על פי חוק העזר למבנים מסוכנים. מרגע שהם ניתנים, דיירי הבניין מחוייבים לנקוט בכל התהליכים הנדרשים כדי להסיר את הסכנה, ובמידה שהם לא עושים זאת, העירייה צריכה לפנות לביהמ"ש לעניינים מקומיים כדי לחייב אותם בקנסות".

רז כהן מוסיף, כי הבדיקות שהעירייה נדרשת להשקיע במבנים הללו, הן במידת הסבירות. "העירייה לא נדרשת לעשות בדיקה ברמה שעושה מהנדס לפני בניית מבנה. אין להם יכולות כאלו ואי אפשר לצפות זאת ממנה, זה לעבור מבנה מבנה בכל העיר וזה לא סביר. היא צריכה לסרוק סדקים שנפערו ברחבי העיר כדי לאתר כל מבנה שיש לו לכאורה חשש כזה, ולשלוח מהנדס שיבדוק יותר לעומק, אבל לא ברמה של בדיקות סטטיות מורכבות, ואם קיים חשש ליציבות המבנה, להוציא צו באופן מיידי, זו החובה שלה ואם היא לא ממלאת אותה כפי שהיא, אז ברור שיש לה אחריות".

עו"ד משה רז כהן (צילום: תמר מצפי)

עם זאת מהיכרותו עם הכוחות הפועלים בשוק, הוא מציין כי רוב העיריות לא משקיעות משאבים מספקים כדי לאתר מבנים מסוכנים. "לעיתים קרובות זה מגיע לידיעתה עקב הלשנה של שכנים באותו בניין", הוא מספר. "מה המוטיבציה? סרבנות לפינוי בינוי ולתמ"א. איך גורמים לאנשים להתיישר? מדווחים לעירייה, היא מוציאה צו למבנה מסוכן ואז יש סיכוי יותר גבוה שאנשים יחתמו. בחלק מהמקרים זה באמת זרז שגורם לאנשים לחתום, כי אחרת הם ייאלצו להוציא כסף על חיזוק, אבל יש גם מקרים שאנשים מתעקשים ומוציאים כסף מהכיס".

מה עושים אם מדובר בדיירים שלא יכולים לשאת בעלויות?

"זה החוק. אם מבניין נפלו אריחים ופגעו במישהו, לבעלי הבית יש אחריות אזרחית ופלילית, כלומר הם יכולים לעמוד לדין על גרימת מוות ברשלנות אם מישהו נהרג כתוצאה מכך זה שהבניין היה מאוד מסוכן ואם ידעו שהאריחים נופלים. לעירייה, בכל מקרה, תהיה אולי אחריות משנית בלבד, במקרה שלא בדקה ולא כפתה על הבעלים לתקן את המבנה. אבל האחריות, בראש ובראשונה, היא על הבעלים. אם אתה קונה בית יש לך אחריות, גם אם קנית אותו בדיור ציבורי ברבע מחיר. יש לך בעיה? תמכור".

תושבים בשכונה: מנסים לכפות פינוי בכוח

דודו מנצור ראש מינהלת פינוי בינוי רמת אליהו מציין כי לבעלי הדירות בבניין הוצע להיות הראשונים בפרויקט הענק המתוכנן בשכונה במתכונת של בינוי-פינוי-בינוי, במסגרתו מתכוונים להעתיק חלק ניכר מהתושבים הוותיקים לשכונות חדשות הנבנות באזורים אחרים בעיר ואז להרוס את המבנים שבהם התגוררו.

בבניין זה, לדברי מנצור, 11 מבעלי הדירות כבר הביעו הסכמה לתוכנית, אולם יש גרעין של חמש משפחות שמתנגדות. "טוענים שהמדינה מתכננת לגרש אותם, כל מיני דברים שאין להם קשר למציאות", הוא אומר. "בניין סמוך לפה, ברחוב ש"י עגנון 15, היה באותו מצב, עם סדק. 32 הדיירים לקחו את ההזדמנות, חתמו על כתב הסכמה מול המדינה ובעוד שלוש שנים אמורים לעבור לבתים חדשים בשכונה חדשה ליד גשר ראשון, שכבר יצאה לדרך על ידי חברת אשדר".

במסגרת התוכנית מתוכננות בשכונה 4,900 יחידות דיור חדשות. לצד יחידות דיור נוספות ייבנו בשכונות נחלת יהודה מערב, נחלת יהודה עילית, נרקיסים ונוריות, על שטח מחנה צריפין המתפנה ובמתחם ה-1,000 במערב העיר. כ-500 יחידות דיור נוספות בשכונה יעברו חיזוק והתחדשות במסגרת עיבוי-בינוי.

בסך הכל כוללת התוכנית פינוי והריסת דירותיהן של 2,600 משפחות. התוכנית נתקלת בהתנגדות מצד תושבים רבים בשכונה, אותה מרכז בין היתר מטה מאבק בשם "רמת אליהו שלנו". שם מסבירים כי הם אינם נגד התוכנית, אלא נגד יישומה באופן גורף, מחשש שדבר יביא בסופו של דבר להגליה בכוח של התושבים העניים בשכונה.

בינתיים, בבניין הממוקם בצמוד, מספר 28, מתבצעות עבודות חיזוק הנמצאות בעיצומן. אלו התרחשו בעקבות ערנותו של מירל לוטן, תושב העיר, שהביאה לפרסום ב-ynet אודות מצבו הרעוע של הבניין. לאחר הזנחה ארוכת שנים, הפרסום דחף את העירייה למצוא פתרון ולגייס תקציב שהגיע בחלקו ממשרד השיכון ובחלקו על חשבון הדיירים, שקיבלו סיוע בנטילת הלוואה, בה העירייה סופגת את הריבית וההצמדה. "זה יותר טיוח, אבל כנראה עדיף מכלום", אומר לוטן.

מבנה זה אינו מיועד לפינוי וכיום הוא נמצא בהליכי אישור לתמ"א 38. אולם הקבלן המבצע את החיזוק במקום, שוקי כשרי, קובע כי המצב הנוכחי מהווה בעיה גם לו וגם לדיירים. "אם אוכל להתחיל לבנות את הממ"דים, ובמקביל ירוצו האישורים, זה יהיה מעולה. זה אמור לקחת לפחות שנה, בינתיים צריך להשאיר אותם במצב הזה. אני לא יכול לסיים שיפוץ אם זה הולך לכיוון תמ"א, צריך להמשיך במקביל".

כקצין במילואים שהשתחרר לפני כמה שנים משירות ארוך בשנים בפיקוד העורף (בתחום מחקר ופיתוח מכושר חילוץ הנדסי - ב.פ.), לוטן מודע היטב להשלכות ההרסניות האפשריות. "בישראל יש מאות אלפי מבנים ישנים, שלא נבנו לפי תקנים מעודכנים של עמידה ברעידת אדמה ורובם עדיין לא חוזקו. חלקם במצב כל כך גרוע שהם מהווים סכנה ברמה יומיומית, בשל בנייה לקויה, תוספות בנייה לקויות, שיפוצים ללא אישור, תזוזות קרקע ועוד.

"למרבה התדהמה, בחלק מהמבנים הללו עדיין גרות משפחות שחייהם בסכנת חיים בכל רגע נתון, וכך גם העוברים והשבים בקרבת מקום. איתור לכודים וחילוצם מתחת להריסות היא משימה קשה, מורכבת ומסוכנת כאחד. השיטה הטובה ביותר להציל אנשים היא למנוע את האסון הבא על ידי אכיפת החוק האוסר מגורים במבנים המוגדרים בסכנת התמוטטות או הריסת אותם המבנים בהתאם להחלטת מומחים. מכיוון שמצבם של אותם מבנים מחמיר עם הזמן, אי אפשר לדעת אם האסון יקרה בעוד שעה או עוד חמש שנים. התעלמות מהנושא לא חוסכת כסף, אלה תעלה בחיי אדם".

העירייה: נערכים לבחירת מנהל פרויקט

נכון להיום, התב"ע (תוכנית בנין עיר) של השכונה, נמצאת בשלבי קליטה בוועדה המחוזית. בינתיים הוכרזו על ידי שר השיכון לבקשת המנהלת, שני מתחמים בני 3-4 בנייני שיכון כל אחד, והחלה הכנת תכנון מפורט במטרה לקדם את התכניות במקביל. מתחם שלישי בשכונה נמצא בהליך ההכרזה במשרד השיכון כמתחם לפינוי, ובמינהלת מציינים כי בסך הכל קיבלו עד כה את הסכמתם של דיירי 10 בניינים בשכונה.

בינתיים, בשכונת נחלת יהודה מערב, אליה מתכננים להעביר חלק מהדיריים, זכתה חברת אשדר במכרז הראשון לבנייה של שני בניינים בשכונה ונערכת להתחלת עבודה עם קבלת ההיתר. את הבניניים הללו אמורים לאכלס בעוד כ-3 שנים דיירי שני מבנים רעועים ברחוב שי עגנון 15 ו-11, שחתומים על הסכם מול המדינה.

בעירייה ציינו כי במקביל הם נערכים לבחירת מנהל פרויקט לקידום התכנון המפורט וביצוע העבודות בשכונות הללו, כולל עבודות תשתית, תכנון שטחים ציבוריים ומבני ציבור.