נכנסה להיריון בשנה הראשונה – ופוטרה

מנהלת מר"ג הביעה בפני יועצת חינוכית את חוסר שביעות רצונה מכך שהרתה, ובהמשך עבודתה הופסקה. ביהמ"ש קבע: היא תפוצה ב-100 אלף ש'

עו"ד עדי קלביר | פסקדיןפורסם: 13.06.19 , 15:48

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה יועצת חינוכית שהועסקה בבית ספר הלל ברמת גן בשנים 2013-2011, ופוטרה על רקע אי שביעות רצון המנהלת מכך שנכנסה להיריון זמן קצר אחרי תחילת עבודתה. השופטת יפית מזרחי-לוי קבעה שמשרד החינוך יפצה אותה בכ-100 אלף שקל על הפרת חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

היועצת התקבלה לעבודה בספטמבר 2011 ובשנה הראשונה עברה טיפולי פוריות ונכנסה להיריון. בתביעה היא סיפרה שבשיחת המשוב שנערכה לה בתחילת שנת הלימודים השנייה, כשהייתה באמצע הריונה, הביעה המנהלת את אכזבתה מכך שהיא בחרה להתחיל בטיפולי פוריות ולהרות כבר בשנת עבודתה הראשונה. היא הוסיפה שמלבד הערה על צורת הלבוש שלה, שהייתה מסוגרת מדי בעיני המנהלת, לא היו לה הערות על תפקודה.

דיני עבודה

97 אלף ש' לספרנית עם שיתוק מוחין שפוטרה

עו"ד קובי חתן | פסקדין

עובדת בספרייה בנשר פוטרה בעקבות סכסוך שנולד בהעברתה לקומה שלא מתאימה למגבלותיה. שופט קבע: המעסיקה התעלמה ממנה ומפניותיה

97 אלף ש' לספרנית עם שיתוק מוחין שפוטרה

גם במהלך המשוב המסכם של אותה שנה ציינה המנהלת שהיא מאוכזבת מכך שהיא בחרה להיכנס להיריון. כשבוע לאחר מכן היא הודיעה לה טלפונית שלא תמשיך את העסקתה בבית הספר.

לטענת היועצת, בפגישה שנערכה בהמשך שאלה אותה המנהלת אם מעתה כל היריון יהיה כרוך בטיפולי פוריות. בנוסף היא אמרה שצריך להפריד בין מה שמצופה ממנה כאישה לבין מה שמצופה ממנה כמנהלת, וכי מורה שנכנסת להיריון עם תחילת עבודתה היא חסרת אחריות והיא לא תחזיק מורה כזו בבית הספר.

משרד החינוך טען להגנתו שהיועצת סיימה את העסקתה מרצונה. לדבריו, המנהלת מעולם לא הביעה אכזבה מכך שהתובעת בחרה להתחיל בטיפולי פוריות ולהרות. המשרד הסביר כי היועצת לא עמדה בדרישות המצופות ממנה, לא התבלטה, לא הייתה מספיק אסרטיבית ועבדה בקצב איטי, וזה היה הרקע למשוב בינוני שקיבלה ולבחירתה לעבור לעבוד במקום אחר.

אבל השופטת יפית מזרחי-לוי קבעה שהיועצת סבלה מאפליה על רקע טיפולי הפוריות והריונה. לדבריה הוכח שהמנהלת גיבשה עמדה שלילית כלפי העסקתה, שנבעה בין היתר מבחירתה להתחיל טיפולי פוריות ולהרות בשנה הראשונה לעבודתה.

בפסק הדין הובהר כי די בכך שהמנהלת עירבה שיקולים הנוגעים להריונה של התובעת בגיבוש עמדתה השלילית כדי שתהיה עילת אפליה, והנטל יעבור למשרד החינוך להוכיח שאין קשר בין ההיריון וסיום העסקת התובעת. משרד החינוך, קבעה, לא עמד בנטל זה, והיא התרשמה שהיסודות שהובילו לסיום העסקתה של התובעת אינן נוגעות למקצועיותה.

נקבע כי הוכח שהמנהלת אכן הודיעה ליועצת שהיא לא תמשיך בשנת הלימודים הבאה בתוך התקופה המוגנת ולא הוכח שנעשו מאמצים למציאת מקום עבודה חלופי לתובעת במשרד החינוך. בנסיבות אלה יש לראות בסיום העסקתה של התובעת כפיטורים שנעשו בניגוד לחוק עבודת נשים. כמו כן, יש לראות בהם כפיטורים שנעשו על רקע הפלייתה עקב כך שהתחילה טיפולי פוריות והרתה.

בסיכומו של דבר חויב משרד החינוך לשלם לתובעת פיצוי של 75 אלף שקל על הפרת חוק עבודת נשים, חוק שוויון הזדמנויות ועוגמת הנפש. עוד הוא חויב ב-10,400 שקל על הפרשי שכר וצמצום משרתה. בנוסף הוא יישא בהוצאות בסך 1,500 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.