פליטת פה הובילה להחרמת מכונית של חייב

כדי להימנע מתשלום חובות סיפר בעל כלי רכב מסוג קרייזלר שהוא שייך בכלל לבנו. אלא שבעדותו מול רשמת ההוצאה לפועל הוא מעד בלשונו

עו"ד שרון אורן | פסקדיןפורסם: 23.01.20 , 22:00

לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב אישרה לאחרונה לממש מכונית לצורך כיסוי חוב של נהג שבחצי השנה האחרונה מתנהלים נגדו הליכים. הרשמת נעמה טלמן-בולטין דחתה את הטענה שכלי הרכב שייך לבנו, וקבעה שלרישום אין משמעות שעה שהראיות והעדויות הוכיחו שמי שמשתמש בו בפועל הם החייב ואשתו.

לפני מספר חודשים אישרה הרשמת לזוכה בתיק לעקל את המכונית מסוג קרייזלר, לתפוס אותה ולממשה באמצעות מחסן ההוצאה לפועל. אלא ששבוע לאחר מכן פנה אליה בנו של החייב וביקש לבטל את העיקול משום שמדובר במכונית שלו.

משפט כללי

בנק לא כיבד צו עיקול – וישלם 235 אלף שקל

עו"ד ארז הימן | פסקדין

אב שהפסיק לשלם מזונות הצליח למשוך מאות אלפי שקלים מחשבונו חרף צו עיקול שהוציאה האם. הוצל"פ קבעה שהבנק אחראי למחדל

בנק לא כיבד צו עיקול – וישלם 235 אלף שקל

הוא טען שרכש אותה מחברת ליסינג ב-2011 והיא רשומה על שמו במשרד הרישוי, אם כי הודה שהיא חונה מדי פעם בחצר של הוריו והם משתמשים בה לצרכים שונים. לדבריו, הוא נושא בתשלומי הביטוח, הדלק ורישיון הרכב.

הרשמת החליטה לברר את סוגיית הבעלות לאחר שהזוכה טען שייתכן שהחייב נותן לבנו את המכונית מדי פעם, אבל זה לא מוכיח שהיא לא שלו. לגרסתו, מיום שנרכש הוא נמצא בשליטה הבלעדית של החייב, ובניגוד לטענת הבן - משלם עבור את הוצאותיה.

הרשמת טלמן-בולטין ציינה כי למעט הרישום במשרד הרישוי, בנו של החייב לא הציג מסמכים המעידים על בעלותו בפועל. כך למשל, הוא טען שרכש את המכונית באמצעות הלוואה אך לא הגיש מסמכים המעידים שהיא נלקחה למטרה זו. בנוסף, הוגשו לידיה מסמכים התומכים בטענת הזוכה שלפיה ההורים משלמים את הביטוח ואת הוצאות הדלק.

היא ציינה שהבן אף אישר בעדותו כי הוא משתמש במכונית לכל היותר יומיים-שלושה בשבוע, בלילות בלבד, כשברוב הזמן היא נמצא אצל אביו, שנוסע בה ללימודיו מדי יום, או אצל אמו, שיוצאת לקניות ולפעילויות עם הנכדים.

אם לא די בכך, הרי שפליטת פה של החייב בעדותו חשפה את האמת. הרשמת הפנתה לדבריו שלפיהם לא היה לו כסף למכונית בתקופה שבה נרכש מהליסינג והוא ביקש מבנו "לעשות לו טובה" ולרשום את הרכב על שמו.

"תשובה זו של החייב מהווה למעשה הוצאת המרצע מן השק וגילוי האמת מאחורי סיבת רכישת הרכב על ידי בנו של החייב", כתבה. "החייב למעשה מבהיר כי בנו אך ורק 'עשה לו טובה' בעת שרכש את הרכב ובכך שהרכב נרשם על שמו שכן החייב 'היה צריך רכב' ולדבריו לא היה לו כסף לממן את הרכישה".

בנסיבות אלה נקבע שאין כל משמעות לרישום ההצהרתי במשרד הרישוי. לפיכך הרשמת דחתה את בקשת הבן והתירה לתפוס את הרכב ולמכור אותו לצורך כיסוי החוב. בנו של החייב יצטרך לשלם לזוכה הוצאות בסכום של 2,000 שקל.