הרצליה מציבה תנאים: 390 מיליון שקל ושפד"ן
העירייה דורשת זכויות בנייה בתוכנית הענק "קריית שחקים" וחיבור של העיר לתשתיות־על: "אם לא נעמוד על הרגליים האחוריות, המדינה תגרור רגליים"
עיריית הרצליה דורשת זכויות בנייה בשווי של כ-390 מיליון שקל בתוכנית ענק שמקדמת רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) צפונית מזרחית למחלף שבעת הכוכבים, וזו רק אחת מהדרישות שלה כתנאי לקידום התוכנית שמכונה "קריית שחקים". לפני חודש חוקר מטעם הוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור) שמע את התנגדות העירייה ומתנגדים אחרים לתוכנית, וביום רביעי הקרוב יתקיים בוותמ"ל דיון שבו יציג החוקר את מסקנותיו. הוותמ"ל תוכל לאמץ או לדחות את כולן או חלקן.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ביום שישי זה יוצא לדרך, ותחילה בחינם: כל הפרטים על מערך היסעי הסופ"ש בגוש דן
זינוק במכירת דירות חדשות ב-3 החודשים האחרונים: הרצליה ורעננה בראש
למכירה בהרצליה פיתוח: 7.3 דונם למסחר ותעסוקה
התוכנית, המתפרסת על 180 דונם, כוללת תוספת של 1,650 דירות בשבעה מגדלים בני 60-22 קומות. כמו כן היא כוללת משרדים ומסחר בהיקף של 200 אלף מ"ר, שייצרו לעירייה הכנסות מארנונה, וכן מרכז תחבורה חדש שיהיו בו מסוף אוטובוסים, שיחליף את התחנה המרכזית, תחנת רכבת, קישור לרכבת קלה ולקו המטרו העתידי.
על פי טבלאות איחוד וחלוקה, אין לעירייה זכויות בנייה סחירות במתחם, אלא רק מגרשים שמיועדים לצורכי ציבור. לטענת העירייה, יש לה במתחם חמישה דונמים שהיא קיבלה בשנות השישים מחברת קהילת ציון בשטח שבאותה עת היה מיועד למטרות ציבוריות. על פי חוות דעת משפטית שמציגה העירייה, והתקבלה על ידי היועצת המשפטית של הרצליה ב-1997, הרשות המקומית זכאית לקבל זכויות בנייה סחירות כמו בעל קרקע פרטי, גם אם השטח שנרשם על שמה יועד בעבר לצורכי ציבור.
על פי שמאי העירייה, לפני שאושרה תוכנית הבנייה, שווי המגרש של העירייה היה 14% משווי המתחם כולו. לאחר אישור התוכנית, המתחם כולו יהיה שווה 2.7 מיליארד שקל, ומכאן שלהרצליה מגיעות זכויות סחירות בשווי 387 מיליון שקל. זכויות אלה יבואו על חשבון בעלי הקרקע האחרים, שהעיקרית בהם היא המדינה, שמחזיקה בזכויות בנייה בשווי מוערך של 2.4 מיליארד שקל.
קודם תשתיות
מלבד זאת, העירייה הציבה דרישות בתחום התשתיות, שחיוניות לכלל שכונות העיר. בין היתר היא דורשת כי בתוכנית ייכתב במפורש כי עד שלא יושלמו פרויקטי התשתית הללו לא יוצאו היתרי בנייה לתוכנית. הדבר מלמד על חוסר האמון השורר בין העירייה לממשלה, וניסיון של העירייה לקדם פרויקטים שלא על פי סדר העדיפויות שקובעת הממשלה.
כך למשל היא דורשת שיושלם פרויקט חיבור העיר לשפד"ן ויינתנו פתרונות ניקוז וניהול נגר עילי. כמו כן היא מתנה את קידום תוכנית קריית שחקים בקצב ההתקדמות של פרויקטים תחבורתיים. מבחינת היקף הדירות, הרצליה דורשת כי זה יצומצם ב-10% ל-1,500 דירות, כפי שהתחייבה לאפשר בהסכם הגג שעליו חתמה עם רמ"י בינואר 2016.
קשה להסביר את התנגדות העירייה משום שהתוכנית מקודמת כבר שש שנים בשיתוף פעולה עמה. במרץ 2014 מליאת הוועדה המקומית הרצליה נתנה אור ירוק לתוכנית ואף בחרה לה את השם קריית שחקים. נראה כי מדובר בהתנגדות עקרונית לבנייה, שכן כיום משתדל ראש העירייה משה פדלון לבלום ככל האפשר תוכניות בנייה, עד כדי שותפות בעתירה נגד בניית 3,000 דירות במתחם אפולוניה.
אהוד לזר, סמנכ"ל פרויקטים בעיריית הרצליה, מסר: "אם רשות מקומית לא עומדת על הרגליים האחוריות בהיבטים של תשתיות־על, רואים גרירת רגליים של המדינה. מעתה נתנה כל פיתוח עתידי בהקמת תשתיות".
מעיריית הרצליה נמסר: "עיקר ההתנגדות עוסק בגובה המגדלים, מספר הדירות והבטחת התוכנית לקיום וביצוע תשתיות, כתנאי לשיווק וביצוע, וכן הבטחת אישור תשתיות נלוות".
מרמ"י נמסר: "הרצון לייצר התניות שאינן קשורות במישרין לדירות הכלולות בתוכנית מזיק לעניין. רמ"י משקיעה באמצעות הסכמי הגג מיליארדים בתשתיות נחוצות ומשרדי הממשלה מיליארדים נוספים, ללא קשר להתניות בתוכנית, אשר רק מובילות להקצאה לא יעילה של מקורות תקציביים".
לפנייה לכתב/ת 
