הקרב על הארנונה: ביהמ"ש אישר בקשה לייצוגית נגד עיריית בני ברק
ביהמ"ש קבע כי חיובי הארנונה הרטרואקטיביים שביצעה העירייה נעשו בניגוד לדין, ואישר את הבקשה שמוערכת ב-10 מיליון שקל. עו"ד שחר סקברר שהגיש את הבקשה טען באולפן ynet כי העירייה המשיכה להתכחש לתופעה גם אחרי שנתפסה: "שיטת מצליח זאת ההגדרה המדוייקת"
ניצחון לתושבים: השבוע אישר בית המשפט המחוזי בת"א בקשה לתביעה ייצוגית בסך של כ-10 מיליון שקל נגד עיריית בני ברק, בגין גבייה רטרואקטיבית אסורה של תשלומי ארנונה. "התברר לנו שלאחר שהעירייה גילתה שהיו אצלה טעויות ברישום והנכסים גדולים יותר משחשבה, היא שלחה לאלה חיובי ארנונה רטרואקטיביים, ובחלק מהמקרים גבתה גם שבע שנים אחורה", אומר עו"ד שחר סקברר, ממגישי התביעה, באולפן ynet.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מתקוממים נגד הארנונה: רשויות נתבעות
מחאת הארנונה: גם אתם משלמים יותר מדי? הערים בהן משלמים את הארנונה היקרה ביותר
"עיריית בני ברק נוהגת לעשות סקר נכסים כמו עיריות אחרות, שבמסגרתו היא מבררת מה גודל הנכסים ואם יש לה טעויות - היא מתקנת, לטוב ולרע", מסביר סקברר. "לעשות את הבדיקות ולתקן את השומה זה בסדר, אבל ע"פ החוק, אחרי התיקון מותר לעיריות לגבות מעתה ואילך. יש נסיבות שבהן מותר לגבות רטרואקטיבית, אולם כפי שהוכחנו וכפי שקבע בית המשפט, עיריית בני ברק לא עמדה במבחן הזה". התביעה מוערכת כעת ב-10 מילון שקלים, אולם "הסכומים המדויקים יתבררו בשלב הבא", אומר סקברר.
לפי פסק הדין, החיוב הרטרואקטיבי שביצעה העירייה נעשה בניגוד לדין. בית המשפט גם קיבל את הטענה שהעירייה מסתירה בכוונת מכוון את אופיו הרטרואקטיבי של התשלום, ע"י ציון החיוב כ"יתרה", מה שמצטייר כחוב עבר רגיל שלא שולם. כך למעשה יכולה העירייה לנצל לכאורה את תמימותם של התושבים שלא מבינים את פשר החיוב, ושפשוט משלמים מה שדורשים מהם. חשוב לציין שבמקרים רבים גם עבור הנישום הבודד מדובר בסכומים משמעותיים.
"יש לא מעט מקרים כאלה. מה שהצלחנו להוכיח שהתופעה רחבה ושהיא בכל העיר", אומר סקברר. "בתשובות של עיריית בני ברק להשגות של נישומים שחוייבו רטרואקטיבית, היא עונה: אני לא רואה בחיוב שחייבתי אותך כחיוב רטרואקטיבי".
אז מה העירייה טוענת, מה פשר החיוב?
"על הדוכן מנהלת אגף ההכנסות של העירייה לא ידעה להסביר את זה".
עיקר תגובתה של עיריית בני ברק הייתה כי היא לא גובה מנישומים תשלומים רטרואקטיביים בניגוד לדין (כלומר - מבלי להפעיל שיקול דעת מוקדם). טענה עובדתית זו נדחתה על ידי בית המשפט, בהתבסס על הראיות ועל החקירה הנגדית של מנהלת אגף ההכנסות בעירייה. בית המשפט קבע כי בניגוד לעמדת העירייה - הונחה בפניו תשתית עובדתית לקבוע שעל פני הדברים העירייה אכן מבצעת גבייה רטרואקטיבית אסורה, וכי יש לדחות את טענות העירייה כאילו היא מפעילה שיקול דעת לפני כל מקרה ומקרה.
עו"ד סקברר טוען כי מדובר היה בטעות שיטתית, שבה העירייה שולחת חיובי ארנונה גבוהים בניגוד לחוק, ומקווה שהנמענים ישלמו בלי משים לב. "שיטת מצליח זו ההגדרה המדוייקת. ולא רק נישומים תמימים או פשוטים נפלו בזה. התברר לנו, באופן שהפתיע אותנו, שעיריית בני ברק, כשמדובר בבנק או בנישום משמעותי אחר כמו חברת ביטוח, אז היא באופן אוטומטי שולחת חיוב רטרואקטיבי שבע שנים אחורה, מתוך השיקול שמדובר כביכול בנישום חכם, מתוחכם, ולכן יהיה בסדר. כשגובים מבנקים זה סכומי עתק, שיטת מצליח זו בדיוק ההגדרה".
יש עיריות נוספות שעשו את זה?
"יש לא מעט עיריות שהתנהלו באותו אופן. במרבית המקרים ברגע שהוגשה תביעה ייצוגית כנגד אותם עיריות הן הודיעו על חדילה, עיריית בני ברק החליטה להתכחש לתופעה, עמדה בבית המשפט ואמרה שאצלה זה לא קורה. בית המשפט קיבל את הטענות שזה קרה בהחלט".
מתקוממים נגד הארנונה
התביעה הייצוגית הוגשה בשנת 2015 על ידי בעל עסק בעיר, באמצעות עורכי הדין נמרוד גרון וסקברר ממשרד עוה"ד סקברר גרון, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאמור, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. על פי כתב התביעה, "עיריית בני ברק מבצעת באופן שוטף 'סקר נכסים', במסגרתו היא מנסה למצוא נכסים אשר הרישום שלהם שגוי (מבחינת שטח או מבחינת סיווג)".
בתביעה נטען כי "משהעירייה מוצאת שגיאות ברישום, היא שולחת למחזיקים שומות מתוקנות, ובהן נדרשים המחזיקים גם לתקן את הטעון תיקון מעתה ואילך וגם לשלם באופן רטרואקטיבי את הטעות - חודשים ולעתים שנים אחורה". עורכי הדין מייצגים בתביעה את חברת פאו-ברזיל בע"מ, שלה חנות רהיטים במתחם דיזיין סנטר באזור התעשייה בעיר. בבקשה לאישור התביעה כייצוגית נטען כי "החיוב הרטרואקטיבי שמבצעת העירייה נעשה בניגוד לכללים המפורשים והברורים שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון".
מגישי התביעה ציינו כי העירייה טוענת שלשיטתה, תיקון שומה על דרך של הוספת שטחים, ודרישה לחיוב בארנונה שנשלחת לנישום במהלך שנת מס בהתאם לגודל הנכס המתוקן, אינה בבחינת חיוב רטרואקטיבי - גם אם הדרישה מתייחסת לתקופה שקדמה למועד הוצאת תיקון השומה והוצאת הדרישה.
בתביעה נטען כי "ההתנהלות של העירייה היא כה בלתי סבירה ונודעת לה חומרה מיוחדת, שכן גם לאחר שהתובעת הייצוגית הציגה בפניה את הפסיקה הרלוונטית ושטחה בפניה את טיעוניה, עמדה העירייה מאחורי סירובה לבטל את החיוב, באופן שלא מותיר כל מקום לספק כי התנהלותה של העירייה היא שיטתית".
בבקשה לאישור התביעה כייצוגית טענו עוה"ד גרון וסקברר שבתביעות ייצוגיות דומות שהוגשו בשנים האחרונות נגד רשויות מקומיות, שפעלו באופן דומה (דוגמת הרצליה, גבעתיים ועוד), הודו הרשויות האחרות בהתנהלות האסורה וחדלו מלגבות תשלומים רטרואקטיביים.