רוכשי בית לא קיבלו היתר – המוכרים יפצו

זוג שקנה בית בשוהם ובו בנייה בלתי חוקית הכניס להסכם סעיף המחייב את המוכרים להשיג היתר בדיעבד. זה לא קרה, והם יפוצו ב-220 אלף שקל

עו"ד משה לין | פסקדיןפורסם: 16.10.19 , 20:20

השופטת יסכה רוטנברג מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה לאחרונה את תביעתם של בני זוג שרכשו בית בשוהם וקבעה שהם יפוצו ב-220 אלף שקל מאחר שבניגוד להסכם הרכישה, לא סופק להם היתר בנייה שיכשיר בדיעבד הפרות בנייה בנכס.

חוזה המכר נחתם ב-2012. במהלך המו"מ בין הצדדים, עוד לפני שנחתם ההסכם, התברר שיש בבית חריגות בנייה ואי-התאמות בין הבנייה לבין ההיתר שהתקבל ב-1995. למרות זאת, הצדדים ביקשו לבצע את העסקה וסיכמו ביניהם שהמוכרים ידאגו להוציא תוך 12 חודשים היתר בנייה חדש מהמועצה המקומית שוהם, שישקף את הבנייה שבוצעה ויכשיר אותה בדיעבד.

חוק ונדלן

סכסוך שכנים הוכרע על סמך הסכם בן 50 שנה

מערכת פסקדין

בעלי דירות החולקות חצר ניהלו סכסוך סביב גדר ומחסן שבנו כמה מהם. המפקחת על המקרקעין קבעה שיש תוקף לסיכום שנערך בשנות ה-70

סכסוך שכנים הוכרע על סמך הסכם בן 50 שנה

חודשים לאחר החתימה סיפקו המוכרים היתר חדש שבו אושר חלק עיקרי מהבנייה הקיימת, אולם הממ"ד שבבית לא עמד בדרישות הג"א ולכן לא אושר, והתעורר צורך לבצע עבודות בנייה על מנת לאשרו. המוכרים ביקשו לבצע את השינויים הדרושים אך הרוכשים סירבו, ומכאן החלה התכתבות שהעלתה חרס.

הרוכשים הגישו תביעה שבה לא ביקשו לאכוף את ההסכם, אלא לקבל את מלוא הפיצוי המוסכם בגין הפרתו, בסך 337,500 שקל. הם טענו שהיתר המחייב את שינוי הממ"ד הוא לא היתר שמכשיר את הבית במצבו, ומכאן שהמוכרים לא עמדו בהסכם, גם אם הג"א הוא שמנע מהם לעמוד בהתחייבותם.

מנגד טענו המוכרים שלא הפרו את ההסכם היות שסיפקו היתר, ושהרוכשים לא מאפשרים להם לבצע את העבודות הדרושות כדי להכשיר גם את הממ"ד. לדבריהם, הם הסתכמו על מצגים שקיבלו מאנשי המועצה וסירוב הג"א הפתיע אותם, ובנסיבות אלה הם עשו מצדם כל מה שיכלו.

בהתאם, הם הגישו הודעות צד שלישי נגד המועצה ונגד הבעלים המקוריים של הבית, שמכרו להם אותו בשנות ה-90. לטענתם, הבעלים המקוריים הם שבנו את הבית בניגוד להיתר, והמועצה התרשלה כשנתנה טופס אכלוס וטופס גמר בנייה שמאשרים כי הבית נבנה בהתאם להיתר המקורי.

לנוכח הניסוח הפשוט והברור של חוזה המכר הבהירה השופטת רוטנברג ש"כל היתר שאינו משקף ואינו מכשיר את כל הבנוי בפועל אינו יכול להיחשב כעמידה בהתחייבות החוזית". לדבריה, המוכרים לקחו על עצמם סיכון מאחר שגילו לפני החתימה שהבנייה אינה תואמת את ההיתר המקורי. לכן, גם אם עשו כל שביכולתם, עליהם לשאת בתוצאות הפרת ההסכם.

עם זאת היא החליטה להפחית את הפיצוי ולהעמידו על 220 אלף שקל בלבד, לנוכח מכלול הנסיבות ובהן מהות ההפרה, העובדה ששני הצדדים ידעו שהבנייה לא תואמת את ההיתר, והעובדה שהומצא היתר חדש המכשיר את מרבית החריגות.

עוד נקבע כי הבעלים המקוריים של הבית (צד ג') ישלמו לתובעים 110 אלף שקל מתוך הסכום, כך שבפועל הנתבעים ישלמו רק חצי מהפיצוי. קביעה זו נבעה בין היתר מהתרשמות השופטת שהבעלים המקוררים בנו את הבית בידיעה שישנן חריגות. הודעות צד ג' נגד המועצה המקומית נדחו.