כך בוטלה הפקעת שטח בבית חנינא משנות ה-50

אגודה חינוכית למטרות צדקה לא פעלה במשך עשרות שנים בקרקעות שהפקיעה בצפון ירושלים אבל כעת היא מתעקשת שהן שייכות לה. האמנם?

עו"ד שגית דומיין | פסקדיןפורסם: 12.05.19 , 22:16

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של בעלי זכויות בשלוש חלקות בבית חנינא שבצפון ירושלים, והורה על מחיקת הערת הפקעה מתקופת השלטון הירדני, שנרשמה לטובת אגודה חינוכית למטרות צדקה. השופטת שירלי רנר קבעה כי לא הוכח שהאגודה שילמה לבעלי הזכויות פיצויים כפי שהורה בזמנו החוק הירדני, וכי מחיקת ההערה מתחייבת נוכח "הזנחה מופלגת" של הליכי ההפקעה.

האגודה החלה בהליכים ב-1956 במטרה להשתמש בקרקעות להקמת מוסדות חינוך, תרבות, ספורט ורפואה באמצעות עמותה שהוקמה לשם כך. מאז נותר השטח בידי בעלי הזכויות, ולמעט הליכים שנקטה האגודה בשנות ה-60 ונזנחו ללא הכרעה היא לא ביצעה בו דבר - לא מבחינה תכנונית ולא מבחינת השתלטות בפועל.

חוק ונדלן

קרקע הופקעה עבור כביש. הפיצוי: 2.3 מיליון ש'

עו"ד אביעד סיני | פסקדין

הוועדה המקומית אשקלון הפקיעה כ-30 אלף מ"ר חקלאיים של אגודה שיתופית. היא טענה כי אין הצדקה לפיצוי, אבל ביהמ"ש סבר אחרת

קרקע הופקעה עבור כביש. הפיצוי: 2.3 מיליון שקל

ב-2014 הגישו בעלי הזכויות בחלקות תביעה לביטול הערת ההפקעה הרשומה בטאבו לטובת האגודה. בין היתר הם טענו שתנאי לביצוע ההפקעה הוא תשלום פיצויים שמעולם לא שולמו. עוד נטען כי מטרת ההפקעה ממילא נזנחה לנוכח העובדה שהאגודה לא ביצעה דבר בקשר לחלקות - כך שיש להם עילה טובה לביטול הליכי ההפקעה.

מנגד טענה האגודה כי ההפקעה במקרה הנוכחי הוגדרה "דחופה" ולכן לפי החוק הירדני היא לא הייתה אמורה לשלם לבעלי הזכויות את הפיצויים אלא להפקיד אותם בקופת האוצר - והתובעים לא הוכיחו שהכספים לא הופקדו. למעשה, לטענתה, יש לצאת מנקודת הנחה שהמנהל הירדני הפקיד את הכספים והעביר אותם לתובעים כחוק.

בהמשך הסבירה האגודה שהתעכבה עם מימוש ההפקעה משום שעד 1997 עדיין לא הייתה תוכנית אב בקרקע. לדבריה, כיום היא מקדמת את הליכי התכנון במרץ ומתכננת פרויקטים רחבי היקף.

אלא שהשופטת רנר הגיעה למסקנה כי פג תוקפה של ההפקעה והורתה על מחיקת ההערה בטאבו. היא דחתה את עמדת האגודה שלפיה ביצעה הפקעה "דחופה" וקבעה כי מהמסמכים והראיות שהוגשו, כמו גם מהיגיון הדברים, עולה שהייתה זו הפקעה רגילה שלפי החוק הירדני חייבה תשלום פיצויים. הובהר כי לו הייתה זו הפקעה דחופה הייתה האגודה אמורה לתפוס עליה חזקה מיידית, ואין חולק שבמשך יותר מ-60 שנה התובעים הם שמחזיקים בה.

עוד נקבע כי ראיות ופרוטוקולים של הליכים משפטיים אחרים מעידים כי פיצויי ההפקעה מעולם לא שולמו לתובעים או לבני משפחתם, ומכאן שהנתבעת לא עמדה בתנאים להפקעה כחוק.

השופטת הוסיפה שהאגודה אכן זנחה את מטרת ההפקעה. במשך עשרות שנים, פסקה, לא עשתה האגודה דבר בקשר לקרקע - לא יזמה פעולות תכנון, לא תבעה חזקה בקרקע ולא פעלה נגד התובעים, שהקימו בה מבנים והשתמשו בהם לצורכיהם.

בפסק הדין צוין כי למעשה החלה האגודה לפעול בנושא ב-2016 - אחרי שהתביעה נגדה הוגשה - ולא הציגה כל הסבר הגיוני להשתהות ארוכת השנים. "סבורה אני", כתבה השופטת, "כי בנסיבות אלו כרוכה התנהלות הנתבעת בהזנחה מופלגת בנקיטת ההליכים". לפיכך נקבע שהתובעים זכאים לסעד של מחיקת הערת ההפקעה וכן להחזר הוצאות משפט ולשכר טרח עורך דין של 30 אלף שקל.