מחצית התושבים בתל אביב גרים בשכירות; חריש מובילה בהגירה חיובית
על פי נתוני הלמ"ס, ב-2017 טיפס שיעור התושבים שהעתיקו את מקום מגוריהם לרשויות מקומיות אחרות. עוד עולה מהנתונים כי אף שבני ברק היא העיר הכי צפופה, היא מאכלסת הכי הרבה מובטלים - לעומת מודיעין-מכבים-רעות, שם שיעור המועסקים הוא הגבוה ביותר. ואיפה הארנונה היקרה ביותר לנפש?
יותר תושבים עוזבים את עיר מגוריהם לטובת עיר אחרת - ומסתבר שהעיר החדשה חריש נמצאת בראש. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). על פי הנתונים, הסוקרים את מצב הרשויות המקומיות בישראל, שיעור התושבים שהעתיקו את מקום מגוריהם לרשויות מקומיות אחרות עלה בשנת 2017 ב-2.2% לעומת השנה שקדמה לה, כשהעיר שהובילה בשיעור ההגירה אליה הייתה, כאמור, חריש - עם גידול אוכלוסייה של 160% לעומת השנה הקודמת.
הארנונה מתייקרת: כמה תשלמו ביישוב שלכם?
אלה הערים שבהן אתם משלמים את הארנונה היקרה ביותר
"ארנונה של מנהטן, תשתיות של ניו דלהי"
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בבחינת כוח העבודה עולה כי העיר המובילה בשיעור המועסקים היא מודיעין-מכבים-רעות, עם 76.7%, לעומת ממוצע כלל ארצי של 61.3%. זאת בזמן שבבני ברק נרשם שיעור הבלתי המועסקים הגבוה ביותר - 6.2% (לעומת ממוצע כלל ארצי של 4.2%).
הרשות שבה נרשם השיעור הגבוה ביותר של בעלויות על דירה היא רהט, עם 94.5% מקרב כלל משקי הבית, בעוד שהממוצע הכלל ארצי עומד על 68.1%. לעומת זאת, השיעור הגבוה ביותר של מתגוררים בשכירות נרשם בתל אביב, עם כמחצית מכלל משקי הבית.
הדו"ח כולל נתונים רוחביים רבים נוספים על הרשויות המקומיות בישראל, 255 במספר, שנחלקות ל-77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. סך האוכלוסייה בסוף 2017 עמדה על כ-8.798 מיליון תושבים, מהם כמעט 75% התגוררו בתחומי העיריות. צפיפות האוכלוסייה עמדה על 387.4 לקמ"ר, כאשר העיר הצפופה ביותר הייתה בני ברק, עם 26,368 תושבים לקמ''ר.
עלייה בגובה הארנונה למגורים
עוד עולה מהנתונים כי הרשויות המקומיות מגדל ליד הכנרת ומיתר בדרום, הובילו בשנת 2017 בגביית תשלום ארנונה למגורים בארץ, עם יחס של 99.6% בכל אחת, בין דרישות החיוב שנשלחו לתושבים לבין התשלומים שנגבו בפועל. הארנונה היקרה ביותר לנפש היא בתל אביב.
לפי הנתונים, הארנונה למגורים עמדה ב-2017 על 1,255 שקל לנפש בממוצע - עלייה ריאלית של 5.2% לעומת 2016. יחס הגבייה של תשלומי הארנונה למגורים בפועל מכלל החיובים שנשלחו עלה ל-75%, לעומת 73.4% בשנה שלפני.
שיעור תשלומי הארנונה מסך דרישות החיוב היה נמוך ברוב הרשויות המקומיות המדורגות בקבוצות אשכול חברתי-כלכלי נמוך: קלנסווה ובענה (אשכול חברתי כלכלי 2-1), עמדו על 4.8% ו- 6.2% בהתאמה. גם במג'דל שמס, המשתייכת לאשכול החברתי הכלכלי 4-3, נרשמו שיעורי גבייה של 10.4% בלבד, בעוד שבבית אל ובראמה, המשתייכות לאותו אשכול חברתי כלכלי, הם עמדו על כמעט 99%.
באשכול החברתי-כלכלי 6-5 הובילה מגדל, עם שיעורי גבייה של 99.6% כאמור, בעוד שבאור עקיבא, המשתייכת לאותו אשכול, עמדו שיעורי הגבייה על כרבע מהחיובים בלבד. בחיפה ובקרית ביאליק, המשתייכות לאשכול חברתי-כלכלי 8-7, נעו שיעורי הגבייה סביב 71.5%, לעומת 99.6% במיתר ו-97.2% בגן יבנה.
באשכול החברתי כלכלי הגבוה ביותר (10-9), הרשויות המקומיות שהובילו בשיעורי גביית הארנונה מסך דרישות החיוב היו כפר שמריהו (99.3%), סביון (98.6%) ולהבים (98.7%), בעוד שברמת השרון ועומר נרשמו שיעורי הגבייה הנמוכים ביותר (83.5% ו-88.1% בהתאמה).
הכנסת הרשויות מגביית ארנונה טיפסה
עוד עולה מהנתונים, כי שיעור גביית ארנונה לא למגורים (תעשייה, מסחר ותעסוקה) מסך הארנונה הכללית עמד על 55.7%, בדומה ל-2016 (56.4%). בראש פינה ובתל אביב נרשמו שיעורי גבייה גבוהים יחסית מארנונה למגורים (92.6% ו-87.2% בהתאמה), המלווים בשיעורים גבוהים יחסית של גביית ארנונה שלא למטרות מגורים (75.7%, ו-72.9%, בהתאמה).
בלמ"ס מוסיפים כי לא ניתן לזהות קשר סטטיסטי בולט בין שיעור ההכנסות מגביית ארנונה שלא למגורים מסך הארנונה כללית, לבין הרמה החברתית-כלכלית של הרשות המקומית. העיריות שבהן ארנונה שלא למגורים מהווה שיעור משמעותי מסך הארנונה הכללית הן קריית גת (79%), אילת (75.6%), טירת כרמל (74.8%) ותל אביב-יפו (72.9%).
עוד עולה מהנתונים, כי בעיריות המאופיינות בפעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית נרשם ממוצע הארנונה השנתי הכללי הגבוה ביותר לנפש, בראשן תל אביב - 6,880 שקל, ואילת - 5,745 שקל, וכן ברשויות המדורגות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה, בהן הרצליה ורמת השרון, עם 5,382 שקל ו-5,333 שקל בהתאמה.
בסך הכל, ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה (כולל מגורים, מסחר, תעסוקה, חקלאות ועוד) הסתכמה ב-2017 ב-2,830 שקל לנפש, עלייה ריאלית של 3.8% לעומת 2016. בעיריות עמדה ההכנסה על 3,090 שקל לנפש בממוצע, במועצות מקומיות על 1,461 שקל ובמועצות אזוריות על 2,918 שקל.
עוד עולה מהנתונים, כי סך הגירעון התקציבי של הרשויות המקומיות עמד ב-2017 על 93.9 מיליון שקל, לעומת עודף של 24 מיליון שקל ב-2016. ב-172 רשויות מקומיות נרשם עודף תקציבי, ואילו ב-83 רשויות מקומיות נרשם גירעון תקציבי, בהשוואה ל-69 רשויות מקומיות בהן נרשם גירעון תקציבי ב-2016. כ-38.8% מסך הגירעון התקציבי הכולל נמצא ב-6 רשויות מקומיות שבכל אחת מהן נרשם גירעון של יותר מ-10 מיליון שקל. 6 הערים שמצוין שהגרעון בהן הכי חריף - אום אל פחם, נצרת, קרית גת, קרית שמונה, דלית אל כרמל ומג'דל שמס.
בבחינת נתוני התקציב השוטף עולה כי כלל התקבולים (כוללים הכנסות עצמיות שהרשות גובה מפרטים ומוסדות בהן ארנונה, אגרות ותשלומים, השתתפות ממשלה, מלוות ועוד), הסתכמו בתקופה הנסקרת ברשויות המקומיות ב-64.5 מיליארד שקל. מדובר בעלייה ריאלית של 7.6% לעומת שנת 2016, שבה נרשמה עלייה ריאלית של 5.2%.
שיעור הארנונה הכללית שנגבתה עמד 64.5% מסך ההכנסות העצמיות של הרשויות, בדומה לשנת 2016 (65.8%). הרשויות שבהן שיעור ההכנסות העצמיות היה הגבוה ביותר היו יהוד (78%), תל אביב-יפו (76.5%) והרצליה (75.8%), המאופיינות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה או בפעילות מסחרית ענפה. מנגד, בתחתית דירוג אחוז ההכנסות העצמיות נמצאו העיריות רהט (21.2%) ואום אל-פחם (27.8%), המאופיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה.
כמו כן, הכנסות הרשויות המקומיות מהשתתפות הממשלה במימון פעילויות פיתוח, שהתבטאו בהסכמי הגג, טיפסו בשנת 2017 ב-25.6 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 10.7% בהמשך לגידול ריאלי של 8% ב-2016 ושל 7.9% ב-2015. בעיריות חלה עלייה ריאלית של 11.1% בהשתתפות מהממשלה, במועצות מקומיות – 8.2% ובמועצות אזוריות חלה עלייה ריאלית של 13.3%.
לפנייה לכתב/ת 
