אסם מקימה זרוע לקידום מיזמים בתחום הפודטק
נסטלה מינתה את גופנה ליס-רובין, בעבר מנהלת מרכז הפיתוח בשדרות, להובלת הפעילות. בכל סטארט-אפ בתחום המזון יושקעו מיליוני שקלים
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אחרי 35 שנה: מפעל טבעול עוזב את קיבוץ לוחמי הגטאות
שיבושים במפעל אסם בגלל חשש לפיטורים: "רשתות השיווק משתלטות על הסדרנות"
מותג אסם ללא גלוטן - גם בישראל
נסטלה הקימה לאחרונה מרכז חדשנות פתוחה בבסיסה בשוויץ, וישראל היא המדינה הראשונה אליה מורחב המהלך.
בשונה מחממת הפודטק של שטראוס והחממה שצפויה לקום בצפון הארץ על ידי תנובה, טמפו, OurCrowd ו־Finistere, הפעילות של נסטלה אינה נעזרת במימון המדינה ולכן צפויה לשרת בשלב הראשון בעיקר את אסם ונסטלה. “הפעילות של נסטלה ברחבי העולם מהווה יתרון על גופים מקומיים, שיתקשו לשווק טכנולוגיה שפותחה בחממה שלהם בשווקים גדולים כמו אירופה או ארה”ב”, אומר מנכ”ל אסם, אבי בן-אסייאג, ל”כלכליסט”.
הבדל נוסף נוגע לכך שנסטלה לא מגבילה את מספר המיזמים או את משך הפיתוח, ואף לא מגדירה תקציב לכך. "לא הוגדר תקציב, אבל אני מעריך שמדובר בהשקעה של מיליוני שקלים בשנה לכל פיתוח. אני מעריך שנוכל לראות בסוף השנה לפחות שני סטארטאפים ישראלים נכנסים לשוק הגלובלי. כשיש עשרות טכנולוגיים ומפעל שעומדים לרשות היזם, אין לזה מחיר, וזה מאפשר לעבוד על כמה פרוייקטים, בלי למדוד את ההשקעה שמהווה חלק מתהליכי פיתוח פנימיים".
לדברי בן-אסייאג, בנסטלה הבינו כי תחום הפודטק הישראלי מתפתח במהירות בשנים האחרונות, בהשפעת מגמות גלובאליות ובהן שינויי אקלים, שינוים בצרכים של הצרכנים, חוסר משאבי טבע, בזבוז מזון ואתגרים תזונתיים, והחליטו להשיק באסם פעילות שתוביל את התחום, על מנת לייצר שיתופי פעולה בין אסם ונסטלה לבין סטארטאפים הפועלים בעולמות המזון.
מי שתוביל את התחום היא גופנה ליס-רובין, שכיהנה כמנהלת מרכז הפיתוח של נסטלה בשדרות ומחלקת פיתוח הדגנים בשוויץ. הפעילות בישראל תהיה בכפיפות למעוז גרופר, המדען הראשי של אסם, ולפרנק למן, ראש החדשנות הפתוחה בלוזאן.
"נסטלה היא מעצמה עולמית במזון שבוחרת לפעול בפיתוח חדשנות בשיטה שונה. יש לה חממה ענקית בלוזן בשוויץ בה יש מאות עובדים, והם נהנים מתקציב שנתי של שלושה מיליארד פרנק שוויצרי בשנה לטובת פיתוח חדשנות. לחממות שקיימות יש יתרונות, אבל גם מגבלות בניהול טכנולוגיות כי בסוף היום זה כסף ציבורי ולכן זה צריך לשרת קודם את המדינה שממנת את הפיתוח", הוסיף בן־אסייאג.
לדברי בן-אסאייג, נסטלה הבינה שיש בישראל פוטנציאל עצום ולכן בחרה לפתח קשר עם מוסדות מחקר וסטארט־אפים ישראלים באופן מסודר, ולא באמצעות ביקורי משלחות אחת לחצי שנה. זרוע החדשנות הפתוחה תהיה גוף שיעבוד בצמוד לאותם גורמים וילווה אותם, תוך מינוף היכולות של תשעה מפעלים שמסוגלים להכיל הרבה נסיונות בקווי הייצור. לדבריו, “כל מיזם שיעבור את השלב הראשוני של הפיתוח, ייחשף מיידית לכל מדעני נסטלה ויייכנס ישירות לארגון שמגלגל פעילות שנתית של 100 מיליארד דולר”.
לפנייה לכתב/ת 
