בדיקה: היוזמה של "איחוד ערים-לייט" לוקה בחסר

בישראל יש 257 רשויות מקומיות, רבות מהן קטנות מאוד, והניסיונות לאחד אותן נכשלו - בעיקר בגלל לחצים פוליטיים. הפשרה שנמצאה היא הקמת אשכולות של רשויות, שנועדו לקדם פיתוח אזורי ושיתוף פעולה בין הרשויות החברות בהן, בתחומים כמו תברואה, ביטחון, רווחה וחינוך. "איחוד ערים-לייט", כפי שמכנים זאת במשרד הפנים. האם האשכולות אכן השיגו את מטרותיהן?

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

היעד ל-2023: איחוד בת-ים ותל אביב יפו יוצא לדרך

פרס נובל לכלכלה הוענק לשלושה חוקרים על תרומתם למלחמה בעוני

על השאלה הזאת מנסה להשיב בדיקה שנערכה במרכז המחקר של הכנסת עבור ועדת הפנים. מהמחקר, שערכה מיכל לרר, מתברר כי הפיקוח של משרד הפנים על האשכולות לוקה בחסר. עד היום, משרד הפנים לא קבע בחוק סל שירותים מינימלי ומחייב לתושב. המחקר מסביר זאת בכך שהשלטון המרכזי חושש שקביעת סל כזה תחשוף אותו לדרישות מצד הרשויות המקומיות לתקצוב הסל, וכן לתביעות ולעתירות לבג"ץ לקיים את הקבוע בו.

"איחוד ערים-לייט"? הדרך עוד ארוכה(צילום: תמר שניידר )

כיום יש בישראל עשרה אשכולות אזוריים. חמשת הראשונים הוקמו בשנים 2013-2017 והם כוללים את נגב מזרחי, נגב מערבי, גליל מזרחי, גליל מערבי ובית הכרם הגלילי. חמישה אשכולות חדשים הוקמו ב-2018: הכינרת והעמקים, הגליל והעמקים, המפרץ, השרון ושורק דרומי. בעשרת האשכולות האלה מאוגדות כיום כמחצית הרשויות המקומיות בארץ, ומתגוררת בהן חמישית מהאוכלוסייה במדינת ישראל.

לתקציב האשכולות כמה מקורות: משרד הפנים (המקצה תקציבים תוספתיים, שאינם באים על חשבון התקציבים המיועדים לרשויות), הרשויות המקומיות החברות באשכול, משרדי ממשלה וגורמים פילנתרופיים.

המחקר מציין כי אין כיום דירוג רשמי ואחיד הבודק את המצב החברתי-כלכלי של האשכולות האזוריים כגופים בפני עצמם. כתוצאה, גופים שונים, ובהם משרדי ממשלה, מדרגים את האשכולות באופן שונה, כל אחד לפי הכלים שפיתח למטרותיו. מחד גיסא, הדבר מאפשר למשרדי הממשלה גמישות מסוימת בהרכבת המדדים הרלוונטיים לפי תחומי הטיפול שבאחריותם, ולפי המטרות שכל משרד וכל אשכול מעוניין לקדם. מאידך גיסא, עולה השאלה אם דירוג האשכולות נעשה בשקיפות מול האשכולות עצמם והם יודעים על סמך אילו פרמטרים הם נמדדים.

"מיזם האשכולות פועל רק שנים ספורות, ועדיין אי אפשר לבחון את פעילותם לעומק, בין השאר מכיוון שהמהלכים הנעשים בו עדיין נתונים בתהליך של גיבוש ולימוד. עבודתם אינה מתנהלת על פי אג'נדה סדורה; אין תהליך של שיתוף הציבור לאיתור צורכי התושבים; אין תהליך מסודר של בקרה והערכה של עבודת האשכולות", נכתב בסקירה.

המחקר ממליץ לפתח מנגנונים ומדדים להערכה ובקרה של עבודת האשכולות האזוריים. "כיום נראה שזו נקודת חולשה בפיקוח של משרד הפנים על האשכולות", נכתב.