הזנחה ופדופיליה: שתי אחיות הועברו לאומנה

בנות 9.5 ו-8.5 שגדלו במציאות קשה באופן קיצוני נשלחו למרכז חירום. שופט שנחשף לסיפורן קיבל את טענת המדינה שלפיה הן כמהות למשפחה

עו"ד מאיר שחל | פסקדיןפורסם: 25.08.19 , 06:58

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל לאחרונה את בקשת המדינה ואישר להעביר שתי ילדות בנות 9.5 ו-8.5 ממרכז חירום למשפחות אומנה, על רקע מציאות משפחתית קשה באופן קיצוני, שכוללת הורים גרושים, הזנחה חמורה וחשד לפדופיליה. השופט נמרוד פלקס הבהיר כי אמנם מדובר במהלך חריג, אולם המקרה הקשה הצדיק זאת.

המשפחה – שני הורים גרושים ולהם שבעה ילדים משותפים - מטופלת מזה כמה שנים על ידי שירותי הרווחה. האב ריצה בעבר מאסר בגין עבירות שונות, בהן מעשה מגונה בקטין, גניבה ופריצה לרכב. שתי הבנות שבהם עסק ההליך הנוכחי הן הקטנות ביותר (לאב גם תינוקת בת כמה חודשים החיה עם זוגתו החדשה). כל שבעת הילדים סובלים מבעיות רגשיות משמעותיות, והוריהם לא שיתפו פעולה עם תוכניות טיפוליות שהוצעו להם.

דיני משפחה

אם ובת נטשו את האב החולה, ונושלו מהירושה

עו"ד אתי רובין | פסקדין

גבר בהליכי גירושין שהלך לעולמו ממחלה קשה ציווה את רכושו למשפחת אחיו. אשתו ובתו של המנוח התנגדו, אבל בית המשפט קבע: הרציונל שלו מובן

אם ובת נטשו את האב החולה, ונושלו מהירושה

לטענת גורמי הרווחה עלה חשד לפגיעה מינית מצד האב בשתיים מבנותיו הבוגרות. ב-2011 התקבל דיווח שבנם, אז בן 13, אנס ככל הנראה את אחת מאחיותיו, והוצא ממשמורת הוריו למסגרת אחרת. בת נוספת הוכרזה כקטינה נזקקת: בגיל 15 היא ילדה בן שמאוחר יותר הועבר אל משפחת אומנה. בת ובן נוספים, היום בני 15 ו-13.5, לא משתלבים בלימודים וסובלים מבעיות אישיותיות שונות.

לפני יותר משנה הוצאו שתי הבנות הקטנות (שבהן קשור ההליך הנוכחי) אל "מרכז חירום", מעין פנימייה שבה הן שוהות מאז. המהלך נעשה ביוזמת ההורים, שאמרו שאינם יכולים לטפל בהן על רקע הגירושים. הבנות התקשו בלימודים, ולנוכח התנהגות הוריהם, בית הספר לא הסכים שימשיכו ללמוד בו. לעתים הן אף לא זכו לתזונה ראויה, הסתובבו בחוסר מעש, ואף נחשפו למערכות יחסים בעייתיות של אחיותיהן הגדולות עם אחרים.

מתסקיר שירותי הרווחה עלה כי שתיהן מביעות כמיהה למשפחה, ומתגעגעות לאמן, שמבקרת אותן במוסד אחת לכמה זמן.

השופט פלקס כתב: "בפני בית המשפט הובאו ראיות לרוב המלמדות על כישוריהם הלקויים של המשיבים, המובילים לכך שקודם להוצאת הקטינות ממשמורת המשיבים שררה בביתם 'התנהלות כאוטית', הרוויה באלימות של האב כלפי האם והילדים".

נקבע כי שלל הראיות תומכות במסקנה שההורים אינם מסוגלים, לפחות בעת הזו, לטפל בקטינות, שהרי האב נהג באלימות, ואילו האם מצדה "הפגינה ומפגינה חוסר תובנה מוחלט, או למצער היעדר כוחות, לשמור על ביטחון ילדיה", כדברי השופט.

דוגמא לכך הייתה העובדה שעל אף שהאם רואה את האב כפדופיל, היא לא מוצאת קושי בכך שהוא יקבל את הבנות למשמורת ויטפל בהן.

השופט פירט כי מדיווחי אפוטרופא לדין שמונתה להן, עולה כי המשך שהות הבנות במרכז החירום מסבה להן נזק. בנסיבות אלו השופט סבר שאין מנוס מלהורות על העברתן למסגרת משפחתית תומכת, בתקווה שהמהלך יקנה להן יציבות ותמיכה.