בצל בוסתן הפרי ששווה מיליונים: גינות הפאר של האלפיון העליון
עץ זית ששווה מאות אלפי שקלים, אורוות סוסים יוקרתית מחוץ לחלון: עשירי ישראל, שמקפידים לשמור על דיסקרטיות, מספקים הצצה נדירה לגינות המרהיבות בבתיהם. צפו בחצרות שבהן בריכה וג'קוזי זה מובן מאליו
מאחורי חומות גבוהות של דיסקרטיות וחשאיות, מסתירים אנשי האלפיון העליון בישראל גינות מרהיבות לצד בתים יוקרתיים. גדרות ואמצעי אבטחה בדרך כלל מונעים מהאדם הפשוט להציץ לגינות עוצרות הנשימה, וזה לא מפתיע, שכן עשירי ישראל נוטים שלא לחשוף את אורח חייהם ההדוניסטי, המפנק, ובעיקר מנקר העיניים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הצצה לחיי האלפיון העליון: כך שתיתי שוט וויסקי ב-1,200 שקל
פנטהאוז ב-200 מיליון שקל - הנדל"ן של המגה עשירים בישראל
"מי שיכול, פשוט קונה": נסיעה ברכב שעולה שני מיליון שקלים
במהלך התחקיר, כל אנשי האלפיון העליון שפנינו אליהם סירבו להיחשף ו"להשוויץ" בגינותיהם, כאשר הטענה ששמענו לא פעם היתה כי "בישראל לא מפרגנים למי שמצליח". כדי להתגבר על חומות המיסתורין, פנינו לאותם אנשי מקצוע ייחודיים שמכירים את חיי העשירים מבפנים, ודרכם, באופן חד פעמי ונדיר, קיבלנו הצצה מסקרנת לגינות הפאר של אנשי האלפיון העליון.
גינת חלומות בצפון ת"א
באחת השכונות היוקרתיות של צפון תל אביב, הסתיימה לאחרונה הבנייה של בית פרטי גדול ומפואר השייך לאיש עסקים ידוע ולאשתו. הילדים גדלו ועזבו את הבית ובעלי הבית החליטו להגשים פנטזיה וליצור תוך זמן קצר גינת חלומות מפנקת עם עצי פרי שאפשר לקטוף - ולאכול.
אנחנו לוחצים על פעמון שער הכניסה הלבן והאדריכל הידוע של אנשי האלפיון העליון, מיקלה סימאונה, פותח לנו את הדלת אל בוסתן הפירות היוקרתי והנסתר, שעיצב בעלות של כשלושה מיליון שקל.
אנחנו צועדים לכיוון הבריכה, מדלגים מעל רובוט גדול לניקוי בריכות שבדיוק סיים את עבודתו, וסימאונה גאה לספר כי "מדובר בבריכה מאד יוקרתית ומעוצבת, בגודל של 3.5 מטר על 12 מטר". למי שהתעניין, "המחיר שלה, ביחד עם החיפויים והתאורה, מגיע ל-400 אלף שקל".
בלחות המחניקה של תל אביב, המים הכחולים קורצים לנו ומבקשים שנקפוץ פנימה, אבל סימאנה ממשיך בסיור. בצד השני של הגינה, באזור הדיסקרטי יותר של החצר, ממוקמת שדרת עצי פרי מטופחים באווירה רגועה של גן עדן מקומי: העצים מלאים תפוזים ענקיים ומנגו כתום, והשיחים השונים עמוסים בפרחים בכל צבעי הקשת. ממש קשה להאמין שמדובר בגינת אינסטנט שרק תוכננה לפני מספר שבועות.
סימאנה האדריכל, שמתמחה בהגשמת הפנטזיות של אנשי האלפיון העליון, מלטף בגאווה את גזעי העצים הבוגרים ומסביר לנו שחלק מהלקוחות שלו לא אוהבים לדחות סיפוקים ולהמתין שהשתילים הקטנים יגדלו לעצים. "הצמחים בגינה עלו חצי מיליון שקל. כשקונים עץ בגיר, שכבר נותן פרי - המחיר שלו בהתאם".
הוא מלטף בהנאה את הגזע המרשים והשמן של עץ זית עתיק, ומספר כי "בעל הבית רצה בהתחלה לקנות עץ זית ענק, שעולה 200 אלף שקל, אבל לא היה מקום בשבילו בחצר, אז התפשרנו על עץ הזית הזה שעלה רק 80 אלף שקל.
לכל סוס יש מרפסת
באחד המושבים שבמרכז הארץ, מאחורי חומה גבוהה גם כן, מסתתרת אחוזה כפרית גדולה במיוחד בעיצוב מודרני. מדובר בבית פרטי הכולל בנוסף לבריכה הענקית כמה וכמה מכוניות יוקרה בחניה, שני רכבי גולף חשמליים לתנועה בתוך האחוזה, מטע מטופח של עצי פרי שונים עמוסים בכל טוב, מדשאות אינסופיות, וגם אורוות סוסים גדולה ומפוארת.
אורוות הסוסים הענקית כוללת עשרות תאים מרווחים, מגרש אימונים גדול ומגודר, יחידת אירוח ומגורים, חדרי שירות שונים, מחסנים וחדר כושר מקצועי לסוסים הכולל הליכון אוטומטי, מקלחת סוסים מפנקת ומגרש חניה לעגלות וציוד ייעודי, שמבחינת הגודל יכול להתאים גם לאזור חניה של קניון ממוצע.
שפיגל לוקח אותנו לסיור מודרך בתוך האורווה הענקית, ואנחנו מלטפים סוס ערבי אציל שעולה כמו בית. הוא מצביע על פרזולים שונים ואלמנטים מעולם הסוסים, חלקם הוטסו ארצה בייבוא אישי והאווירה הכללית היא שהגענו לטקסס. אולם, לטענתו של שפיגל חוות הסוסים האמריקניות המפורסמות בנויות באופן שונה לחלוטין מהחווה הישראלית שהוא תכנן.
"בטקסס החווה בנויה כמלבן או ריבוע כדי לשמור על החום של התאים, כאן בנינו אותה בצורת ח' כדי שיהיה אוורור. לכל תא של סוס יש חצר פרטית שאפשר לצאת אליה, כלומר לכל סוס יש מרפסת בגוזל זהה לתא של האורווה - מדובר בעצם בפנטאוז לסוסים".
לאורווה הענקית אין כמעט ריח של אורווה ואין זבובים. שפיגל מפתיע אותנו ולוקח אותנו לראות את שובך היונים הענק שתכנן במיוחד עבור התחביב הנוסף של בעל הבית. השובך המסקרן מלא בעשרות יונים נדירות ומוזרות. כדי שיהיה קל לנקות את המבנה, הקירות של השובך הענק מצופים בקרמיקה לבנה ונוצצת כמו בחדר מקלחת, והריח - תענוג. "בנוסף לסוסים, הלקוח הזה תמיד התעניין ביונים", מספר שפיגל. "כשבנינו את האורווה, אשתו דרשה שלא יהיה ריח של יונים בסביבה ושלא יהיו זבובים".
גנים תלויים בשחקים
בתוך שכונה חדשה ומעוצבת בהרצליה ב', באחד המגדלים הגבוהים והיוקרתיים שמשקיפים על הנוף של הרצליה פיתוח וחוף הים, אנחנו פוגשים את שי דוד, מעצב הנוף של אנשי האלפיון העליון, שמזמין אותנו לעלות עמו לקומה ה-11. הדירה עצמה עדיין לא מאוכלסת ואין רהיטים, אבל המרפסת הגדולה והצבעונית מלאה בצמחים ועצים ממש כאילו מדובר בגינת קרקע קלאסית. דוד, שמאוד גאה במעשה ידיו, מציג לנו את ה"גנים התלויים" של הרצליה: "ברוכים הבאים לגינה האמיתית שעשינו על המרפסת. כל פרויקט המרפסת עלה סביב 2.5 מיליון שקל".
אנחנו צועדים בהשתאות בתוך מערכת עציצים ענקית הכוללת השקייה ודישון אוטומטיים, בתוך שביל מעוצב שנבנה בגינה פורחת בשחקים. בצידי השביל אי אפשר לפספס את עצי האלון הבוגרים, שמקשטים את הרצפה בהמון בלוטים יבשים. מדובר בחוויה סוריאליסטית המזכירה חצר של בית ביערות הכרמל. אלמלא הנוף הנשקף מהקומה ה-11, היה קשה להאמין שמדובר בעצם במרפסת.
דוד לוקח אותנו למטבח המאובזר של גינת המרפסת, שבמרכזו עומד מנגל אלומיניום בעיצוב חללי - נקי ומנצנץ בשמש. "המנגל הזה עולה 50 אלף שקל, תראה את קווי הניקוז לשומן. מדובר במילה האחרונה של המנגלים בעולם".
יותר חלונות מקירות
בחזרה לצפון תל אביב. סימאונה האדריכל לוקח אותנו לסיור במטבח היוקרתי והמעוצב של גינת עצי הפרי, המורכב משולחן ארוך שבתוכו מקררים שונים ומגירות לציוד. אנחנו מתלהבים מהמנגל המעוצב שבקצה השולחן וסימאונה המשועשע מתקן אותנו במהירות: "זה לא מנגל - זה טאבון. ניתן לחמם עליו אוכל ולעשות פיצות. יש פה הכול, מדובר במטבח קומפלט. זאת המגירה של הקרח וזאת מגירה של בר המשקאות".
אנחנו יושבים לנוח בפינת הישיבה ממול לבריכה. סימאונה מסביר על הדגם המפנק שמיוצר במיוחד לתנאים של חצר: "זאת ספה של חברת BMB האיטלקית. הייחודיות בספה היא הליבה, כולה ברזל - אין פה עץ. היא עולה 80 אלף שקל".
מנוחת הסוסים
אחרי הסיור הרגלי באורוות הסוסים שביקרנו בה לפני כן, התיישבנו לנוח בפינת הישיבה החיצונית של האורווה. בניגוד גמור לניסיון העבר המתסכל שחווינו בכתבות שצילמנו על אנשי האלפיון העליון, בעלת הבית הפתיעה אותנו ובאה לבקר עם מכונית גולף חשמלית עמוסה במגשים של פירות, עוגות, ממתקים, קוביות קרח ושתייה קלה. גם אחד הבנים שהגיע עם חבר מצטרף לשולחן ושפיגל האדריכל, שמרגיש ממש בבית, לוחש לי באוזן כי "מדובר במשפחה מאוד מיוחדת. הלקוח שלי עשה את כל הכסף שלו בעבודה קשה ועכשיו הוא רוצה ליהנות מהחיים, ובמקביל הוא זוכר מאיפה הוא בא. כשהם חגגו פה לא מזמן בר מצווה, הם הזמינו לאירוע הגדול עם המשפחה המורחבת את כל העובדים שבנו את האורווה - עד אחרון הפועלים".
בעלת הבית מציעה שנשב בתוך המזגן ושפיגל מוביל אותנו ליחידת האירוח המפוארת של האורווה. הסלון של היחידה מלא בפסלים של סוסים בגדלים שונים, מדפים עמוסים בגביעים ומדליות, שני ברי משקאות שונים, גולגולת ענקית של שור מצופה ביהלומים וציורי שמן של הסוסים האהובים במיוחד. שפיגל טוען כי יחידת הדיור היוקרתית של האורווה תוכננה כמו בית לכל דבר. "עם יחידת אירוח כזאת מפנקת, אין טעם לחזור הביתה", הוא צוחק. "תשאל את בעל הבית, לרוב הוא לא חוזר הביתה".
גם שפיגל, אדריכל האורוות הידוע, חושב כי "עושר לא ממש עוזר לאושר, אולי אפילו הפוך. עושר רב זה הרבה לחצים, לא סתם אומרים: מרבה נכסים מרבה דאגה. מי שלא יודע לקחת את זה בפרופורציה הנכונה אז לא טוב לו".
עשיר וטוב לו?
סימאונה טוען כי במבט חטוף על עיצוב הבית והגינה אפשר לדעת מי מתגורר בה - מליארדרי האולד מאני, שירשו את הכסף, או אנשי הניו מאני שעשו את הכסף שלהם בעצמם: "המשפחות המסורתיות בישראל, בהן הכסף הגדול עבר מהסבא - לאבא - לבן, נוטים לעיצוב יותר שורשי. הארץ ישראליות מאוד ניכרת בבתים האלה, יש קדישמנים על הקירות. אצל אלה שעשו את הכסף שלהם בשנים האחרונות, הנובו רישים, אצלם תראה יותר נוצץ".
שפיגלר מסכים עם החלוקה הסגנונית הגסה: "מבחינת עיצוב, האולד מאני עושים דברים גרנדיוזים בתוך הבית ולא תמיד מחפשים שיראו את זה. הניו מאני לפעמים כן מחפשים שיראו את זה החוצה".
"ביומיום", טוען דוד, "רב האנשים העשירים שאני מכיר, אם תלך מולם ברחוב, לא תראה שהם עשירים. מצד שני, הם רוצים ליהנות מהחיים, וגם אם הם מגיעים לישראל לחודש בשנה, הם מקימים גינה יוקרתית בקומה ה-11. זאת דוגמא קלאסית".
קצת קשה לעכל את העובדה שהדירה המפנקת והגינה המטורפת והסופר יקרה שהוקמה במרפסת - תישאר נטושה ומיותמת במשך רוב ימות השנה. דוד, שכבר רגיל לתגובות בסגנון, מסביר לנו בשעשוע כי "זאת דירה חלומית שתהיה ריקה במשך רוב חודשי השנה. הלקוחות שלי הם אנשים עשירים, יש להם בתים בכל העולם. הם נעים וטסים ברחבי העולם ולא גרים כמונו במקום קבוע".
בנוגע לחשאיות, סימאונה טוען כי "הדיסקרטיות היא נושא מאד בולט ודומיננטי. עבור אנשי האלפיון העליון, החיים הפרטיים הם מאוד פרטיים, והם רוצים כמה שפחות לנקר עיניים". גם שפיגל אומר שהסודיות של לקוחותיו המליארדרים ברורה והגיוניות: "הלקוחות שלי שומרים על דיסקרטיות כי הם חוששים ממה שיגידו עליהם. בישראל לא יודעים לפרגן, כשרואים מישהו שהצליח ועשה הרבה כסף - אז מדביקים לו כל מיני דברים. וזה לא נעים להם".
לפנייה לכתב/ת 
