מבחן קסדה: כמה שווה הראש של הילד שלך?
בעיצוב גיבורי-על או נסיכות דיסני, בסגנון צבאי או אינדיאני - קסדות אופניים לילדים הן לא רק חובה חוקית, הן גם הצהרה אופנתית. רגע לפני יום כיפור - האם קסדה תקנית זולה תספיק כדי לשמור על ראש הילד, או שהיקרות בטיחותיות יותר? מדריך דרכים
עשויות בטכנולוגיות מתקדמות, עם עיצוב בסגנון מוהוק אינדיאני, איורים של ספיידרמן או נסיכות דיסני, ובעלות של עשרות עד מאות שקלים - קסדות אופניים לילדים הן חובה על פי החוק. כדי לשכנע זאטוטים לחבוש על ראשם את הסיר ההביל והמסורבל הזה, הן הפכו "על הדרך" להצהרה אופנתית. אבל האם בחרתם לילדים שלכם קסדה מתאימה באמת, שתגן על ראשו כראוי בעת הצורך, או שרכשתם אחת, שתהיה, רק למירוק המצפון?
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רשת הגלידריות אניטה מנווה צדק מגיעה לניו יורק
עוד לפני הסרט: מוצרי פרוזן 2 הגיעו
רמי לוי מתרחב למתוקים: רכש את שוויצריה הקטנה ב-18 מיליון שקל
המכירות בעלייה
בישראל, מאז הכמעט-אסון שאירע לדוגמנית שלומית מלכה, הקסדה מערסלת בשנים האחרונות את ראשיהם של מגוון ידוענים בקמפיין שמטרתו לחבב את הפריט הזה, שעשוי להציל חיים, על בני נוער. "מכירות הקסדות נמצאות בעלייה של עשרות אחוזים", טוען מנהל אתר האינטרנט BikesOnline, שגיא גרין. "לא רק עבור ילדים הרוכבים על אופניים. גם הורים המרכיבים את הילד על המושב האחורי קונים להם קסדות".
השימוש בקסדות התגבר במקביל להתגברות השימוש באופניים ובקורקינטים. היום אפשר למצוא אותן בהחל מ-59 שקל לקסדה מעוטרת בדמויות פופולריות, ועד ל-300 ו-400 שקל לקסדות בעלות מיתוג גבוה.
לא כולם יודעים, אבל קסדות יש להחליף ולרכוש מחדש כל שנתיים-שלוש, כי הן מתבלות. האם הורה שקונה לילדו קסדה זולה מסכן את חייו? הדעות חלוקות.
המסע של רוב הקסדות בארץ מתחיל במכון התקנים. במכון בודקים אך ורק התאמה לתקן האירופי או לתקן האמריקני, כיוון שהתקן הישראלי הרשמי (שעודכן בפעם האחרונה ב-2015, אף שמאז נכנסו כמה חידושים בתחום), מבוסס על שני התקנים האלה.
כלומר, בישראל לא עורכים לקסדות בדיקות מעבדה, אלא מסתמכים על הבדיקות שנערכו בחו"ל. אחרי בירור ההתאמה לתקן, במכון דורשים שעל כל קסדה יהיה כיתוב בעברית: "קסדה לרוכבי אופניים", מאושרת לפי התקן האירופי/ האמריקאי, שם היצרן, שם הדגם, ארץ הייצור, תאריך הייצור, וגודל ומשקל.
לפי המכון, רוב הקסדות שנמכרות בארץ בגלוי עומדות בתקן הישראלי. משרד התחבורה מצידו לא סיפק לנו נתונים על מספר הקסדות הלא-תקינות שנתפסו עד כה בארץ, למרות בקשות חוזרות ונשנות.
"היבואנים נדרשים להציג תיעוד של התאמה לאחד מהתקנים, ממעבדה בחו"ל", מסביר אורן ברן, ראש ענף רכב וחלפים במכון התקנים. "אנחנו המעבדה היחידה בארץ שמאשרת את הקסדות. היבואן חייב להצהיר שהמעבדה בחו"ל מקיימת את כל דרישות התקן ושיש לו אישור תקן. אנחנו מחויבים לאמת כל דוח שמגיע אלינו ולקבל אותו ישירות מהמעבדה שערכה אותו. בכל משלוח אנחנו עורכים זיהוי כזה".
"התקן מתייחס לבדיקות הולם ("מבחני ריסוק", מ.ק) שהקסדה עומדת בהן; לנפילה מגובה; להתאמה של הבד, המשולב בקסדה מבפנים, למגע עם הגוף; לבדיקת רצועות הקסדה ויכולת הכיוון שלהן. אין הבדל בתקן בין קסדות ילדים למבוגרים".
האם הקסדות הזולות הנמכרות בשוק עומדות בתקן?
"העובדה שהן זולות לא סותרת את העובדה שהן מקיימות את דרישות התקן. לקליפה החיצונית - הציור, הצבע, הדמויות, אין שום משמעות בבדיקה. המחיר הוא עניין של טיב החומרים המרכיבים את הקסדה. הקסדות היקרות יותר עושות שימוש בחומרים מתקדמים יותר".
אילו חומרים?
"לרוב זה מידע חסוי. אותנו מעניינת רק העמידה בתקן. יש פה פערי איכות, בדיוק כמו בטלוויזיות ובמקררים".
"לא קיבלנו תלונות"
בחנות צעצועים במגדלי ת"א מוכרים קסדות ב-69 שקל, חלקן מעוטרות בציורים, ולחלקן הוצמד "מוהוק" - מעין פס של קוצי גומי - מה שמשווה להן מראה מאיים ועל כן "קולי". המוכר טוען כי הקסדות בטיחותיות, למרות הרושם שעלול להתקבל ממחיריהן. "אני מוכר אותן שנים, ומעולם לא באו אליי בטענות".
יבואן של אחד מסוגי הקסדות הזולות, שביקש לשמור על עילום שמו: "ברור שיש קסדות מתוחכמות וקלות יותר מאלו שאני מוכר, אבל לילד כדאי לקנות משהו שיאהב, כדי שבכלל יסכים לחבוש קסדה. אם לא מדובר בילד שובב במיוחד, או בילדה שהיא אלופת רכיבה באקסטרים - חבל על הכסף; הן ממילא מתבלות מהר. קסדה שעומדת בתקן תספיק. רק חפשו את מדבקת CE (התקן האירופי, מ.ק.) או TUV (תקן בינלאומי, מ.ק) שמעידות על כך, ואת שם היבואן".
ב-BikesOnline, לעומת זאת, מוכרים גם קסדות פשוטות ב-89־99 שקל, וגם קסדות "פרימיום" של "יובקס" ו"נאט קייס" ב-220־180 שקל. "כולן עוברות אותו תקן", מסביר שגיא גרין, "אבל קסדות פרימיום מרגישות יותר בטוח, יותר איכותי. התושבת נותנת תחושה טובה יותר על הראש, החומרים יותר טובים. אם איכות החומרים לא טובה, הילד לא נהנה לחבוש אותה. בקסדות עם מוהוק או ציורים, השכבה החיצונית עלולה להתנתק בקלות ובסוף אתה נשאר רק עם הקלקר של הקסדה".
"הקופסה עולה יותר"
זיו שוורץ, מנהל ההדרכה ומנהל טכני ברשת "רוזן ומינץ", שגם אחראי על חלק מהרכש שלה, ובפרט רכש של קסדות, חושב גם הוא שבהחלט יש הבדל בין קסדה זולה ליקרה. "כשלקוח רואה את המחיר של קסדה יקרה הוא שואל כמה זה עולה. ואני שואל אותו בחזרה: כמה שווה הראש של הילד שלך?"
"הורים קונים אופניים ב-300 שקל ואומרים - מה, עכשיו אקנה גם קסדה ב-250 שקל? אבל אני חד-משמעית ממליץ לבחור בקסדה מתוצרת חברה שמתמחה בייצור קסדות ברמה גבוהה לרוכבי אופניים וסקי. חברות כאלה יירדו לפרטים הכי קטנים ולא יתפשרו על איכות החומרים או איכות היצרן במזרח. זה הרי לא הגיוני שקסדה עולה 30 שקל, ומגיעה בקופסתקרטון שעולה יותר ממנה".
אבל גם הקסדות הזולות עומדות בתקן?
"יש הרבה שיקולים מעבר לתקן. כי בתקן לא בודקים אוורור, לא בודקים נוחות, לא בודקים התאמה לילד, לא בודקים הנדסת אנוש, לא בודקים אם הקסדה גורמת לילד לעזוב את הכידון כי יש לו זיעה בעיניים. בודקים רק אם היא כוללת את כל החלקים הדרושים ואם היא עמידה או לא.
"יש אנשים שמגיעים אלינו אחרי תאונות ונפילות עם מה שנשאר מהקסדה ואומרים: 'תודה רבה שהצלתם את חיי הילד'. אנחנו שומרים בחנויות את הקסדות האלה, רק כדי להראות ללקוחות איך קסדה נראית אחרי תאונה".
איך בוחרים קסדה טובה
לפי זיו שוורץ, כשרוכשים קסדה, יש לשים לב לכל שלושת רכיביה.
פנים הקסדה: כדאי להתבונן בחלק הפנימי. הוא מצופה ב־EPS: זהו חומר שנראה כמו קלקר דחוס ומטרתו פיזור זעזועים. שוורץ טוען שכדאי לבחור קסדה שבה הקלקר עשוי יציקה אחת (in mold) עם המעטפת של הקסדה. "בקסדות כאלה יש מין רשת פלסטיק בצורת שתי וערב בתוך הקלקר, כך שהקסדה 'יושבת' על בסיס או תבנית; כמו עצמות, שעליהן מרכיבים את יציקת הקלקר. ברגע שאת חוטפת מכה, הסיכוי שהקלקר יתפרק קטן יותר אם הוא בנוי כך, ואז המכה מתפזרת יותר טוב. בנוסף, בקסדות שבנויות כך משתמשים בפחות חומר, כך שאת מקבלת קסדה שהיא יותר קלה ויותר בטוחה".
"בקסדות פשוטות המעטה החיצוני מתנתק מהפנימי כשהן חוטפות מכה. במקרה כזה הקלקר הופך את המכה לנקודתית במקום לפזר אותה".
בתוך הקסדות המתקדמות יש גם מנגנון שנקרא MIPS. שוורץ: "מדובר בעוד מעטה פנימי, שאליו מחוברות הרפידות המודבקות בתוך הקסדה. הוא חוצץ בין הראש לקסדה ומאפשר לה לנוע סיבובית 5־6 מעלות ימינה או שמאלה בלי שהרפידות יזוזו בעת קבלת מכה. זה כמו כרית אוויר באוטו. כך, כשהילד נופל, הקסדה זזה אבל הראש לא. זה מפזר את כל החבטה על פני שטח הרבה יותר גדול. זה יכול להיות ההבדל בין חבטה קלה לזעזוע מוח, אבל מייקר את הקסדה בכ־40%". עוד אלמנט חשוב הוא הספוגים. "בהרבה קסדות זולות הספוגים מודבקים. הלך הספוג - הלכה הקסדה. בקסדות איכותיות, הספוגים מגיעים פריקים, אפשר לנקות לייבש - ולהחזיר, והקסדה מריחה טוב ונקייה מחדש. הקלקר לא סופח כלום, רק הספוג".
"דוגמא לספוגים טובים הם ריפודי Coolmax. היום מכניסים לאריג כסף (המתכת, מ.ק), שמיינן והורג בקטריות. אם האריג הוא אנטי־בקטריאלי, הקסדה תחזיק מעמד יותר זמן. וזה גם יותר נעים".
המעטה החיצוני: חשוב שהמעטה החיצוני, שבדרך כלל עשוי מפוליקרבונט, יהיה בעל חורי אוורור. "קסדות איכותיות עוברות במנהרת רוח", מסביר שוורץ, "כדי לוודא שהלחות המתרכזת בקסדה מתנדפת. אם ילד רוכב והקסדה לא מנדפת והספוגים מתמלאים מהר ברטיבות, הזיעה מתחילה לטפטף לתוך העין. בשלב הזה הילד עוזב את הכידון ורוכב עם יד אחת, כדי לנגב את המצח. וזה מסוכן".
אז יש או אין בעיה בקסדת מוהוק?
"יתכן שהיא עומדת בכל התקנים, אבל תוספת מחטי הגומי עלולה להזיק, כי היא עלולה להעלות את החיכוך בכביש. אנחנו רוצים לפזר את המכה על כמה שיותר שטח, ואם יש חלק גומי שבולט, הוא זה שחוטף ראשון את המכה ועלול לרכז את כל הכוח במקום אחד".
ההתאמה לראש: האלמנט השלישי החשוב בקסדה הוא ההתאמה לראש של הילד. שוורץ: "עדיף למדוד בחנות, או לדעת בדיוק את היקף הראש של הילד מעל האוזן ולפי זה לרכוש קסדה. אל תקנו קסדות עם מידה אחת, שמתאימה גם לילד בן 3 וגם לילד בן 5. לא השקיעו בהן בהנדסת אנוש. עדיף לבחור קסדות שיש להן מידות נוער, ילד ותינוק למשל. חיצונית הקסדה נראית אותו דבר, אבל ההיקף הפנימי הוא אחר. אחרת, אם יש מרווח בין הקסדה לבין הראש, היא מעבירה את המכה לראש".
גם למנגנון הסגירה יש משמעות: "לילדים יש קסדות שנסגרות עם מגנט, מה שמאוד מקל עליהם. כדאי גם לבחור קסדות שברצועות שלהן יש כמה 'קליקים', כך שהן מאפשרות טווח גדול של סגירה. ככל שהקסדות יותר מתוחכמות נקבל מוצר יותר טוב".
איך חובשים קסדה נכון
"את המפצל יש למקם מתחת לאוזן. הכוונה לאזור שבו הרצועות יוצרות V. יש חברות שעשו המון מדידות על ילדים בגיל מסוים והרצועה המיועדת להם כבר בנויה כך, שהמפצל יושב מתחת לאוזן. באחרות - צריך לכוונן. ברכיבה, הילד תמיד רוכן מעט קדימה, כך שכשהראש מעט מתרומם, הרצועה מתהדקת פתאום. לכן כשחובשים לילד קסדה צריך לשמור על מרווח של 3 אצבעות בין הרצועה לבין הצוואר".
איך יודעים אם זה יושב טוב או לא?
"אחרי שהתאמת הכל, צריך לקחת את החלק הקדמי של הקסדה ולנסות להוריד את הקסדה אחורה. אותו דבר יש לעשות מהחלק האחורי. קסדות במידה הנכונה שיושבות טוב, יתרוממו אך לא יעזבו את הראש בשום פנים ואופן. כ־4 ס"מ מהמצח יהיו כעת גלויים, או מעט מהעורף, אבל הקסדה לא תעזוב את הראש".
איך משכנעים את הילד
עכשיו, אחרי שבחרנו קסדה, נותר רק לשכנע את הילד לחבוש אותה. מנכ"לית ארגון "בטרם" למניעת היפגעות ילדים, אורלי סילבינגר: "צריך להתחיל מגיל צעיר: מהרגע שילד עולה על אופניים הוא עם קסדה. כמו שיש להורה אחריות שבחורף הוא יהיה לבוש בבגדים חמים, כך מוטלת עליו האחריות לצייד אותו בקסדה.
מדי שנה, לקראת יום כיפור ניכרת עלייה של 12% בהיפגעות מכלי תחבורה שונים. אופניים מגיעים ל-15 קמ"ש ולפעמים ל-20 קמ"ש. מספיק שיש בליטה במדרכה - והאופנייים עפים. הראש הוא האיבר הכי פגיע בגוף. לעיתים מדובר בפגיעה שמצריכה החלמה ממושכת ולעיתים בפגיעה שלא עוברת. קסדה מגינה על הראש מפני 85% מהפגיעות הקשות.
"יש גם פגיעות אחרות. לפעמים הילדים מאבדים שליטה בירידות בגלל המהירות, ומתנגשים בכלי רכב שעומדים בצד. אופניים שמתנגשים באופניים למשל, יוצרים פגיעות מאוד קשות. אחת הפגיעות הכי קשות היא כשהכידון פוגע בבטן.
"התחושה הרווחת ביום כיפור היא שאין מכוניות על הכביש. זה כבר לא נכון. ילדים נמצאים בתחושה שהנסיעה על הכביש בטוחה, אז הם לא מספיק זהירים. זו נוסחה מאוד מסוכנת, שצריך למצוא לה פתרונות יצירתיים - החל ממשמרות של הורים עם הילדים בחוץ, וכלה בהחלטה שילד בן 10 לא נוסע בכביש מרכזי, אפילו לא ביום כיפור".
מה עושים עם ילד שלא מוכן לחבוש קסדה?
סילבינגר: "פעם ההורים אמרו 'אתה חייב לעשות, כי אני אמרתי'. היום הנוקשות הזאת לא מקובלת. רבים מוותרים לילד, ובכך הם מוותרים על שלוש הבי"תים: בטיחות, ביטחון ובריאות.
"דווקא כיוון שאנחנו אחראים, זהירים ומודעים, אנחנו נוטים לחשוב שזה לא יקרה לנו. הילד לא רוצה לחבוש קסדה? אז נעשה קומפנסציה: נסגור איתו שלא ייסע מהר, שלא ייסע בכביש, שיהיה זהיר. כך, אנחנו מעבירים את האחריות לילד, כדי לפצות על העובדה שאנחנו לא מסוגלים לכוון אותם לעשות את הדבר הנכון. אי-אפשר לוותר על שלוש הבי"תים".
לי זה לא יקרה
"ביום כיפור זה עוד מתעצם. משהו ביום כיפור מעמעם את הסכנה, אז ההורה מוותר על קסדה 'כי אני מכיר את הילד שלי, הוא לא נוסע מהר'. אנחנו מסדרים לעצמנו את המציאות. חברתית, חבישת קסדה עדיין לא מתקבלת כעניין מובן מאליו כמו חגורת בטיחות. תחשבו על ספורטאי מקצוען; הוא יעז לרכוב על אופניים בלי קסדה? אז גם אם הילד לא מקשיב לכם, חשוב שתאמרו לו את דעתכם. כשלא תהיו בסביבה, כשיצטרך לקבל החלטה - הוא יבחר בהמלצה שלכם, כי אין יותר בפני מי לעשות הצגות".
אם קניתי קסדה פשוטה, סיכנתי את הילד שלי?
"רק מי שיש לו כסף דואג לבטיחות? אם קנינו קסדה ויש לה תו תקן, והילד אוהב את הדמות שמצוירת עליה ובזכותה ישים את הקסדה - טוב שכך. זה לא אומר שמה שטיפה פחות איכותי הוא פחות בטיחותי. אפשר גם לראות את זה כך: אם אין כסף לקסדה לא נרכוש אופניים. או: אם הילד נוסע בשביל ליד הבית - הוא לא צריך קסדה מקצועית. או: אם הוא נוסע על הכביש אז בואו נתכבד ונקנה לו קסדה יותר טובה.
"אגב, אני ממליצה לקנות קסדה בחנות אופניים. כי מי שמוכר אופניים מודע היטב לאילו סוגי קסדות הוא מוכר. אני פחות אוהבת את ההזמנות מחו"ל. צריך לזכור שמשפחה שילד נפגע בה, גם אם לא נהרג, החיים בה לעולם לא יחזרו להיות מה שהיו. אני בטוחה שהורה כזה קם כל בוקר ואומר 'איפה שגיתי'. אם רק היתה מודעות רגע לפני, ייתכן שהחיים היו נראים אחרת. מחשבה של רגע לפני היא קשה, אבל היא כל כך יותר קלה מההתמודדות של רגע אחרי. ואל תגידו 'לי זה לא יקרה'; הסטטיסטיקה מלמדת שזה קורה".
לפנייה לכתב/ת 
