חברה זוכתה מהעסקת קבלן כ"א ללא רישיון

במסגרת עבודות באוניברסיטת ת"א השתמשה החברה בקבלן בתחום המנופים. בית המשפט השתכנע שלא מדובר בקבלן כוח אדם אלא בפרילנסר מקצועי

עו"ד יאיר ארן | פסקדיןפורסם: 08.08.19 , 15:48

בית הדין לעבודה בתל אביב זיכה לאחרונה חברת בנייה ובעליה מעבירה של התקשרות עם קבלן כוח אדם מבלי שהיה לו רישיון. השופטת יפית זלמנוביץ גיסין קבעה שהמנופאי שעמו התקשרו הנאשמים לא היה בעל חברת כוח אדם אלא נותן שירותים שביצע את העבודה בעיקר בעצמו.

על פי כתב האישום, ב-2017-2016 ביצעה החברה עבודות באוניברסיטת תל אביב. בביקורת שנערכה במקום נמצא כי היא התקשרה עם קבלן בהסכם לתפעול מנוף באתר הבנייה. במקום היה מנופאי אחר שהועסק על ידי אותו קבלן. החברה ובעליה טענו שבחרו להתקשר עם חברה מקצועית המספקת שירותי מינוף ולא עם חברת כוח אדם, אף שהאפשרות האחרונה זולה יותר. זאת מתוך דאגה להיבטים בטיחותיים של הפעלת מנופים באתרי בנייה.

תביעה

אלבר תשלם 45 אלף ש' לעובד שהוטרד מינית

עו"ד רלי ארביב | פסקדין

בשני אירועים חיככה מנהלת סניף בחברת ההשכרה את החזה שלה באחד העובדים. בית הדין לעבודה קבע שהוא יפוצה, וערעור של החברה נדחה

אלבר תשלם 45 אלף ש' לעובד שהוטרד מינית

עוד טענו הנאשמים כי בשונה מחברות כוח אדם, בעל החברה שעמו התקשרו ביצע במו ידיו פעולות שאינן מבוצעות על ידי חברות כוח אדם. לדבריהם, תפקידן של חברות כוח אדם מתמצה במשלוח עובד למזמין השירות. לעומת זאת, המנופאי שעמו התקשרו נכח בשטח והדגים כיצד יש לבצע עבודות יציקה שונות, רכש ציוד בטיחות לצורך מתן השרות, פיקח על אופן הרכבת המנוף ועוד.

הם הדגישו כי האיש היה "הגורם המרכזי, הרוח החיה, המספקת את שירותי ההנפה בכללותם בין באמצעותו ובין באמצעות עובדיו". לדבריהם אף אחד מהגורמים המעורבים לא ראה בו כקבלן לשירותי כוח אדם.

הנאשמים העלו טענת "אין להשיב לאשמה" שלפיה המאשימה לא הביאה ראיות בסיסיות להוכחת יסודות העבירה ויש לזכותם כבר בשלב מוקדם של ההליך.

ואכן, השופטת יפית זלמנוביץ גיסין זיכתה אותם. לדבריה, להבדיל מחברות כוח אדם שמבצעות בדרך כלל עבודות זמניות וקצובות בזמן, ופעילותן מתאפיינת בניידות עובדים גבוהה, במקרה זה הוכח כי במרבית המקרים שבהם נדרשה נוכחותו של מפעיל עגורן באתר - היה זה בעל חברת המנופים שהתייצב בעצמו.

זאת ועוד, מהעדויות עלה כי מי שהפעיל את המנופאי, נתן לו הוראות ופיקח על מקצועיותו לא היו הנאשמים אלא בעל חברת המנופים. זאת בניגוד לחברת כוח אדם שלה אין פיקוח אפקטיבי על הנעשה באתר הבניה.

כמו כן, בעל חברת המנופים ביצע בעצמו את מרבית העבודות באתר ולא הגדיר את השירותים הניתנים על ידו לנאשמת כשירותי כוח אדם אלא כ"שירותי מנוף". התנהלותו הייתה כשל פרילנסר שנדרש לספק שירותים בתחום מומחיותו.

השופטת סיכמה שנאשמים התקשרו עם האיש בהסכם מתוך הבנה והכרה כי הוא שייתן להם את שירותי המנופאות ולא מדובר בהתנהלות המאפיינת חברת כוח אדם.