היטל השבחה הופחת מ-3 מיליון שקל ל-800 אלף

המדינה הגיעה לפשרה עם רוכש נכס בעג'מי וחייבה אותו בתשלום מופחת. ועדת הערר לא אישרה את ההסכם, והרוכש נאלץ לפנות לביהמ"ש

עו"ד רפאל לב | פסקדיןפורסם: 01.05.19 , 15:45

השופט אליהו בכר מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש רוכש נכס ביפו נגד ועדת הערר במחוז תל אביב, ואישר את הפחתת היטל ההשבחה שבו חויב מ-3.1 מיליון שקל לכ-800 אלף שקל.

הרוכש קנה את הבית בדרום מערב שכונת עג'מי ב-1983 יחד עם כמה נכסים אחרים. ב-2015, לאחר שפנה לוועדה המקומית לקבל תעודה לצורך רישום הנכס על שמו, הופקה לו שומת השבחה בסך של 3,198,050 שקל. הוא ערער על החיוב וטען שמדובר בשכונת שיקום שלגביה קיים פטור מהיטל השבחה.

חוק ונדלן

הדרישה של עיריית חולון שקוממה את ביהמ"ש

עו"ד אליעז דנוס | פסקדין

עשרות שנים אחרי שהפקיעה קרקע ושילמה פיצויים, העירייה החזירה את הקרקע לבעליה וביקשה לא רק החזר הפיצויים אלא גם ריבית של 140 אלף ש'

הדרישה של עיריית חולון שקוממה את ביהמ"ש

לדבריו, אין לחייבו בריבית פיגורים בגין שתי תקופות. הראשונה ההחל ממועד פרסום התכניות המשביחות (1981) ועד ל-2003, שבה נקבעה ההלכה שלפיה המועד לתשלום היטל השבחה הוא מועד העסקה ולא מועד העברת הזכויות (זאת בשל אי הוודאות שהייתה קיימת עד אז בשאלת מועד תשלום המס). השנייה היא התקופה שבה התנהלו הליכים משפטיים בינו לבין המוכרות לעניין הבעלות בנכס (2010-2005). הוא ציין כי מדיניות הוועדה המקומית היא שלא לחייב בריבית בתקופה שבה קיימת מחלוקת ביחס לבעלות.

הוועדה המקומית קיבלה את טענותיו לעניין הריבית והסכימה לפשרה שלפיה הוא לא יחויב בריבית בגין התקופה הראשונה והשנייה. הצדדים הגישו את הסכם הפשרה לאישור ועדת הערר אך היא סירבה לעשות זאת בנימוק שריבית הפיגורים מהווה תמריץ לדיווח במועד על הסכם המכר, וכי לא הוסבר מדוע העסקה דווחה רק אחרי למעלה מ-30 שנה.

בערעור לבית המשפט המחוזי טען הרוכש שיש לאשר את הסכם הפשרה מכיוון שאינו חורג ממתחם הסבירות. לדבריו, הסכמות הצדדים תואמות את מדיניות הוועדה המקומית והעמדה שלה במקרים דומים. מנגד הודיעה הוועדה המקומית כי היא מותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. היא הוסיפה כי הסכם הפשרה המחייב את המערער בסך של 810,638 שקל הוא ראוי וסביר בנסיבות החריגות של המקרה.

סיכונים וסיכויים

השופט אליהו בכר ציין כי בכל הנוגע להסכמי פשרה בענייני מס יש להבחין בין הסכמים הסוטים חד משמעית מהוראות החוק, שלא ניתן לאשרם, לבין הסכמים שנועדו לחלק סיכונים במקרים שבהם יש מחלוקת משפטית או עובדתית כנה. במצב זה, האינטרס לאשר את הפשרה גובר.

לדבריו, ניכר כי הוויתור על חלק מהריבית במקרה זה נובע משיקולים שמקורם בסיכונים וסיכויים שבעצם ניהול ההליך עצמו.

בירור התיק לגופו יכול היה להוביל לא רק להפחתת שיעורי הריבית אלא גם להפחתת שיעור הקרן, וזאת לאור טענות המערער שלפיהן אין לחייב אותו בתשלום היטל השבחה כלל לנוכח העובדה שעג'מי היא "שכונת שיקום" שלגביה חל פטור.

בנוסף, הסכם הפשרה קיבל את אישור ועדת הפשרות של הוועדה המקומית. בחינה זו מלמדת על הרצינות שבה לקחה הוועדה המקומית את סבירות הפשרה קודם לאישורה. עוד ציין השופט כי הסכם הפשרה אינו חורג במהותו באופן יוצא דופן מהסכמים דומים אחרים. בסיכומו של דבר הוא הורה על אישור הסכם הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין.