"לא רוצים פה את ת"א": תוכנית הבנייה שתשנה את פניה של ירוחם
להפוך את ירוחם לאטרקטיבית לתיירים, להגדיל את מספר התושבים ל-50 אלף ולפתח מוקדי תעסוקה חדשים - אלה היעדים שעומדים במרכז תוכנית המתאר שמתגבשת בימים אלה. המועצה והמתכננים מדגישים: "נשמור על אופי קהילתי"
תוספת של אלפי יחידות דיור חדשות, הקמת גסטהאוסים ברחוב הראשי ומלונות ואפילו הקצאה של שטח לפתיחת תחנת רכבת בכניסה: ירוחם צפויה לשנות את פניה בשנים הבאות, כשהחזון הוא להגדיל את מספר התושבים ולהפוך אותה למוקד משיכה לתיירים.
המאבק הצליח: מפעל אמיליה קוסמטיקס בירוחם לא ייסגר
ירוחם רוצה להיות בירת הקנאביס של ישראל
"תושבי ירוחם לא יהיו עוד חוטבי העצים של התעשייה הישראלית"
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בימים אלה מגבשת מועצת ירוחם עם מינהל התכנון את תוכנית המתאר החדשה ליישוב. באופן חריג, לא נקבע יעד שנתי לתוכנית. התוכנית כוללת, בין היתר, הקצאת מגרשים להקמת חניון לילה ומלון, לצד אגם ירוחם בכניסה המערבית לעיירה, ומלון נוסף בשיפולי הר אבנון שממזרח לה. בסך הכל מקווים בירוחם כי תוך כמה שנים יתווספו למקום עוד כ-400 חדרי אירוח, במטרה לייצר לתושבים ולעיירה מקורות הכנסה.
אבל לא מדובר רק בתיירות. התוכנית תגדיר את מדיניות הבנייה בירוחם לעשורים הקרובים בהיבטים רבים, כגון מגורים, תעסוקה ומרחב ציבורי. התוכנית עונה על שתי שאלות מרכזיות: מה מותר לבנות בירוחם ואיפה, והיא צפויה לקבל תוקף סופי תוך כמה חודשים.
בתחום המגורים, התוכנית מציגה תפיסה תכנונית נדירה בארץ. בשונה ממרבית התוכניות שנראו כאן בשנים האחרונות, היא בולמת מגמה של התפשטות במרחב והקמת שכונות פרבריות חדשות. במקום זאת, אותרו עשרות מגרשים קטנים בתוך ירוחם, שיהפכו לעתודות הקרקע לבנייה למגורים ויאפשרו גידול של פי חמישה במספר התושבים במועצה שבה מתגוררים כיום 10,000 איש, תוך שמירה על גבולותיה הקומפקטים.
"לא רוצה לבנות פה תל אביב"
"זהו שינוי כיוון חשוב מאוד וגם תקדימי", אומר תומר גוטהלף, מתכנן מחוז דרום במינהל התכנון. "ירוחם היא הסנונית הראשונה בארץ של התכנסות פנימה והפסקת הריצה להתרחבות החוצה". לדבריו, "זה קרה דווקא בירוחם משום שיש בה הנהגה אחראית ומבינה עם רציפות שלטונית, שכן ראשת המועצה, טל אוחנה, ממשיכה את דרכו של מיכאל ביטון. ההנהגה המקומית מבינה את הצורך בעירוניות".
אם מישהו חושש שהתוכנית תפגע באופי ובצביון, ראשת המועצה מפיגה את החששות. "אני לא רוצה לבנות פה תל אביב", היא אומרת. "אני רוצה לשמור על יתרונות הנוף שיש לירוחם. מנעתי מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד השיכון לשווק קרקעות לבנייה, גם משום שהמדינה לא יודעת לשפות אותי על הגידול בהוצאות בעקבות צמיחה מהירה במספר התושבים. לא הסכמתי לחתום על הסכם גג לבניית 5,000 דירות כי זה היה הורס את המרקם הקהילתי המיוחד, אני רוצה לעשות את הדברים בהדרגה".
אדריכל התוכנית, צדיק אליקים מבעלי משרד אליקים אדריכלים, מסביר כי "כשהתחלנו את העבודה, כיוון ההתפתחות של ירוחם היה התפשטות החוצה לכיוון המדבר, מעבר לנחלים שמסמנים את גבולה הטבעי מדרום, ומעבר לכביש 204 המוביל לדימונה ומסמן גבול טבעי מצפון. משרד השיכון ורמ"י קידמו כמה תוכניות לבניית אלפי דירות, שאישורן היה גורם להתפרסות שלמה במרחב. ראינו שהעיר גדלה ללא הגדרה של גבולות טבעיים, חשבנו שיותר נכון לעשות עיר קומפקטית".
למה?
אליקים: "במקום להתפזר על כבישים רחוקים עם שכונה שנבנית 400 מטר מהעיר, עדיף למלא את המגרשים הריקים בעיר. באקלים חם אתה מעדיף ללכת ברחובות קצרים ומוצלים מאשר לנוע ברגל או במכונית לשכונות מרוחקות. בנוסף, הקהילה ביישוב מאוד מגובשת, ולכן נכון יותר לצופף מאשר להרחיק. איתרנו מגרשים שבהם אפשר לבנות בנייני מגורים שמתיישבים על תשתיות קיימות, מצופפים ויוצרים רחובות עירוניים, עם קהילתיות שיוצרת אינטימיות ומספקת מקורות פרנסה".
תחנת רכבת עתידית
לאיתור המגרשים הקטנים בתוך העיר יש בעיניו יתרון נוסף: "כשמשרדי ממשלה מתכננים, הם הולכים במסות גדולות, ואז יוצא מכרז לתכנון והקמת 200 דירות - ולמכרזים האלה יכולות לגשת רק חברות גדולות. על ידי איתור המגרשים הקטנים, נתנו אפשרת לקבלנים קטנים מירוחם לבנות בעיר בניין של 16-12 דירות", הוא מסביר.
מדוע יש בעיר כל כך הרבה מגרשים ריקים?
"בין שכונה לשכונה יש שטחים ריקים ענקיים. הרבה מאוד הקצאות לשטח ציבורי פתוח בנורמות שמתאימות לערים במרכז, אבל באזור מדברי לא הגיוני להשקיע משאבים בטיפוח הגינות האלה. התוצאה היא שנוצרו פצעים בעיר. בשוליים של גינות, מגרשים שיועדו למוסדות חינוך שלעולם לא יבנו. זה הליך תכנוני לא קונבנציונלי, אבל במינהל התכנון היו פתוחים אליו".
המגרשים שמפוזרים בעיר יספקו את מספר הדירות שהמדינה תכננה לבנות?
"בסך הכל איתרנו מגרשים שיאפשרו להוסיף לעיר עוד 3,000 דירות, זה עשרות מגרשים בהרבה מאוד שטח".
משרד השיכון ורמ"י הסכימו לוותר על תוכניות הבנייה?
"בהתחלה הם הסתייגו. מבחינת המדינה הכי נוח ללכת לשטחים פתוחים ולבנות, אבל בסוף מקבלים שכונה מנותקת. אמרנו להם: מה הטעם להשקיע הון עתק בפיתוח כבישים ותשתיות לשום מקום. בעקבות זאת, המעבר לתוך העיר דיבר למשרד השיכון שנרתם להליך. התחלנו לסובב את הספינה ולהפוך את ירוחם לעיר קומפקטית, עם רחובות מוצלים".
העבודה של אליקים והצוות שלו על התוכנית הניבה עוד הישג - הסכמה של רכבת ישראל כי יסומן שטח בכניסה לעיר המיועד לתחנת רכבת עתידית. "היינו צריכים להילחם בטענה לפיה זה לא כלכלי לבנות תחנה ליישוב שבו מתגוררים 10,000 איש, וכי לא יהיה די ביקוש לרכבת", הוא מספר.
לדבריו, "אמרתי שכלכליות אינה מדד לבחינת שירות כזה, בדיוק כמו שאתה לא מצפה שהמשטרה תרוויח. בעניין הביקושים הצעתי לחשוב הפוך, אם תהיה כאן רכבת אולי עוד אנשים יבחרו לגור בירוחם". אם התוכנית תצא לפועל, קו רכבת מבאר שבע דרך עיר הבה"דים יוכל להגיע לירוחם, משם ימשיך לדימונה ולסגור מעגל בחזרה בבאר שבע.
חממות לגידול וייבוש קנאביס
התוכנית מסמנת מתחמים שבהם אפשר לפתח עסקים, שיהוו עוגן כלכלי לעיירה ולתושבים. "העובדה שאחרי שנים רבות של תלות בתעשייה מסורתית אנחנו נפרדים בזה אחרי זה ממפעלי העוגן מחייבת אותנו ליצור עוגנים כלכליים חדשים", מסבירה אוחנה. לצד התיירות, התוכנית מנסה לייצר לעיר עוד חמישה עוגנים כלכליים: חממות לגידול וייבוש קנאביס, שישתרעו על שטח של 800 דונם בכניסה לעיר; תעשייה ביטחונית; מעבדה בתמיכה עירונית, שתפתח מיזמים להתמודדות עם משבר האקלים; וכן הייטק ולוגיסטיקה.
"אי אפשר לשווק מלונות בירוחם כפי שמשווקים בים המלח או בתל אביב, משום שאין את המסות של אורחים שיכולים להגיע ולאפשר לתפעל מלונות כאלה", מסביר אליקים. "לכן הבנו שלירוחם מתאימים מלונות בוטיק, גסטהואסים ומתחמים לאוהלים".
איך התוכנית תעודד הקמה של סוג כזה של מקומות אירוח?
"על פי תוכנית המתאר, יש מגבלה למקסימום 50 חדרים במבנה. זה ייצור מלונות קטנים וזולים, חלק מהם יהיו בסגנון בוטיקי. יהיה אפשר לצאת לטיול רגלי בסביבה מירוחם, ליהנות מסופ"ש נעים במדבר מבלי שיפשטו לך את העור. זו תיירות פרברית שעוד לא קיימת בארץ".
גוטהלף מוסיף כי "במקומות כמו ירוחם, המטרות התיירותיות הן לאפשר אירוח מלונאי בקנה מידה בינוני וקטן שתושב מקומי יוכל להפעיל, ויש דוגמאות לעסקים מוצלחים כאלה. מלון זה לא רק חדר, אלא גם יחס אישי. אנחנו רוצים לפתח משהו שיאפשר גם ליזמים קטנים לפתח מלונות שיעניקו לאורח את חוויות האירוח הייחודית לירוחם".
סופ"ש במדבר בלי לפשוט רגל
ירוחם התברכה בקרבה לאתרי טבע ומורשת אטרקטיביים, ובהם כמובן המדבר והמכתש הגדול, ששמו שונה למכתש ירוחם ב-2015, בתקופה שבה מיכאל ביטון כיהן כראש המוצה המקומית ירוחם. בעיר נמצא גם אגם ירוחם ובקרבת מקום צריף בן גוריון, ממשית, עין עבדת ועוד. את הזרעים לפיתוח התיירות טמן מצנע כשהקים לפני חמש שנים את הקרן לפיתוח ירוחם. הקרן בנתה את מלון אירוס המדבר על מבנים שחברת כיל עזבה ותרמה - מהלך סמלי שמעיד על המעבר מעיסוק בתעשייה מסורתית וכריית מחצבים לשירותי תיירות.
"בעקבות הקמת המלון והצלחתו, נוצר בעיר ביקוש לשירותים שלא היו בה קודם", אומרת חלי אלאלוף יום טוב, שהקימה וניהלה את המלון וכיום משמשת מנכ"לית החברה הכלכלית ירוחם. "התיירות נמצאת עכשיו בקפיצת מדרגה. מאז שהמלון הוקם, הגיעו יזמים שמפתחים שירותים המיועדים לאורחים במלון, כגון המבשלות של ירוחם שמציעות ארוחה מרוקאית ביתית, מרכז לרכיבה על אופניים, סטודיו לאמנות ועוד".
ליאת אביאלי, אחראית על פיתוח התיירות בחברה הכלכלית ירוחם, מתארת כי "לפני חמש שנים היו אולי 3-2 יזמי תיירות בירוחם - היום יש בה 30 יזמויות ו-120 מועסקים. הבנו שיש כאן הזדמנות, גם בזכות משרד התיירות שבשנים האחרונות מעודד תיירות מדברית". על פי אביאלי, ב-2019 ביקרו בירוחם 300 אלף תיירים, ישראלים וזרים, חלקם לנו באחד מ-179 חדרי האירוח שכבר פועלים בעיר ברמות מחיר מגוונות.
לדבריה, סוג התיירות בירוחם מכונה בעגה המקצועית slow tourism. "לא תיירות מהסוג של באתי, ראיתי, הלכתי, אלא אורחים שמגיעים למקום, מכירים את התרבות, את הקהילה", היא אומרת. "המטרה היא לשהות במקום ולחוות אותו". כדי לעודד תיירות הקימה החברה הכלכלית את האתר visit-yerucham.com שמרכז את מה שיש לעיירה להציע לנופשים. כעת עמלים שם גם על הכנת תוכנית אב לתיירות.
בין הראשונים שזיהו את הפוטנציאל הם אילנה ואבישי אפרת, שהקימו ב-2018 את הגסטהואס וויט היל. "פתחנו אותו דווקא בירוחם משום שהחלטנו שאנחנו רוצים לחזור למקום שבו הרגשנו בבית, רצינו לחזור לקהילה", מספרת אילנה. על השאלה האם השניים חששו לפתוח עסק תיירותי במקום שאינו נחשב יעד תיירותי מובהק, השיבה: "חששנו, לכן תחילה חיפשנו נכס באילת. רצינו עיר תיירותית כי ידענו שבמקום אחר הסיכון מאוד גדול. מאחר שירוחם היא לא יעד תיירותי מובהק, התחלנו בבית ולא מבנה תעשייתי יקר. היה חשש, אבל זה מצליח".
מי התיירים שמתארחים בוויט היל? לדברי אילנה, "יש הרבה שבאים לטרקים במדבר, אבל זה מתאים גם למשפחות. יש שבאים בגלל חוות העיזים הקרובות עם בתי קפה, יש שאוהבים את אתרי הארכיאולוגיה והמורשת כגון ממשית, עין עובדת, וצריף בן גוריון". ויש גם תיירים מחו"ל - כ-40% מהאורחים ליתר דיוק. "במדבר, בגלל החום, התקופה שבין מאי-אוקטובר נחשבת עונה חלשה כי אי אפשר לצאת לטרקים, לכן בעונה זו מרבית האורחים הם ישראלים. בחורף חוזרת תיירות חוץ".
על סמך ניסיונך, האם ריאלי שיפתחו בירוחם עוד 400 חדרי אירוח?
"בטווח של ארבע שנים זה יכול להיות ריאלי. כדי שזה יקרה, צריך לפתח עוד פעילות שמביאה לינות, למשל קולינריה, שבילי אופניים, מסלולי הליכה. צריך לפתח את הדברים האלה במקביל לקידום תוכנית המתאר".
לפנייה לכתב/ת 
