אישה תקבל מחצית דירה שנרשמה רק על הבעל

מאבק בין בני זוג פרודים על נכס שנרכש במהלך הנישואין הסתיים לטובת האישה. השופט דחה את עמדת הבעל שלפיה הוריו קנו לו אותה במתנה

עו"ד אריה חגאג | פסקדיןפורסם: 25.09.19 , 16:42

בית המשפט למשפחה בנצרת קבע לאחרונה שדירה שנייה שנרכשה במהלך נישואיהם של בני זוג פרודים שייכת במשותף לשני הצדדים, אף שנרשמה רק על שם הבעל. השופט אסף זגורי קבע שלא הוכחה גרסת הבעל, שלפיה הוריו מימנו את הדירה ונתנו לו אותה במתנה, וציין שמחומר הראיות עלה דווקא שהנכס נרכש באמצעות כספים משותפים, עבודות ניקיון אינטנסיביות של האישה וחסכנות קיצונית.

בני הזוג נישאו ברוסיה ב-1989 ועלו לארץ ב-1991. במהלך הנישואים הם רכשו יחד דירה שבה גרו עם שתי בנותיהן. בהמשך נרכשה דירה נוספת שנרשמה על שם הבעל. לטענת האישה, היא עלתה לארץ עם בעלה ומשפחתו מתוך אהבה ורצון אמיתי להקים פה את משפחתה לאחר שעזבה את כל קרוביה. לדבריה, מאז העלייה היא אימצה את משפחת בעלה כמשפחתה ועשתה ככל שביכולתה על מנת לעזור בקליטה ובפרנסתה.

דיני משפחה

עזב עם אישה אחרת - ותבע שכירות מגרושתו

עו"ד אלה שינפלד | פסקדין

גבר תבע מאשתו לשעבר דמי שימוש בדירה המשותפת בסך 120 אלף ש' וטען שנאלץ לעזוב כי היא הייתה אלימה כלפיו. אבל ביהמ"ש חשב אחרת

עזב עם אישה אחרת - ותבע שכירות מגרושתו

היא סיפרה שבתחילת הדרך גרו בני הזוג בשכירות וחסכו כספים. היא עבדה בניקיון של שני בתים ביום ואת הכסף נתנה לבעלה או לאחד מהוריו. היא הדגישה שבשנים אלה הם חסכו מעצמם ולא קנו כלום למעט מוצרי יסוד. היא עצמה הייתה מקבלת בגדים ופריטים נוספים מאנשים שעבדה אצלם ואהבו אותה. כל זאת היא עשתה מתוך אמונה שהכספים ישמשו לטובת התא המשפחתי.

לטענתה, לאחר כמה שנים רכשו בני הזוג את הדירה המשותפת באמצעות הלוואת משכנתא. בתקופה זו הורי הבעל עברו לגור איתם. ב-1995 הם רכשו את הדירה השנייה. היא ציינה שכל ענייני "הבירוקרטיה" (חתימת החוזה, התשלום ורישום הזכויות) נעשו על ידי הבעל והיא האמינה בו וסברה שאין מחלוקת שהנכס משותף. היא הוסיפה שלאחר רכישת הדירה השנייה, ולנוכח הצפיפות, הוחלט שהורי הבעל יעברו אליה והם גרו בה עד יום מותם.

הבעל טען מנגד שמדובר בדירה שהוריו רכשו מכספם וחסכונותיהם. הוא ציין שהוריו קיבלו פיצויים מגרמניה, ובנוסף אביו עבד בישראל ואמו נתנה שיעורים פרטיים באנגלית. לדבריו, הוריו רשמו את הדירה על שמו במטרה לתת לו אותה במתנה לאחר מותם. הוא הוסיף שלא היה להם שום רצון לשתף את אשתו בנכס ובפועל הוא היה בשימושם הבלעדי. לדבריו, האישה חיכתה למות הוריו במטרה לתבוע את הדירה שלהם – שבה אין לה כל חלק.

אבל השופט אסף זגורי, קיבל את עמדת האישה וציין שגרסת הבעל, שלפיה הוריו מימנו את הדירה מעבודתם, עומדת בסתירה לעדות אחותו שטענה כי העבירה להוריה 90 אלף שקל למימון הדירה.

כמו כן, דודתו של הבעל העידה שהאישה עבדה בניקיון ואת כל הכסף שהרוויחה העבירה להוריו. מעדותה עלה שבבית נהגו משטר של צמצום על מנת לחסוך ורק כך הצליחו בני הזוג בתוך שלוש שנים לרכוש דירה ללא הלוואות.

עוד צוין בפסק הדין שהוריו של הבעל ביקשו מהמדינה סיוע בשכר דירה, והדבר לא מתיישב עם הטענה שהייתה בבעלותם דירה. "העובדה שהנתבע 'שלט' ברכישת הדירה, רישום הזכויות, ביצוע התשלום, השימוש בה וכיו"ב אין בה כדי להוציא את הדירה ממסת הנכסים המשותפים", נכתב.

בסופו של דבר קבע השופט זגורי שהדירה שייכת לשני צדדים באופן שווה והאישה רשאית להירשם במחצית הבעלות במרשם או לקבל מחצית שוויה. הבעל חויב בהוצאות משפט בסך 20,250 שקל.