העליון: הפטר לחלק מהערבים עשוי לפטור את השאר

הלכה חדשה קובעת כי כשנושה פוטר חלק מהערבים הוא מגדיל את הסיכון הכספי של האחרים. משכך, ראוי להעניק להם פטור בגובה הנזק שנגרם להם

עו"ד דניאל שוורץ | פסקדיןפורסם: 01.09.19 , 15:08

בית המשפט העליון פרסם לאחרונה תקדים חשוב בהליכי חדלות פירעון: בפסק הדין שניתן על ידי השופטת ענת ברון, בהסכמת השופטים נועם סולברג ואלכס שטיין, נקבע כי כאשר נושים פוטרים מתשלום חלק מערבים "ביחד ולחוד", תוך חשיפת הערבים האחרים לסיכון גבוה מזה שנטלו על עצמם מלכתחילה, זכאים האחרונים ליהנות מההגנה המוקנית בחוק הערבות ולבקש פטור בגובה הנזק שנגרם להם (אותו חלק שהיו זכאים לגבות מחבריהם לערבות אלמלא הופטרו).

המקרה שעל בסיסו ניתנה ההלכה החדשה נסוב על פרשת פירוקה של חברת "מייסטר הבשר", שהייתה בבעלות שלושה בעלי מניות שערבו ביחד ולחוד לחובותיה. במסגרת הליך הפירוק גובש הסדר שבמסגרתו ויתרו הנושים על הזכות לנהל הליכים משפטיים נגד החברה, פטרו שניים משלושת בעלי המניות מערבויותיהם תמורת 525 אלף שקל והותירו את בעל המניות הנוסף – שבעצמו מנהל כיום הליכי פשיטת רגל – כערב היחיד שלא קיבל פטור מערבויותיו האישיות.

משפט כללי

תביעת לשון הרע על 'מאפיה רוסית' בבית אבות

מערכת פסקדין

4 עובדות ב"משען", יוצאות חבר העמים, תבעו 400 אלף שקל מאחות במוסד, שדיווחה להנהלה על התנהלות קלוקלת שלהן. ביהמ"ש דחה אותן

תביעת לשון הרע על 'מאפיה רוסית' בבית אבות

במילים אחרות, ההסדר במתכונתו אפשר לנושים לתבוע את כיסוי מלוא החובות כלפיהם מבעל המניות הנוסף. כשזה ביקש מבית המשפט המחוזי שדן בהליכי הפירוק צו שיפטור גם אותו מערבות, בכפוף להפקדת סכום דומה לזה שהפקידו חבריו, הוא נענה בשלילה, ועל כך הוא ערער לבית המשפט העליון.

השופטת ענת ברון סברה כי במקרה שכזה יש מקום להעניק למי שערבותו נותרה בתוקף את ההגנה שקבועה בסעיף 6(ב) לחוק הערבות, שקובע כי כשנושה גורם לפקיעת הערבות ובכך גורם לערב נזק – אותו ערב זכאי לפטור בגובה הנזק שנגרם לו. היא הסבירה כי כאשר ישנם כמה ערבים שערבויותיהם ניתנו "ביחד ולחוד", המשמעות היא שהערבות של כל אחד מהם היא על חלק מסוים מהחוב.

כך, במקרה הנוכחי היו שלושה ערבים לחובות החברה, וכל אחד מהם אמור היה לשאת בשליש מהחוב שצברה החברה כלפי הנושים. המשמעות היא שגם אם הנושים היו תובעים רק אחד מהם, הייתה לו הזכות לתבוע מחבריו לערבות להחזיר לו את חלקם בחוב (2/3).

ואולם, במקרה של המערער, שני חבריו לערבות קיבלו מהנושים הפטר, ולכן אם יחויב לשלם לנושים כספים הוא לא יוכל לדרוש מהם החזר. בכך, נגרם לו נזק שלא צפה אותו בעת חתימתו על הערבות.

השימוש בסעיף 6(ב) לחוק הערבות – המאפשר לערב לקבל פטור מחוב בגובה הנזק שנגרם לו (הסכום שהיה זכאי לתבוע מחבריו לערבות) – יוביל לכך שבכל מקרה אף אחד מהערבים לא יחשוף עצמו לסיכון גבוה מזה שלקח על עצמו מלכתחילה.

עם זאת, השופטת ברון הבהירה כי ההגנה האמורה תחול בכפוף להוראות כתב הערבות ובמידה שלא התנה על האפשרות להשתמש בה. לגופו של המקרה הנוכחי, מאחר שהמערער לא הציג את כתבי הערבות עצמם, יהיה עליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט שדן בהליך פשיטת הרגל שלו.

לפיכך הערעור נדחה אולם נפסק כהלכה כי כאשר נושה פוטר חלק מערבים בערבויות ביחד ולחוד, הערבים הנותרים יוכלו לבקש לפטור אותם מהערבות בגובה הנזק שנגרם להם כתוצאה מכך.