שטחי הכנסייה היוונית: דיירי שכונות היוקרה בבירה יוצאים למאבק על הקרקע
קבוצת משקיעים קנתה חלק משטחי הכנסייה היוונית בירושלים. למרות שהבעלות תעבור לידיה רק בעוד 30 שנה, מחשש לעלייה במחיר החכירה העתידי, צנח ערך הבתים באיזור. התושבים טוענים למחדל של המדינה ובינתיים חלקם נערכים לרכוש את הבעלות המלאה על הנכסים. הראשון להימכר: וילה שרובר
תושבי שכונות היוקרה רחביה וטלביה בירושלים נואשו מהמדינה ומקק"ל ומנסים להסדיר לבד את החכירה בשטחי הכנסייה: בעסקה ראשונה מסוגה נמכר שטחה של וילה שרובר, אייקון נדל"ני בעיר, תמורת 7 מיליון דולר - בעסקה בה רכש איש עסקים צרפתי את הקרקע מידי קבוצת המשקיעים הפרטיים ניות קוממיות, שרכשה את קרקעות הכנסיה היוונית באוגוסט 2016. זו הפעם הראשונה בה נמכרת בשטחי הכנסייה היוונית הבעלות המלאה על הנכס, ול"ידיעות אחרונות" ו-ynet נודע כי מתנהלים מגעים לגבי עסקאות נוספות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מכירת נכסי הכנסייה היוונית: חשש ממשבר עם רוסיה
הפטריארכיה היוונית עתרה נגד מכירת נכסים לעטרת כהנים
גילויים חדשים על מכירת נכסי הכנסייה היוונית: "התשלומים הסודיים" וההקלטות
נושא קרקעות הכנסייה בבירה מדיר שינה מעיני הגרים בשכונות היוקרה בעיר. רוב הקרקעות בשכונות אלה שייכות לכנסייה היוונית אורתודוקסית, שחתמה עם קק"ל בשנות ה-50 על הסכם חכירה למאה שנה. ההסכם יפוג רק בשנים 2050-2052, ולקק"ל יש זכות לחידושו; אבל בעשור האחרון מכרה הכנסייה כ-500 דונם מתוך השטח - בשכונות טלביה, ניות ועמק המצלבה - לקבוצת המשקיעים ניות קוממיות, בראשות משפחת בן דוד הירושלמית. בשכונות אלה גרות כ-1,070 משפחות, ויש בהן גם עשרות מבני ציבור, כמו מוזיאון ישראל ובית הכנסת הגדול, וכן מלונות כמו ענבל.
המשמעות: בעוד כמה עשורים הדיירים יצטרכו לחדש את חוזה החכירה מול הבעלים החדשים, שלעומת קק"ל והכנסייה לא יסתפקו בדמי חכירה סמליים. לאור אי הוודאות סביב מעמדם העתידי של הנכסים בשכונות אלו, והחשש מדרישות תשלום גבוהות עבור חידוש החוזה, שוויים של הנכסים ירד בכ-30% בחודשים האחרונים.
בשנתיים האחרונות ניסו הדיירים להתאגד ולדרוש פתרון מהמדינה וקק"ל. ח"כ לשעבר רחל עזריה, למשל, הגישה ב-2017 הצעת חוק להפקעת קרקעות הכנסייה שנמכרו לאחר 2010, כשבתמורה המדינה תחזיר ליזמים את הסכום ששילמו על הקרקע, ועוד 15%; גם משרד המשפטים דן בסוגיה, עם נציגי האוצר ורשות מקרקעי ישראל (המנהלת את קרקעות קק"ל) - אך עד כה לא הושגו פתרונות. בעקבות הסחבת החלו בעלי נכסים בשכונות האלה לבחון את הסדרת הבעלות באופן פרטי.
שטח מהיקרים בעיר
וילה שרובר נמצאת בשכונת טלביה ובנויה על 5.5 דונמים בפינת הרחובות פינסקר דובנוב, שטח הנחשב לאחד היקרים בעיר. על הקרקע שני מבנים: הבית של גיטה ומיילס שרובר, המיועד לשימור, ומבנה נוסף, עליו מבקש רוכש השטח - עולה מצרפת - לבנות דירות נוספות. הוא קנה את זכות החכירה בשטח ב-2014 ב-17.5 מיליון דולר - סכום נמוך כמעט בחצי מהסכום בו הוצע במכרז, כי החכירה מסתיימת ב-2050, וכעת הוא רכש את הבעלות המלאה על הקרקע.
לדברי עו"ד אברהם אברמן ממשרד אפרים אברמזון, בא כח ניות קוממיות, "עד כה ניות נמנעה מניהול עסקאות פרטניות מול החוכרים אף שהיו המון פניות בנושא. רצינו הסדר כולל מול קק"ל, שיסדיר בתורו את המצב מול חוכרי המשנה, הדיירים. אלא שבינתיים ערך הנכסים ירד, ודיירים רבים שרוצים לממש את הנכס רוצים לרכוש את בתיהם. הסכמנו, וכיום אנו מאפשרים להם לרכוש את הבעלות המלאה על דירותיהם, וזו העסקה הראשונה שנחתמה".
וילה שרובר נבנתה בשנות ה-50 בידי מיילס שרובר, תעשיין פלדה מוונצואלה, ורעייתו גיטה. השניים היו פילנתרופים שתרמו בין היתר את תיאטרון ירושלים שנבנה מול ביתם, הטיילת בארמון הנציב, ואת בית גבריאל בכנרת שנבנה לזכר בנה של גיטה שנפטר בצעירותו. לזוג לא היו ילדים משותפים או יורשים אחרים, והונם הופקד בקרן ציבורית. הווילה הייתה אז הבית היחיד בירושלים עם בריכה פרטית, והיא אירחה אנשי חברה נוצצים, ואף תצוגות של בית האופנה משכית בחצר.
"קק"ל נטשה אותנו"
מקק"ל נמסר כי "כל שעשינו לאורך השנים, החל מהעסקה מול הפטריארכיה היוונית בשנות ה-50, נעשה לטובת התושבים ומתוך היענות לצורכי המדינה. בנוסף, אף שהמדינה אחראית לניהול הקרקעות ושיווקן, אנחנו היחידים שפעלו לטפל בנושא, ומשהתבררה העסקה, הודענו שנפעל לשמירת זכויות התושבים, נפגשנו עימם ושיתפנו אותם במידע שבידינו. זו בעיה לאומית, ולכן קראה קק"ל לגורמים בממשלה ומחוצה לה פתרון לטובת התושבים".
"זה מהלך מאוד מאכזב", אמרה איירין גרוסמן, תושבת רחביה ופעילה במאבק בעלי הדירות. "יש בעלי דירות מגוונים, רובם מבוגרים, והם מאוד מאוכזבים מקק"ל. כולנו ידענו שהכנסייה היא בעלת הקרקע, ושלקק"ל ישנה הזכות להאריך את החכירה הזו, וחשבנו שקק"ל תדאג לדיירים. קק"ל נטשה אותנו, ואיפשרה למשפחת בן־דוד לקנות את הקרקע".
מחר (ג') ייערך כנס תושבים בנושא. גרוסמן: "אנחנו יודעים שמשפחת בן דוד רוצה סביב שליש מעלות הנכס, ולתושבים רבים זה סכום עצום שיכול להגיע ליותר ממיליון שקל. יש אנשים מבוגרים שרוצים למכור את הבית ולעבור לדיור מוגן, זוגות שנפרדים וצריכים להתחלק ברכוש. בינתיים ערך בתיהם יורד, ואין להם כסף להסדיר את הבעלות".
לפנייה לכתב/ת 
