שתף קטע נבחר

בדרך לארץ? טרנד השכרת הבגדים בארה"ב תופס תאוצה

בננה ריפבליק, אורבן אאוטפיטרס, אמריקן איגל ואן טיילור מציעות לאמריקנים מנוי חודשי להשכרת בגדים. ומה לגבי רשתות בארץ? בפקטורי 54 כבר מציעים שירות כזה בחנות הפיזית ובקסטרו: "שוקלים ובוחנים"

הקורבן האחרון של אפוקליפסת הקמעונאות בארה"ב היא רשת Avenue למידות גדולות שהודיעה שתסגור את 222 חנויותיה. בעוד שבארה"ב מנחשים מי הבאה שתצטרף אליה, חברת גאפ שמצבה לא מזהיר, החליטה לעלות על עגלת הטרנד הלוהט הנוכחי שפונה למילניאלים ולדור Z, שטוב לאינסטגרם ולכאורה גם לכדור הארץ: השכרת בגדים.

 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

 

אורבן אאוטפיטרס העולמית תאפשר למנויים לשכור בגדים

רוכבת על הטרנד: רשת הסטוק תשווק מוצרי חשמל בליסינג

מהפכת דקטלון? הרשת הבינ"ל לא מצליחה לנגוס בשחקנים הגדולים

 

רשת בננה ריפבליק, השייכת לגאפ, הודיעה ביום שישי שתשיק בספטמבר שירות השכרה מקוון לנשים. גם אורבן אאוטפיטרס החלה להציע שירות דומה ואמריקן איגל נכנסה לפיילוט של השכרות. האם הטרנד הזה יגיע בקרוב גם לישראל?

 

לפי פוקס, הזכיינית של אמריקן איגל ואורבן אאוטפיטרס בארץ, כרגע המודל הזה לא יועתק לישראל. גם בעדיקה לא מתכוונים להשיק שירות דומה כי "הפריטים זולים יחסית" ונראה שזה לא יצליח בארץ כשמדובר בטי שירט. "בארה"ב הריטייל גוסס והם מחפשים כל פתרון יצירתי", אמרו לנו בחברה. לעומת זאת, בקסטרו מסרו לנו ש"שוקלים ובודקים את הנושא" וגם בטרמינל X בוחנים בעניין את הטרנד.

   ()
גם רשת בננה ריפבליק עוברות להשכרת בגדים ורהיטים

בארץ פועלים כבר כמה אתרים שמציעים השכרת בגדים, כמו יונידרס ליסינג הוותיק, שמציע שכירות ושכירות תפעולית של בגדי עבודה לחברות. אתר בולט בתחום הוא סטייל פור רנט, שגם מחזיק חנות בדיזנגוף בתל אביב. האתר מציע בעיקר שמלות להשכרה ל-24 שעות, כשיש להזין את תאריך האירוע והמידה ולקבלה הביתה במשלוח (בעלות כספית) או באיסוף מהחנות. אתר נוסף הוא "שמלה להשכיר", שמתווך בין בעלת שמלה למישהי שרוצה לשכור אותה ממנה והוא מציע יותר מ-4,000 שמלות ערב.

   ()
 

מינוי חודשי ב-49.90-95 דולר לחודש

השכרה של בגדים עשויה להוות פתרון לבעיה בוערת: אם הצטלמת עם בגד כלשהו לאינסטגרם, סנאפצ'ט או טיקטוק, תתקשה ללבוש אותו שוב. זה כל כך בולט, שבפקטורי 54 למשל, מספרים על בני נוער שמגיעים לחנות, מצטלמים עם פריטים ולא קונים אותם.

 

ומה הפתרון? לקנות המון בגדים בזול - כבר לא כל כך קול, כי זה לא באופנה להזיק לכדור הארץ. יש גם קבצה מסוימת של צרכנים צעירים שהפסיקה לקנות בגדים חדשים, קונה רק יד שנייה, תופרת לעצמה או מסתפקת במינימליזם שמתבטא במלתחה מצומצמת.

 

לכן בארה"ב מנסים השכרות, בעיקר במודל של מינוי חודשי. לשירות של בננה ריפבליק קוראים Style Passport והוא עולה 85 דולר לחודש. נשים יוכלו לשכור דרכו שלושה פריטים שונים בחודש, אותם יבחרו מבין מאגר של 100 פריטים. בעתיד, יתווספו לשירות גם בגדים לגברים.

 

אמריקן איגל החלה בפיילוט שלה מוקדם יותר השנה. היא מבקשת מצרכנים לשלם 49.90 דולר לחודש ולקבל שלושה פריטים בחודש. גם פה, המשלוח וההחזרות בחינם. אפשר גם להחליף את הפריטים באמצע החודש וכן לרכוש אותם בהוזלה.

 

אן טיילור מציעה שירות ב-95 דולר לחודש, עם משלוח חינם לא מוגבל לא כולל נעליים ואקססוריז. מי שרוצה בכל זאת לשמור את הפריטים, תקנה אותם בהנחה. גם לרשתות האחיות שלה כמו לופט יש שירות דומה וגם בלומינגדייל'ס מציעה שירות השכרות.

 

את הטרנד הוביל האתר Rent the Runway שמשכיר בגדי מעצבים ובגדים לאירועים, אך גם השיק לפני שנתיים שירות מוזל יותר ב-89 דולר לחודש, עבור קבלת ארבעה פריטים שיישלחו כל חודש מיותר מ-200 מותגים כולל טורי בירץ', DVF, אופן סרמוני ואחרים. יש לו גם מתחרים כמו האתר TheRealReal.

   ()
 

שירותים נוספים: בגדי יד שנייה ו"נסה לפני שאתה משלם"

קמעונאיות אחרות יצאו ביוזמות אחרות. מייסיס (הבעלים של בלומינגדיל'ס) יצרה שותפות עם אתר בגדי יד שנייה בשם ThredUP כדי למכור בגדים משומשים ב-40 חנויות מייסיס.

 

ל-J.C פני יש שירות שנקרא Big and Tall לגברים: קופסא חודשית עם בגדים ב-39 דולר. לאמזון יש שירות בשם Prime Wardrobe, במסגרתו לקוחות מקבלים שלושה פריטים ללא תשלום למשך שבוע ואז הם יכולים להחליט אם הם רוצים לשלם עליהם או על חלקם או להחזיר. אין כאן תשלום חודשי או תשלום בכלל. זה מודל שנקרא: "נסה לפני שאתה משלם" שגם הוא הפך לטרנד ניסויי בקרב קמעונאים בארצות הברית. בארץ, קסטרו רכשה השנה את האתר לדילה שעובד בפורמט הזה.

 

בארצות הברית, שירותי ההשכרה זלגו גם לענף הרהיטים. חברת west Elm הודיעה בחודש שעבר על שת"פ של השכרת פריטי הום סטיילינג עם Rent the Runway ואפילו איקאה הודיעה שתחל בליסינג של רהיטים ב-30 שווקים ב-2020. קדמו להן החברות Fernish שמציעה רהיטים להשכרה ו-Feather שמציעה כמה רהיטים שניתן להחליף מדי פעם כדי לרענן את הבית. בישראל, דיווחנו לאחרונה על ליסינג של מכשירי חשמל.

 

לפי GlobalData Retail שוק השכרת בגדים  בארה"ב שווה 1.28 מיליארד דולר רק השנה. עלייה של 28.9% לעומת 2018, לא כולל השכרת תחפושות להלווין. יחד עם זאת, כך לפי Retail Dive - מחקר של מקינזי הראה שקרוב ל-40% מהמנויים מבטלים בסופו של דבר את המינוי שלהם. בארץ למשל, צרכנים לא הוכיחו נאמנות לשירותי קופסאות הפתעה עם קוסמטיקה, שצרכנים מקבלים מדי חודש תמורת תשלום חודשי.

 

עקב כך, לא בטוח ששירות השכרה ישתלם לחברה כמו אמריקן איגל, שהבגדים שלה לא מאוד יקרים. גם אלמנט הקיימוּת די מתבטל, כשחושבים על עלויות המשלוח והדלק שהשירות מצריך, על האריזה והצורך להחזיק במלאי רחב של בגדים להשכרה.

 

"הרשתות בארץ לא מעלות רחפן להסתכל לאן השוק הולך"

תמיר בן שחר, מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר דווקא חושב שלשם השוק הולך. "אני רוצה שיבואו לי בראשון בחודש חולצות מגוהצות ובסוף החודש ייקחו אותן ויחליפו לחדשות. החנויות שיש להן ביקוש כיום הן חנויות יד שנייה, הצילומים שינו את השוק ודור הסלפי משנה את הדרך בה צורכים בגדים".

 

נראה שהרשתות בארץ לא בכיוון.

"כי כולן מתמודדות עם חיי היומיום שלהן ולא מעלות רחפן להסתכל קדימה, לאן השוק הולך. לדוגמא, בישראל פתחו אתרי מכירות אונליין הרבה מאוד זמן אחרי שכל השוק בעולם כבר היה שם. יש לרשתות גם הרבה מאוד חנויות, יותר ממה שהן צריכות.

 

"הדור הנוכחי לא בהכרח רוצה בגד בזול והם גם לא נקשרים לחפצים אך גם לא משליכים אותם בקלות. הבת שלי עברה דירה ומכרה את כל הריהוט שלה למי שנכנס לדירה. הם חיים אחרת הדור הזה. הם לא צבים שלוקחים את הבית על הגב, הם לא מעבירים בית עם משאית, הם לוקחים טנדר, מעבירים את המזרון שלהם וזהו".

 

אוברול של מייקל קורס ב-1,500 שקל במקום ב-40 אלף שקל

יפעת אירני, מבעלי פקטורי 54 כבר מציעה שירות כזה בחנות של המותג בארנה. הרשת התכוונה להציע אותו באתר האינטרנט שלה, אך החליטה בסופו של דבר להגבילו לחנות הפיזית.

קולקציית מייקל קורס ()
קולקציית מייקל קורס

"אלה פריטים יקרים והלקוחות רוצות למדוד אותם ויש גם חייט במקום שמתקן עבורן", היא מסבירה. "יש לזה ביקוש כי יש שם שמלות שמחירן מתחיל ב-8,000 שקל ועד 40 אלף שקל. חלקם פריטים שמביאים לתצוגות בלבד. למשל, אוברול של מייקל קורס שלא חשבנו למכור, אנחנו משכירים ב-1,500 שקל ללקוחה, במקום שתקנה אותו 40 אלף שקל. שמלה של ויקטוריה בקהאם יכולה לעלות 10,000 שקל וניתן לשכור אותה ב-800-600 שקל. ניקוי יבש והחזרה - עלינו".

 

כמה פריטים כאלה יש לכם?

"זה משתנה. יש לפחות 200 דגמים, כשכל עונה מוסיפים כמה ומי שמתאהבת בפריט יכולה לקנות אותו בהנחה של בין 50% ל-70%".

 

ככה אתם בעצם מקבלים תמורה יותר גבוהה עבור הבגד, לעומת מכירה רגילה.

"לא תמיד. וזו לא הסיבה שאנחנו עושים את זה. זה אחלה שירות שנותן ערך ללקוחות שרוצים פריט חד פעמי לאירועים, בעלות של 10%-15% מעלות הפריט המלאה. היה לנו חשוב לפתח ההבנה של מה הצורך של הצרכן. זה לא כדי למכור, זה כדי לתת את השירות הטוב ביותר.

 

"השכרה זה עדיין משהו שלומדים אותו והוא עוד לא פתור. עדיין לא ברור איך ליצור מזה עסק יציב ולא משהו גימיקי. זה טריקי. יש פה אתגר. בארצות הברית יש סניפים שלמים שעומדים מרוקנים ואין להם מה להפסיד. הצרכן הישראלי לעומת זאת יותר מתוחכם, אז אני לא רואה שמתפתח פה מנוי חודשי להשכרות בגדים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
מומלצים