הפתעה: יצירה של סלבדור דאלי ב-10 שקלים אצלכם במקרר
איזה לוגו עיצב סלבאדור דאלי, מי צייר כרזות פרסומת לביסקוויטים לפרנסתו ואיזו וודקה אנדי וורהול בחר לקדם? כך המאסטרים הגדולים ביותר בתחום האמנות תרמו מכישרונם ליצירות הבלתי נשכחות של עולם השיווק והפרסום
מי היה סלבדור דאלי? התשובה הראשונה שקופצת לראש היא כמובן אומן ספרדי מהחשובים בעולם. אבל האם ידעתם שחוץ מאמנות מודרנית מקורית ופורצת דרך, דאלי גם עבד עבור מותגים ידועים? ואת זהות המעצב של סוכריות צ'ופה צ'ופס אתם מכירים?
כתבות נוספות מאת ערן יסעור
הנה פריט מידע שאולי לא ידעתם על הסוכריה הפופולרית או על האומן עם השפם המוזר - הלוגו הידוע והמוכר של סוכריות Chupa Chups עיצב בשנת 1954 לא אחר מאשר סלבדור דאלי, האיש והשפם, בכבודו ובעצמו.
דאלי הוא לא האמן הראשון, ובטח לא היחיד, שהעמיד את כישרונו ואומנותו לטובת עולם השיווק והפרסום. גם אלפונסו מוחה (Mucha), אמן צ'כי, שילב ביז'נס ופלז'ר, ובשנת 1896, לפני יותר מ-120 שנים, צייר כרזת פרסומת יפהפייה ויוצאת דופן למותג הביסקוויטים הצרפתי LU.
ציור כרזות פרסומת היווה הכנסה צדדית לא רעה לציירים בתחילת דרכם - אלה שהיו זקוקים לכסף קל ומהיר. האומן הצרפתי טולוז-לוטרק היה מצייר כרזות פרסומת למופעים ואירועים, כדוגמת ההזמנה למופע של ידידו אריסטיד ברואנט, שצוירה בשנת 1892 והפכה ברבות השנים ליצירת אמנות משל עצמה, המוזכרת כאחת מעשר העבודות הטובות ביותר של האומן.
כמו אלה הראשונים, בשנת 1954 הכין הצייר האמריקאי נורמן רוקוול יצירה שעיטרה את אריזת דגני הבוקר של Kellog.
יחסי הגומלין הפוריים והידועים ביותר בין אומנים למותג נוצרו בזכות הברקה שיווקית של אחד ממותגי העל (Superbrands) המפורסמים ביותר בעולם כיום - וודקה אבסולוט.
אבסולוט הייתה וודקה בבעלות ממשלת שוודיה, שהופרטה וניסתה לבנות את עצמה בשווקים באירופה ובארה"ב. המותג, שלא היה מוכר כלל בתחילת דרכו מחוץ לשוודיה, בנה את עוצמתו באמצעות פנייה לאומנים מפורסמים בבקשה שיעצבו עבורו בקבוקי וודקה במהדורות מיוחדות וכרזות פרסומת, שבמרכזן הבקבוק המוכר.
במשך השנים, אומנים רבים שיתפו פעולה עם אבסולוט, אבל נראה ששלוש היצירות המוכרות ביותר של המותג נוצרו על ידי שלושה אומנים מפורסמים עד היום: האומן הרב תחומי האמריקאי, אנדי וורהול:
אומן הפופ ארט הידוע בעולם, קית' הרינג:
והאומן הבריטי השנוי במחלוקת, דמיאן הירסט:
גם תעשיית הבשמים והקוסמטיקה שילבה ידה במהלך השנים עם האמנות. כך, למשל, הפסל האמריקאי המנוח, סטיבן וויס, פיסל את אחד מבקבוקי הבשמים של המעצבת דונה קארן.
אלא שבמקרה המדובר, כנראה שזו לא הייתה מטלה קשה כל כך לשכנע את השניים לעבוד זה עם זה, במיוחד בשל העבודה שסטיבן וייס ודונה קארן היו נשואים.
לעומת הפרוטקציה המשפחתית במשפחת קארן-וייס, האומן סול לה-ויט, שהיה ידוע בעל סגנון צבעוני וגאומטרי מזוהה, יצר בשנת 1989, לבקשת מותג הבישום נינה ריצ'י, אריזה ייחודית לאחד הבשמים שלה.
חטיבת תיקי היד של המותג לואי ויטון ידועה בשיתופי הפעולה המעניינים שלה עם אומנים המעצבים עבורה קולקציות בהשראת האמנות שלהם. אחת הקולקציות המקוריות שנוצרו במהלך השנים תוכננה באמצעות האומנית היפנית יאיוי קוזאמה, שכך נראה גוף העבודה שלה (והיא המרכז התמונה):
וכך נראים חלק מהתיקים של לואי ויטון שעיצבה על פי הסגנון המזוהה איתה (לצפייה בקולקציה המלאה):
אבל היצירה הידועה ביותר עשתה דווקא את הדרך ההפוכה - מעולם השיווק לעולם האמנות, והקרדיט לכך מגיע לאומן שהוזכר כבר קודם לכן וידע לחבר שיווק, פרסום ואמנות - אנדי וורהול. זה היה הוא שהפך פחית מרק משומר לאייקון אלמותי, שהפרשנות המקורית שלו לקשר שבין יצירות אמנות למוצרי צריכה נראית רלוונטית ועדכנית גם בימינו אנו.
הכותב אולי מבין קטן באמנות, אבל מבין גדול במיתוג ובשיווק ומייצג בישראל את ארגון Superbrands הבינלאומי.