800 אלף ש' לעובד שנפצע בגבו כשהרים מכונה

עובד במפעל אלומיניום נפגע ונקבעו לו 20%. שופטת קבעה שהמעסיקה לא הדריכה אותו ולא דאגה לשיטת עבודה בטוחה, ולכן עליה לפצות אותו

מערכת פסקדיןפורסם: 24.02.20 , 21:55

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה כי מפעל "השרון" לאלומיניום ישלם כ-800 אלף שקל לפועל שנפצע לפני כעשר שנים ונותר עם נכות של 20% כשהרים מכונה כבדה. השופטת סיגל דומניץ סומך קבעה שהמעסיקה התרשלה כלפיו ואחראית לתאונה.

התובע, שיוצג על ידי עו"ד צחית עופר, סיפר שעבד במפעל בשנים 2016-2002 בתפקיד ייצור פרופילים של חלונות ודלתות מאלומיניום. לדבריו, התאונה התרחשה כשנדרש לנקב משטח אלומיניום ולצורך ביצוע המשימה הרים עם עובד נוסף מכונת "שטנץ 9000" כבדה. לדבריו, למלגזה לא הייתה גישה אליה.

דיני עבודה

קבלן ששיקר בביהמ"ש יפצה פועל פלסטיני

עו"ד שחר גולן | פסקדין

תושב עזה נפגע בגבו כשהרים פלטות כבדות. המעסיק שלו הכחיש בתחילה את האירוע, אבל אז חזר בו. הוא חויב לשלם לו 308 אלף שקל

קבלן ששיקר בביהמ"ש יפצה פועל פלסטיני

תוך כדי הרמת המכונה הוא הרגיש כאב חד בגב ולא יכול היה לזוז. הוא פונה מהמקום לבית החולים מאיר בכפר סבא. לאחר שנבדק שוחרר לביתו אך הכאבים החמירו לאורך השנים עד שב-2016 נאלץ לעבור ניתוח בגב. לטענתו, המעסיקה התרשלה כשלא הנהיגה שיטות עבודה בטוחות, לא הדריכה את העובדים ולא פיקחה על אופן ביצוע העבודה.

המעסיקה, שיוצגה על ידי עו"ד עמיחי טרוזמן, טענה מנגד שהתביעה הוגשה בשיהוי בלתי סביר וכי האחריות לתאונה רובצת על התובע. היא הגישה חוות דעת רפואית שלפיה התובע אינו סובל מהגבלה משמעותית בתנועות עמוד השדרה.

השופטת סיגל דומניץ סומך קיבלה את גרסת העובד בכל הנוגע לאופן התרחשות התאונה. היא ציינה כי עדותו נתמכה בתיעוד שנערך בסמוך לאירוע והמעסיקה אף אישרה את גרסתו במסמכים שהוגשו לביטוח לאומי. בפסק הדין הוזכרה הפסיקה הענפה בנושא חובתו של המעסיק ליצור מקום עבודה בטוח ולפקח באופן יעיל ורציף אחר נקיטת אמצעי הזהירות. "מעביד אינו רשאי להניח כי העובדים ינקטו מיוזמתם אמצעים למניעת תאונות", הדגישה והוסיפה כי המעביד חייב להגן על העובד גם מפני רשלנותו הוא.

בין היתר התקבלה עדות התובע כי עבודתו הייתה כרוכה בהרמה והורדה שגרתית של מכונות הניקוב הכבדות, מבלי שקיבל הדרכה בנושא. השופטת ציינה כי מהעדויות עולה שמשקל המכונה היה כ-50-60 ק"ג. היא הבהירה כי על פי הפסיקה, הרמה של 50 ק"ג, 30 ק"ג ואף 20 ק"ג ללא הדרכה וללא אמצעי עזר תיחשב כרשלנית, לעומת הרמה של 10 ק"ג הנחשבת סבירה.

היא דחתה את טענת הנתבעת כי יש להטיל על התובע אשם תורם וכתבה כי לא הוכח שעמדה בפניו אפשרות אחרת לבצע את העבודה.

ביחס לנזק, אימצה השופטת את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט שקבע כי התובע נותר עם נכות של 20% בגין פריצת דיסק עם הפרעה תפקודית מתמשכת והגבלה בינונית בתנועות הגב התחתון. היא ציינה שהתובע עובד כיום כנהג. בהתאם לשכרו שהשביח עם השנים, היא פסקה לטובתו כ-720 אלף שקל בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד.

בסיכומו של דבר חויבה החברה לפצות את העובד, לאחר ניכוי גמלאות הביטוח הלאומי, בסכום של 779,938 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 23.4% והוצאות בסך 8,200 שקל.