רכשה דירה של ענבל אור וסירבה לשלם תיווך

במסגרת כינוס הנכסים של היזמית קנתה אישה נכס בר"ג, וניסתה לנצל עיכוב בתמחור כדי לא לשלם עמלה. ביהמ"ש חייב אותה ב-85 אלף ש'

עו"ד ג'ני ריינדוביץ | פסקדיןפורסם: 31.12.19 , 07:35

בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה אישה שרכשה דירה במסגרת הליכי כינוס הנכסים בפרשת ענבל אור, לשלם למתווך כ-85 אלף שקל. השופט עדי הדר קבע שהרוכשת ניסתה לנצל עיכוב בהליך ההתמחרות כדי להשתחרר מתשלום עמלת התיווך ועשתה זאת שלא כדין ובחוסר תום לב.

ב-2016 מונו כונסי נכסים על דירותיה של ענבל אור ובכללן דירה ברחוב נווה יהושע ברמת גן. כונסי הנכסים פנו למתווך שישווק את הדירה ובספטמבר 2017 הוא הציג את הדירה לרוכשת פוטנציאלית, שחתמה על הסכם לתשלום דמי תיווך בשווי 2% בתוספת מע"מ. כחודשיים לאחר מכן נערכה התמחרות בין כל המעוניינים והצעת הרוכשת התקבלה. בית המשפט אישר את המכירה והמתווך ביקש את העמלה, אך הרוכשת סירבה לשלם והוא הגיש נגדה תביעה.

חוק ונדלן

הפועלים פלשו לדירה – יזמית תמ"א 38 תפצה

עו"ד דניאל גולשה | פסקדין

בעל נכס בבניין שעבר פרויקט חיזוק תבע את החברה לאחר שהתברר לו שנגרמו לה נזקים עקב נזילות והשתלטות העובדים. הפיצוי: 30 אלף ש'

הפועלים פלשו לדירה – יזמית תמ"א 38 תפצה

הרוכשת טענה שהמתווך אכן הראה לה את הדירה, אך זאת בשלב שבו המכירה עוד לא אושרה והוא כלל לא היה רשאי להחתים אותה על הסכם התיווך. לדבריה, כשהתברר לה שהיא לא יכולה לרכוש את הדירה באופן מיידי היא הודיעה שהיא יורדת מהעניין וביטלה את ההסכם.

הרוכשת האשימה את המתווך בזיוף התאריך בהסכם כך שיתאים למועד שבו בית המשפט שחרר את הדירה למכירה, כשבפועל, לטענתה, הוא הראה לה את הדירה הרבה קודם לכן. היא הוסיפה שאת הדירה היא מצאה לאחר כחודשיים, כשנתקלה במקרה במודעה שפרסמו כונסי הנכסים, ורק בדיעבד התברר לה שמדובר באותה דירה שהראה לה התובע.

אבל השופט עדי הדר קבע שגרסתה לא סבירה ולא מתיישבת עם עדויות כונסי הנכסים. הוא שוכנע שלא נפל כל פגם בהסכם התיווך וכי כל המידע על מצב הדירה היה ידוע לה מלכתחילה.

לדבריו, גרסתה כאילו רצתה לקנות דירה "כאן ועכשיו" והחליט לוותר כשהתברר לה שהדבר ייקח זמן לא מתיישבת עם העובדה שהמתינה בסבלנות במשך חודשיים עד שרכשה את אותה דירה.

בפסק הדין צוין כי גם טענת הזיוף לא הייתה במקומה. השופט הפנה לגרסתה הראשונית של הרוכשת שבה אישרה שחתמה על ההסכם במועד שנקוב בו ואחרי שבית המשפט אישר להוציא את הדירה למכירה. נקבע שכמי שהייתה מעוניינת בדירה, היא ניסתה לנצל את הליכי הכינוס כדי "להשתחרר מעול העמלה" אלא שהודעת הביטול שלה לא הייתה כדין.

השופט פסק כי הניסיון לבטל את ההסכם "מהול בחוסר תום לב בוטה", לנוכח העובדה שהמתווך הראה לרוכשת את הדירה פעמיים, העביר לה את מסמכי העסקה, מסר לה את מלוא המידע והדריך אותה כיצד לפעול. הוא דחה את טענת הנתבעת שלפיה פנתה ישירות לכונסים בעקבות מודעה בעיתון, לנוכח העובדה שבעדותם הכונסים עמדו על כך שהקשר בינם לבינה התנהל דרך המתווך.

לפיכך נקבע כי הנתבעת צריכה לעמוד בהתחייבותה ולשלם את דמי התיווך בתוספת הוצאות משפט. בסך הכול, נפסקו לתובע כ-85 אלף שקל.