בית הדין: לא ניתן לעכב גט בגלל סכסוך רכושי
בעל דרש לעכב את הגירושים מאשתו עד שחמיו ימלא את התחייבותו להעניק להם דירה. הרבנים הבהירו לו שאין ביכולתם לדון בתביעה נגד צד שלישי
בית הדין הרבני הגדול דחה לאחרונה
תביעה של גבר בהליכי גירושים שביקש לדחות את מתן הגט עד שיקבל מחצית מהדירה שהבטיח אביה של אשתו בעודם נשואים. הדיינים קבעו שטענות נגד חמיו לא יכולות לשמש סיבה לדחיית הגט, והוא מוזמן להגיש נגדו תביעה נפרדת.
בתגובה טענה האישה שהדירה כלל לא רשומה על שמה או על שם אביה, אלא שייכת לחבר שלו. משכך, לבעלה אין עילה לתביעה רכושית נגדה ובית הדין לא מוסמך לדון בטענות שהעלה כלפי אביה במסגרת הליכי הגירושים.
במסגרת ההליכים הצהיר הבעל כי הוא מסכים להתגרש אך ביקש לדחות את הדיון בסוגיית הגט לאחר שיוכרעו טענותיו בתביעה שהגיש לחלוקת הרכוש המשותף. בתביעה זו הוא טען שהוא זכאי לחצי מזכויות בדירה באזור השפלה, שלטענתו שייכת לאבי האישה והובטחה להם בווארט (זיכרון דברים שנחתם בין הורי בני הזוג) לפני החתונה.
דיני משפחה
האלימות הייתה קלה, האישה לא תקבל כתובה
עו"ד שירן בוקובזה | פסקדין
הדיינים קיבלו את הבקשה להתגרש, אבל קבעו שהאלימות שנקט הבעל ובגינה הורשע בפלילים לא היוו את הסיבה שבגללה ביקשה האישה להיפרד
בית הדין הרבני האזורי קבע בתחילה כי מאחר ששני הצדדים מעוניינים להתגרש יש להביא לסיום הנישואים במהרה, ולפיכך חייב את הבעל בגט. עם זאת, כדי להרגיע את הבעל, הורה הדיין לאישה להמציא ערבויות שיבטיחו את זכויותיו בדירה למקרה שיוכחו במסגרת הדיון בתביעת הרכוש. אולם האישה סירבה לכך וטענה כי אינה יכולה לערוב לנכס שכלל לא שייך לה.
בין לבין הגיש הבעל ערעור על חיובו בגט. הוא טען שאם יתגרש מאשתו לפני שיינתן פסק דין בתביעת הרכוש - הוא יאבד את זכויותיו בדירה. בתוך כך הוא הדגיש כי הדירה נרשמה על שם חבר של חמיו באופן פיקטיבי כדי לחמוק ממס.
בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול שדן בערעור קבע הדיין הרב שלמה שפירא כי התביעה הממונית של הבעל אינה סיבה לדחיית הגט. "אין ספק שטענתה של האישה בעניין זה צודקת, התביעה אינה נגד האישה, שהרי ודאי שאין הדירה רשומה על שמה", נכתב.
הוא הבהיר כי הטענות של הבעל מופנות כלפי אבי האישה ובעל הדירה הרשום, ולבית הדין הרבני אין סמכות לדון בתביעות נגד צדדים שלישיים במסגרת הליכי גירושים. גם אם כל טענות הבעל נכונות - ואבי האישה אכן הבטיח בווארט שתהיה לבני הזוג דירה - בפועל הדירה לא רשומה על שמם ומכאן שאין לצדדים רכוש משותף אפשר לתבוע את חלוקתו.
"משכך התביעה לחלוקת הרכוש - הדירה - אינה יכולה להיות קשור לאישה ואין האיש יכול לדרוש חלוקת רכוש לפני הגירושין", נכתב.
לסיכום נקבע כי טענות הבעל לא מקנות לו את הזכות לעגן את אשתו והוא מוזמן להגיש תביעה נפרדת נגד אביה, בעל הדירה או שניהם גם יחד. הדיינים הרב אליעזר איגרא והרב א' אהרן כץ הצטרפו למסקנות אלה, והבעל חויב לתת לאשתו גט לאלתר תוך שהובהר לו כי אם יסרב ישקול בית הדין להטיל עליו צווי הגבלה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד עזריאל ליפל
- ב"כ המשיבה: טוענת רבנית דבורה בריסק
- עו"ד חנן כבירי עוסק בדיני משפחה
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
