אולי עצירת השיטפון של המוצרים מסין תחזיר אותנו לשפיות
מחירי המציאה של המוצרים הסיניים הפכו אותנו לצרכנים מכורים שרק רוצים עוד - גם כשלא באמת צריך. אולי נגיף הקורונה הוא זה שיחזיר אותנו למסלול של צריכה מחושבת, שמתבססת יותר על יד שנייה ופחות על מוצרים שמתכלים בתוך שנה. דעה
טרם התפוגג הערפל העוטף את נגיף הקורונה ונזקיו, וכבר הזדרזו יבואנים, משווקים ותעשיינים להלך אימים ולהזהיר מעליות מחירים שבדרך . אבל אולי יש פה גם בשורה חיובית: ייתכן שעצירת השיטפון של מוצרי סין תהיה עבורנו הזדמנות לחזור לשפיות ולעבור לצריכה מחושבת תוך אימוץ עקרונות הצרכן החדש.
עקב התפשטות נגיף הקורונה: האטה בהזמנת חבילות מסין
חשש מגל התייקרויות בעקבות משבר הקורונה
ההתמודדות עם נגיף הקורונה: סין הזיקה לעצמה
אילו כמויות זבל סיני מיותרות אנחנו צורכים בגלל מחירי המציאה הסינית. מארי קונדו הייתה מתפלצת ליד כל ארון בגדים של ילד/ילדה נער/נערה, צעיר/צעירה ישראלים. כמה בגדים, נעליים ואביזרים מיותרים מוטלים שם, רק בגלל המחירים הנמוכים תולדת המקור הסיני. תחפושות סיניות שינו את הרגלי התחפושת. כבר לא מספיקה אחת לפורים אלא שתיים-שלוש. אי אפשר לפתוח דלת בארון צעצועים מצוי בלי שחלקים יצנחו על ראשך. המדפים עולים על גדותיהם.
זה הזמן לעצור ולשאול את עצמנו: מי אומר שצריך לקנות סלולר חדש למרות שהקודם טרם סיים את חייו רק כי יצרן סיני כלשהו הוציא דגם חדש במחיר מפתה? האם אנחנו מחליפים מקרר, טלוויזיה או מיקרוגל כי הקודם שבק חיים, או כי הדגם החדש יצא עם גימיק חביב חדש ומבצע מפתה?
מה קורה לאיכות הסביבה כתוצאה מטרפת הבזבזת שלנו? אנחנו מכורים לאתרים, לקבוצות הקנייה, לחנויות הסטוקים - כולם מבוססי תוצרת סין. התמכרות חוצה מעמדות, כי המחירים הזולים מטפחים חלום נגישות על חשבון איכות ושמירת כדור הארץ, שכוללת התעמרות בכוח האדם הסיני הזול שמאייש את המפעלים שם כדי לספק לנו את אשליית השפע הזול.
למה לא לצרוך יותר מוצרי "יד שנייה"? בעולם המערבי כבר פורחים אתרי "יד שנייה" שהפכו למיינסטרים. אתרי ענק כמו The RealReal באופנה, Poshmark ורבים נוספים. המחירים יעלו בגלל בעיות בסין? נרחיב את השימוש ב"יד שנייה" אפילו לצעצועים. הילד הישראלי יכול להיות מאושר וטוב לבב במונופול שנקנה יד שנייה בישראל, או בלגו ואביזרי "פרוזן" שילד אמריקאי או אנגלי מאסו בהם. יש אתרים ייעודיים, אפילו באמזון, שלא לדבר על eBay, שחוגגים מוצרי צריכה יד שנייה. המציאות הסיניות הן אויבות הסביבה: במחיר זול מייצרים איכות ירודה של מוצרים שנזרקים מהר. חברת מאטל לדוגמה הודיעה השבוע שעד 2030 כל צעצועי הפלסטיק שלה ייוצרו מחומרים לא מזיקים לסביבה.
גם שוק מבוסס ייצור סיני, כמו שוק הילקוטים, יכול להשתנות. אין סיבה לקנות ילקוט מהדגם הכי חדש, שלא שונה דרמטית מהדגם של השנה שעברה לילד בכיתה א'. אפשר ללכת על עודפים. בכיתות גבוהות אפשר להעביר מילדים אחרים במשפחה. דבר אחד בטוח: בלימת הצריכה תפוגג את איומי ההתייקרויות כלעומת שבאו.
לפנייה לכתב/ת 
