שתף קטע נבחר

גרושה ביקשה להצמיד מזונות למדד - ונדחתה

בהסכם המקורי בין ההורים ל-3 לא נקבע דבר לעניין ההצמדה. כשהאם ביקשה לשנות אותו סקר בית הדין את ההלכה - ופסק לטובת הבעל לשעבר

הרב דוד גרוזמן מבית הדין הרבני פתח תקווה דחה לאחרונה בקשה שהגישה אישה גרושה להצמיד למדד את המזונות שמשלם בעלה לשעבר לשלושת ילדיהם. הוא קבע שחוב מזונות מתחדש מדי חודש, וללא הסכמת האב להצמיד את הסכום - אין מקום להתערבות בית הדין.

 

בפברואר הגיעו הצדדים להסכם שבו נקבע שהאב ישלם 4,000 שקל מזונות בחודש עבור שלושת הילדים. עם הגשת בקשת האם להצמיד את הסכום הבהיר האב כי הוא מתנגד לכל שינוי בהסכם. הרב גרוזמן ציין כי קיימת מחלוקת הלכתית בשאלה אם כשהשלטון ("המלך") שינה את ערך המטבע, הדבר משפיע על התחייבויות כספיות שנערכו קודם לכן.

 

לפי אחד הפוסקים הערך אינו משתנה. זאת בהתאם לתפיסה בגמרא שלמטבע יש ערך עצמי קבוע, ומה שמשתנה הוא ערך הסחורה שניתן לקנות באמצעותו. לעומת זאת, לפי פוסק אחר דברי הגמרא חלים במקרה של תנודות שערים שמקורן בשינויים בערך הסחורות. אך כשהשלטון שינה את ערך המטבע, הרי זה כמטבע שאינו קיים יותר ובוודאי שבעל חוב חייב לשלם במטבע בחדש.

 

עוד ציין הדיין כי יש להביא בחשבון שמדובר בתקופת הגמרא, שבה בוודאי שהיה למטבע ערך עצמי, הן מבחינת המתכת שממנה היה יצוק והן מחמת גודלו, משקלו והחשיבות שהמלכות ייחסה אליו.

 

אך כיום אין למטבע ערך משל עצמו וכל כולו החלטה של השלטון על גובה ערכו. לפיכך, כשהשלטון מחליט על הוזלת המטבע או על ייקורו, ברור שצריך לשלם לפי הערך העכשווי החדש. ואולם, כשהשינוי נובע מתנודות שערים ולא מהחלטה שלטונית, עדיין קיימת מחלוקת וישנם פוסקים שסבורים שהדבר אינו צריך להשפיע על התחייבויות שנעשו קודם לכן.

 

ביחס לסוגיה של הצמדת חוב מזונות הילדים כתב הדיין כי יש ספק אם השינוי הוא בערך הכסף או שינוי "מחמת המלכות ודעת בני אדם". לפיכך, נראה שאין מקום להצמיד את החוב למדד יוקר המחייה שכן יש להכריע בנושא כפי שמכריעים בכל ספק בדיני ממונות בהתאם לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה".

 

זאת ועוד, המחלוקת ההלכתית עוסקת בחובות שלגביהם עבר זמן רב עד שנפרעו, ובינתיים ירד ערכו של הכסף. לא נראה שמחלוקת זו קשורה לחוב מזונות. ראשית, חוב המזונות מתחדש בכל חודש ואינו חל על האב כבר מרגע לידת הילדים.

 

שנית, כאשר בתי דין רבניים הצמידו חיוב מזונות למדד מדובר היה במקרים בהם צפה בית הדין שאם ייקבע סכום מזונות חודשי יש חשש ממשי שבגלל המצב הכלכלי בארץ, בעיקר בעבר הרחוק בו תנודות שער המטבע היו גבוהות, כוח הקנייה הקיים בסכום שנקבע למזונות עלול להישחק.

 

אך אם הצדדים חתמו על הסכם בו לא הוזכר כלל עניין ההצמדה למדד, אל לבית הדין להתערב ולשנות את ההסכם נגד רצונו המפורש של הבעל לא להתחייב בהצמדה. "ניתן לומר שבאופן זה הסכום אותו התחייב האב לשלם מדי חודש בחודשו, זמן החיוב של כל תשלום מתחיל רק מהזמן בו הוא צריך להשתלם ועל כן אין להצמידו למדד יוקר המחיה ללא הסכמת האב המתחייב", כתב הדיין.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד איתן ליפסקר
מומלצים