אסם על הסימונים האדומים: יהיו מוצרים שיתייקרו
החברה שינתה 300 מתכוני מוצרים לקראת רפורמת ליצמן. בחלק מהמוצרים תשתמש בפרי המונק במקום סוכר והם ככל הנראה יתייקרו, אך יימכרו לצד המוצרים "הרגילים". בין המוצרים: ויטמינצ'יק, פתי בר ובמבה נוגט. "המהלך עלה לנו 30 מיליון שקל. המוצרים כעת טובים יותר". אף מוצר של אסם לא יסומן בירוק
האם מעבר מסוכר להמתקה בפרי מונק ייקר מוצרי מזון? בעקבות רפורמת הסימונים האדומים - אסם הודיעה כי שינתה 300 מתכוני מוצר (רצפטורות), כשחלק מהשינוי הזה התחיל בטרם הכריז משרד הבריאות על המהלך.
תעשיית המזון נערכת לרפורמת סימון המוצרים: "נשתדל לא להעלות מחירים"
סופית: סימון מזון בירוק יתחיל בינואר
רפורמת הסימון הירוק: אלה המוצרים שיקבלו סימון "בריא"
במסגרת התקנות החדשות, שייכנסו לתוקף בינואר, כל מוצר שיוצר אחרי 1 בינואר 2020 יסומן בסימון אדום אחד או יותר - אם הוא מכיל רמות גבוהות של סוכר, מלח או שומן רווי.
הממתיק היקר בעל הטעם המובחן
במוצרים המתוקים, כמו במבה נוגט, עוגת תפוז, חלק מדגני הבוקר של נסטלה (קראנץ', האני נאט צ'יריוס) וחלק מעוגיות פיטנס, אסם משתמשת בהמתקה של פרי מונק (לו האן גו), פרי הנזיר - ממתיק מהמזרח הרחוק בעל טעם מובחן (ושונה מסוכר) שגם תנובה עושה בו שימוש בשוקו שלה.
כיוון שעלותו של הממתיק גבוהה לטוענת אסם, מוצרים שיומתקו בו עלולים להתייקר, לפי החברה, אם כי מנכ"ל החברה אבי בן אסאייג, טוען שיעלה מחירים רק במוצרים שיימכרו על המדף לצד החלופה הוותיקה עם הסוכר והסימון האדום. כך למשל, על המדף יימכרו במבה נוגט, ויטמינצ'יק ופתי בר עם סימון אדום לצד במבה נוגט ויטמינצ'יק ופתי בר ללא סימון אדום עם ממתיק פרי מונק.
"שינינו 900 מוצרים, ברובם נספוג את עלות השינוי. אם נעלה את המחיר, מדובר בחמישה מוצרים, בעיקר מוצרים שממותקים באמצעות פרי מונק כי הוא הרבה יותר יקר", מסביר בן אסייג. "המוצרים האלה יעלו יותר, אבל אנחנו מנסים לעשות הכל כדי להימנע מזה. אם כן, תהיה על המדף האלטרנטיבה הקיימת מי שירצה יקנה את המוצר שלא מסומן באדום ומי שלא ירצה - לא יקנה אותו".
עוד התייקרויות של אסם
נראה שהממתיק זו לא הסיבה היחידה לעליית מחירים באסם, שמנסה לייקר מוצרים בדרכים עקיפות וישירות. לפי אסם, מוצרים חדשים יימכרו באריזות מוקטנות כמו סלטי צבר שסדרה חדשה של סלטים תימכר במשקל של 50 גרם פחות מהסלטים הוותיקים, כולם אגב, לא יסומנו באדום. אסם כבר ייקרה ב-8% חלק ממוצרי מנה חמה והקטינה את אריזות בונבוניירת באצ'ו. החברה גם תחל למכור אריזות מוקטנות של דובונים וביסלי, לצד האריזות הקיימות.
לפי בן אסייאג, "75% מהמכר של אסם לא יסומן באדום, ולפני ארבע שנים היחס היה הפוך. יש לזה עלות: 30 מיליון שקל. מדובר ב-50 אלף שעות אדם, בהחלפת כל האריזות בחברה, שינינו רצפטורות ל-300 מוצרים, שזה דבר שלא נעשה אף פעם. זה הליך מורכב לא פשוט, אבל התוצאה טובה, המוצרים של אסם נהיו הרבה יותר טובים ממה שהיו בעבר".
לאסם יש עוד עבודה לעשות. לא כל המוצרים שלא יקבלו סימון אדום מותאמים לשלב השני של הרפורמה, שייכנס לתוקף ב-2021. בנוסף, לחברה אין אף מוצר שמסומן בסימון ירוק - שמעיד כי הוא מומלץ לצריכה על-ידי משרד הבריאות. לפי בן אסייאג: "אף מוצר תעשייתי לא יכול לקבל סימון ירוק. האם לשם העולם הולך? אף מדינה בעולם לא אימצה סימון מחמיר כזה". אסם כן עושה צעדים לקראת צליאקים וטבעונים למשל טבענה 40% ממוצרי טבעול.
"תהליך ההפחתה הואץ בעקבות רפורמת ליצמן, אבל עוד קודם לכן היתה עבודת הפחתה של כמה שנים. ברמה שנתית הופחתו כ-500 טונות של סוכר, 160 טונות מלח, 1,100 טונות שומן ולמעלה מ-500 טונות של שומן רווי. שינינו 300 רצפטורות שונות, לפעמים מדובר בהפחתה של עד 50%. למשל, בביסלי הורדנו מ-750 מ"ג נתרן ל-450 מ"ג ואז ל-300 מ"ג נתרן - הפחתה של 40%. זה לא פשוט לפעמים כי הרכיב שמפחיתים תורם למרקם, לשימור, לטעם".
יש לכם הרבה תחרות בייבוא, במותג הפרטי. גם יבואנים שינו מתכונים בהיקף כזה?
"אני מאמין שיהיה לנו יתרון מול יבואנים, כי לא כולם ישנו 300 רצפטורות. היצרנים הגדולים לא ימהרו לייצר להם רצפו טורות שונות. הם עובדים על זה, אבל זה קשה להם".
חלופות גם למוצרים עם מלח
ומה קורה בתחום הנתרן? אסם ידועה כחברה שמוכרת מוצרים עתירי מלח. לפי אסם, 100% מהחטיפים המלוחים לא יסומנו ורוב מוצרי המאפה המלוח. לקרם קרקר תהיה חלופה מופחתת נתרן, כי צרכנים טענו שלא יצרכו את המוצר המופחת ויפסיקו לקנות את המוצר כליל כי הוא לא טעים להם. תופעה דומה אירעה בבייגלה, עקב כך, אסם תמשיך למכור שני מוצרים עם כמות נתרן גבוהה (500 מ"ג) בעוד שבאשר מוצרי הבייגלה נעשתה הפחתה של 15% בכמות הנתרן.
עוד מוצרים עם חלופות על המדף, שיימכרו לצד המוצר הוותיק: רוטב צ'ילי וטריאקי יימכרו עם סימונים אדומים לצד חלופות ללא סימון. קטשופ מופחת סוכר לא יסומן באדום וכבר הגיע ל-10% מהשוק כשהוא נמכר לצד הקטשופ הרגיל שיסומן.
בחלק מהמוצרים החברה כבר הוסיפה ערכים תזונתיים למוצרים, למשל הוספת חלבון לשניצל תירס וסיבים לפסטה. זו מגמה שנויה במחלוקת, לנוכח מגמת ה"תוויות הנקיות" בעולם, לפיה מוצרים אמורים להכיל כמה שפחות רכיבים.
לפנייה לכתב/ת 
