התעשייה במקום המדינה: כך ספורטאי ישראל סוגרים את החודש
רב בריח, הרבלייף ו-Cal הן רק חלק מהחברות הנותנות חסות לספורטאים ישראלים, הסובלים מתמיכה מוגבלת של המדינה. אלא שרוב הסיוע מתחיל רק אחרי המדליה. "החלום הוא שיתנו חסויות גם לקופצים לגובה. עד אז אם מישהו יאמץ ספורטאי מתוך פופוליזם - דיינו", מתרצים בתעשייה
לפני כחודש התייצבו על הפודיום בעיר טורינו שבאיטליה החותר הישראלי הבכיר, דני פרידמן, ואלופת ישראל בחתירה, נורית בזדסקי. שניהם הגיעו למקום השלישי בתחרות הבינלאומית הראשונה לעונה, וזכו במדליית הארד.
מדובר ללא ספק בהתחלה מבטיחה, אבל השאלה אם ישיגו את הקריטריון להשתתפות באולימפיאדת טוקיו 2020 עדיין פתוחה. פרידמן היה אחד מהספורטאים שסומנו כ"תקווה ישראלית" לקראת משחקי אולימפיאדת ריו 2016, אך לא השתתף בה לאחר שכשל במבחני הקריטריון.
פרידמן ובזדסקי הם שתי דוגמאות לספורטאים ישראלים, שעבורם השתתפותם במשחקים האולימפיים היא יעד נכסף בקריירה. כמוהם ישנם עוד רבים. בין הגורמים המפרידים בין הספורטאים הללו ליעד נמצא ללא ספק הכסף: תמיכה חודשית קבועה, שתפנה להם זמן לאימונים ותחרויות.
לא זהב, אבל קצת יותר כסף - שיטת המשכורות לספורטאים האולימפיים
מדי שנה מועברים כחמישה מיליון שקלים לספורטאים מבטיחים מקרן משותפת של הוועד האולימפי, משרד התרבות והספורט והמועצה להסדר הימורים בספורט. הסכום מחולק כתמריצים ומלגות בין הספורטאים לפי הישגיהם: 8,500 שקלים בחודש, במשך שנתיים, מקבלים הספורטאים שזכו במדליה (מכל צבע) באליפות העולם או במדליית זהב באליפות אירופה; יתר הספורטאים הזכאים מקבלים סכומים הנעים בין 3,000 ל-6,000 שקלים בחודש, לפי קריטריונים מקצועיים ידועים מראש, המשתנים מענף לענף.
אלא שמסתבר כי משרד התרבות והספורט, שמתקצב ביותר ממיליארד שקלים מדי שנה גופים שאמורים להעביר כספי תמיכה לספורטאים, לא תמיד מעביר את הכספים בזמן.
אנשי עסקים ותעשייה מאמצים ספורטאים
"המדינה אמורה לדאוג להקצבה שוטפת ולתזרים מזומנים", משתף בכיר בוועד האולימפי. "הרבה איגודים בונים על התקציב המובטח ולא מקבלים את הכסף בזמן אמת. יש כספים שהובטחו ב-2014 ולא הגיעו בגלל בירוקרטיה, כמו מילוי טפסים, או שנתקעו אצל החשב הכללי מסיבותיו הוא.
"החודש, למשל, איגוד האופניים לא יכול לשלם משכורות לעובדים בגלל העיכובים הללו. נוצר מצב שיותר ויותר חברות מסחריות ואנשי עסקים נכנסים לספורט הישראלי כנותני חסויות, אם לקבוצות ואם לספורטאים יחידים. גופים אלו נקראים לדגל לסייע לספורטאים באופן אישי, כשהחיבור נעשה לרוב באמצעות הוועד האולימפי הישראלי".
כך, אנשי עסקים ותעשייה מאמצים ספורטאי מבטיח, מעבירים לו כספי תמיכה מדי חודש לאורך תקופה מסוימת, ולמעשה קונים לו זמן פנוי וראש שקט באימונים. "אם הספורטאים היו מסתמכים אך ורק על כספי המדינה שמגיעים להם, לא היינו זוכים לראות ספורטאים ישראלים מגיעים להישגים", אומר אותו בכיר, "המדינה גורמת לנו להפסיד שגרירים מוכשרים וטובים".
ברוריה ביגמן, דוברת הוועד האולימפי בישראל, מהווה חוט מקשר בין ספורטאים לנותני חסויות. "אנו עוסקים בגיוס כספים לוועד האולימפי בישראל ולמשלחות האולימפיות בישראל, ובזרוע נוספת בגיוס חסויות אישיות לספורטאים חברי הסגל האולימפי, כדי שיוכלו לעסוק בספורט ללא דאגות כלכליות בחיי היום יום.
"יש עשרות ספורטאים וספורטאיות חדורי רצון, אמונה וכישרון, ששאיפתם היא להצעיד את ישראל לשיאים אולימפיים חדשים, ואשר משקיעים את מיטב שנותיהם בכדי לממש את החלום הגדול שלהם: לייצג את ישראל במשחקים אולימפיים.
"חסות נתפסת ככלי טוב ליצירת קשר עם הלקוח ופיתוח רגשות כלפי המותג. ספורט טעון באמוציות ובריגושים, ומתן חסות לספורט מסייעת גם להגברת גאוות היחידה של העובדים".
ערכים משותפים לספורטאי ולחברה
אחד מאנשי התעשייה, שמכיר בבעיה ותומך בספורטאים בסכומים של מאות אלפי שקלים בשנה, הוא שמואל דונרשטין, יו"ר ובעלים של רב בריח, יצרנית דלתות. לפני כחודשיים שלח דונרשטיין מכתב לחבריו בהתאחדות התעשיינים, שכותרתו: "התעשייה מתגייסת למען הספורט הישראלי".
בין היתר כתב להם: "להיות תעשיין בישראל זו זכות, שלצידה מוטלת חובה להחזיר בחזרה לקהילה. אני קורא לכם, חברי להתאחדות, לתמוך בספורטאים ישראלים. התעשייה הישראלית שנושאת את דגל הכחול-לבן צריכה, ואף חייבת, להירתם ולסייע כלכלית לספורט בישראל שאינו משופע בתקציבים".
דונרשטיין סיפר במכתב על תמיכתה של רב בריח בג'ודוקא אורי ששון, כל הדרך לזכייה במדליית הארד באולימפיאדת ריו 2016 בקטגוריית המשקל של מעל 100 ק"ג, והסביר כיצד התרומה הכספית סייעה לייצר הצלחה ספורטיבית. לדבריו, אימוץ ותמיכה בספורטאי אולימפי יכולה לעשות את ההבדל בין זכיה במדליה לבין אכזבה אישית ולאומית.
את התמיכה בששון הסביר דונרשטיין בערכים המשותפים לששון ולחברה. העובדה שששון התחרה בקטגורייה של מעל 100 ק"ג, התחברה לערכים של איתנות וביטחון; גם לוגו החברה, הדומה לספורטאי בעל שרירים - כמו מרים משקולות למשל - מייצר תדמית של עוצמה.
השנה הכריזה רב בריח על מתן חסות למתעמלת האומנותית לינוי אשרם, שזכתה בשנה האחרונה במדליית ארד ראשונה לישראל בתחרות קרב-רב באליפות העולם שהתקיימה באיטליה, ובשתי מדליות ארד באליפות אירופה שהתקיימה בהונגריה.
החסות, בגובה של כחצי מיליון שקלים, תוענק לה לשלוש השנים הקרובות, ותכלול גם את המשחקים האולימפיים ב-2020 בהם היא צפויה להשתתף. בתמורה תשתתף אשרם בקמפיינים של החברה ובפעילויות למען הקהילה שהחברה מקדמת.
חברה נוספת שהודיעה על תמיכה בספורטאית לקראת משחקי טוקיו 2020 היא Cal, שתשמש כספונסרית של גולשת הרוח נגה גלר (22), זוכת מדליית הארד בגביע העולם 2017. במסגרת החסות תתמוך Cal בגלר, בכדי שתוכל לפנות את זמנה לאימונים לקראת התחרויות האולימפיות.
יצויין כי Cal תמכה במשך מספר שנים בג'ודוקא ירדן ג'רבי, זוכת מדליית הארד באולימפיאדת ריו 2016, שהודיעה לאחרונה על פרישה. מנכ"ל Cal, דורון ספיר, הסביר כי "נגה גלר היא ספורטאית מלאה בחיוביות, הגינות ודבקות במטרה לצד שאיפה למצוינות. תכונות אלו זהות לערכים עליהם מושתתת העשייה שלנו ב- Cal". גלר הודתה ושחררה קריאה מצידה: "אני קוראת לחברות עסקיות נוספות ללכת בדרכה של Cal, ולתמוך בספורטאים מובילים".
קודם מדליה, אח"כ חסות
לקראת המשחקים האולימפיים ב-2016 העניקה קבוצת דלק, שבבעלות איש העסקים יצחק תשובה, חסות לגולש נמרוד משיח ולמתעמלת האמנותית נטע ריבקין. יעקב שחר, מבעלי מכבי חיפה בכדורגל, העניק במהלך השנים חסות למתעמל אלכס שטילוב, לשחיין יעקב טומרקין, לג'ודוקא אליס שלזינגר ולקופצת המשולשת חנה קנייזבה. בית ההשקעות אלטשולר-שחם העניק בעבר חסות לג'ודוקא ירדן ג'רבי ולחותר דני פרידמן וחברת כימיקלים לישראל אימצה את השחיין גיא ברנע.
חברות וארגונים שתומכים בספורטאים מקבלים ערך מוסף מהחסות שהם נותנים. הספורטאים משתתפים בקמפיינים של החברה, עונדים את הסמל על הבגדים, עושים קידום מכירות. לכן לא פעם התמיכה מתחילה רק לאחר שהספורטאי כבר זכה במדליה. זה פופוליזם.
דונרשטיין: "אין ספק שתמיכה בספורטאי מוכר מוסיפה חשיפה תקשורתית לחברה נותנת החסות, אבל לא רק. בישראל, בניגוד למדינות רבות אחרות, הספורט בהגדרתו הוא חלק מהתרבות, אבל בפועל זה לא בא לידי ביטוי, ומשרד התרבות והספורט לא מספק את התמיכה הרצויה.
"מכאן מתחזק הקשר בין ספורט לפילנטרופיה. עלות מתן חסות לספורטאי בודד מסתכמת לרוב בכמה אלפי שקלים בחודש, להבדיל מעלות של מתן חסות לקבוצות מקצועניות. החלום שלי הוא שיתנו חסויות גם לקופצים לגובה ולקופצים משולשת, וזה לא קורה בינתיים. עד אז, אם מישהו מהתעשיינים יאמץ מחר ספורטאי מתוך פופוליזם – דיינו".
ניר גלבוע, הבעלים והמנכ"ל של חברת האבטחה צוות 3, העניק חסות ללוחם הטאקוונדו רון אטיאס, שהודח במשחקי ריו 2016 לאחר קרב אחד בלבד. בראיון ל-ynet סיפר אז גלבוע שהתמיכה שלו באטיאס החלה לאחר ששמע את דבריה של יעל ארד, שאמרה אז שהיא לא מבינה למה אנשים תורמים רק לנזקקים ולא למצטיינים.
לאחר האולימפיאדה אמר גלבוע: "רצינו לעזור לבחור מקסים עם חלום, שמייצג את ישראל בהרבה תחרויות בעולם. הוא הגיע לאולימפיאדה, וכולנו נסחפנו להתלהבות סביב זה, ולצערי, הוא לא הצליח. הכאב שלי הוא על כך שרון, אחד הטובים בעולם בתחומו, מקבל סיוע עלוב מהמדינה, ועל כך שכשקראו בשמו בריו והכריזו שהוא מישראל, לא היה שם שום נציג מהמדינה".
גלבוע הדגיש שחברת צוות 3 תמשיך להעניק חסות לאטיאס, וטען כי "ההישג שלו ענק לעומת ההשקעה הדלה בו. לא חשבנו לרגע להפסיק לתמוך בו, אנחנו ממשיכים להעניק לו קצבה חודשית ותמיכה. פנינו לעתיד".
על-פי הערכות, סך הסכמי החסות האישיים מסתכמים בכ-2 מיליון שקלים בשנה, כאשר ישנם גם נותני חסות אנונימיים: הגולשת מעין דוידוביץ', זוכת שתי מדליות ארד באליפויות העולם 2013 ו-2014, נהנתה במהלך הקמפיין לקראת המשחקים האולימפיים בריו 2016 מתמיכה כלכלית של יהלומן שהעדיף להישאר בעילום שם.
חברת התזונה הרבלייף ישראל, המעודדת ומקדמת אורח חיים בריא ופעיל, חתמה על הסכם חסות עם הוועד האולימפי בישראל, במסגרתו תעניק חסות "תזונתית" בשווי של 1.5 מיליון שקלים, הכוללת מענק כספי ומוצרים עבור הספורטאים.
ההסכם נחתם לחמש שנים, לקראת המשחקים האולימפיים בריו 2016 והמשחקים האולימפיים בטוקיו 2020. קודם כן העניקה הרבלייף חסות לנבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית, ורון פורת, מנכ"ל החברה, הודיע כי החברה תמשיך לעשות זאת לצד הענקת החסות לחברי המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים.
"נותנים ליווי ספרינט, ולא מרתון"
לטענת אלון הוכדורף, מנכ"ל משרד הפרסום M&C SAATCHI, שחקן נבחרת ישראל בכדורמים בעבר ויו"ר איגוד הכדורמים הישראלי לשעבר, המדינה ממוקדת במכירות במקום בשיווק ככלל, ובספורט בפרט. "מרבית נותני החסויות רוצים לגרוף את התהילה בטווח הקצר ולא משקיעים לטווח ארוך, בניגוד למתרחש בחו"ל. הם נותנים ליווי 'ספרינט', ולא 'מרתון' לאורך הקריירה של הספורטאי. יש יוצאים מן הכלל, שנותנים חסות עם אורך נשימה, וזו הבעת אמון".
הוכדורף מכוון, למשל, לכוכב הכדורסל לברון ג'יימס, שחקנה של קליבלנד קבלירס מליגת ה-NBA, שחתם בסוף 2015 על חוזה לכל החיים עם חברת נייקי, שהוערך בלמעלה ממיליארד דולרים, או לשחקן הטניס השוויצרי רוג’ר פדרר, זוכה 20 תארי גרנד סלאם שנחשב על ידי רבים לספורטאי הגדול בכל הזמנים. פדרר נתמך לאורך השנים על ידי שורה של ספונסרים, שכוללת, בין היתר, את נייקי, רולקס, לינדט ועוד.
למה בחו"ל נותנים חסויות גדולות יותר ולתקופות ארוכות יותר?
"מבחינה שיווקית – קהל היעד גדול יותר. כשפדרר הניף את הגביע לאחר שזכה באליפות אוסטרליה הפתוחה, כשהוא עונד רולקס Sky-Dweller, מיליוני צופים הפכו לרוכשים פוטנציאליים של השעון. בישראל, מעבר לקהל היעד הפוטנציאלי הקטן יותר, יש גם מימד של הימור. שחקן יכול להיפצע או להחליט על פרישה, ואז נותן החסות גם מאבד את ההשקעה, וגם יכול להיתפס כ'מפסידן' בעצמו".
"מעטים הספונסרים שמוכנים לתמוך בספורטאים גם כלכלית וגם ערכית. חבל, כי לחברות ולאנשים פרטיים זה לא עולה הרבה. מדובר בכמה אלפי שקלים בחודש", מסכם הוכדורף. "בתור שחקן לשעבר אני מבין כמה חשובה תמיכה כזאת בספורטאים, שלא יהיו מיליונרים בזכות החסות, אבל כן יוכלו להתרכז באימונים".
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: "גופי הרוחב הנתמכים על ידי המשרד, קרי הוועד האולימפי, איגוד אילת והוועד הפראלימפי, קיבלו עבור שנת 2017 כ-2.5 מיליון שקלים עבור מלגות חודשיות לספורטאים צעירים עד גיל 23, וזאת בכפוף לקריטריונים הישגיים.
"ספורטאים צעירים קיבלו בין 1,500 ל-2,500 שקלים לחודש לשנת 2017 בלבד. 161 ספורטאים קיבלו מלגה זו. משרד התרבות והספורט תומך בספורטאים צעירים, וזאת כחלק ממדיניות שרת התרבות והספורט לחיזוק הספורטאים הצעירים ולביסוס הספורט הישראלי והתפתחותו".
לפנייה לכתב/ת 
