"אחרי תקיפה מינית, היועצת שואלת אם אני רוצה ללמוד הלכות צניעות"
וגם "כשיש הקפדה על דיני ייחוד זה לא קורה", "הוא עשה תשובה, צריך לסלוח לו", ו"תפסיקו לאמר לי שזה כי לא שמרתי נגיעה": מאות "ממים" המבוססים על חוויות שעברו נפגעי תקיפה מינית - חלקם בעילום שם, באמצעות חברי פייסבוק - מסעירים את המגזר בשרשור שפתחה רביטל ויטלזון-יעקבס, בעקבות פנייה מנפגעת תקיפה. "כתבתי הקדמה שמאפשרת לי להוריד את זה, אם ארגיש שזה מכאיב מדי, אבל מרגע לרגע רק התחזקתי"
"אזהרת הומור שחור". זה מה שכתבה גורו ההורות של המגזר הדתי, רביטל ויטלזון-יעקבס, בדף הפייסבוק שלה - ואז צירפה אליו זוג "ממים" מהסרט "חסידודס": "מחליטה לשתף את ההורים שלי בפגיעה מתמשכת מצד השכן. אבא שלי אומר לי: זה כי את שרמוטה".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ויטלזון-יעקבס בעד חיטוי פצעים – ורצוי כמה שיותר מזוהמים. בתור פולנייה מדופלמת שהיא גם דתייה, היא עושה את הכביסות המלוכלכות הכי בחוץ, הכי בפומבי – בבמה הציבורית של הפייסבוק. אחרי שעשתה את זה למורכבות של דיני הטהרה ולכאב המושתק של חוויית הלילה הראשון במגזר – היא מתפנה לטיפול קבוצתי, ומעצם הבמה אף מגזרי, בסוגיה המושתקת של תקיפה מינית.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- ליד גיא ההריגה שחשף: תערוכת אלי ויזל הגיעה לקייב
- כהן וגרושה? "אין שום אופציה": הרב הראשי עונה לשאלותיכם
- באיחור של 3,000 שנה: טיפול פסכולוגי לאמהות התנ"ך
"זה התחיל במכתב שהגיע אליי לפניי שבועיים, ככה לג'ימייל", היא משחזרת. "חברה מפעם כותבת על התפוצצות לאחר 30 שנה של הדחקה, דווקא עכשיו; עם הילדים והכל. נזכרת בטיפול, בשנים שאחיה הגדול הטריד... המכתב הצטרף למכתב נוסף שהגיע מנערה, על פגיעה מתמשכת מצד הסבא".
"חיבוק בטעם הומור שחור"
לדבריה, משעה שהחלה לכתוב על הנושא ברשת החברתית - הלכה תיבת ההודעות והתמלאה בסיפורים של גברים ונשים שחוו תקיפה מינית. ואז הגיעו לתיבה מספר "ממים" ששלחה בחורה שנפלה קורבן לתקיפה מינית, בבקשה לייצר שרשור שייתן פתחון פה לנפגעים ונפגעות נוספים.
"נלחצתי. פחדתי לפגוע", ויטלזון-יעקבס מודה. "פחדתי שזה באמת לא נושא שאפשר לצחוק עליו, וכתבתי לה שאיאלץ לוותר. והיא המשיכה לשאול, למה? למה אני טוענת שהכל צחיק: הפלות, סרטן - ולהם (לקורבנות תקיפה מינית) לא מגיע חיבוק בטעם הומור שחור".
"התייעצתי עם הפרטנרים הקבועים שלי, שי קופלוביץ, קרן גוטליב ושרית פישביין - והם לא זרמו. אז בחרתי להתחיל עם מה שהיא שלחה. זה היה אמש. תוך דקות הוצפתי - ואני עדיין מוצפת - בעשרות אם לא מאות ממים, סיפורים, עוד ועוד נפגעים ונפגעות, או מטפלים ומטפלות שנעזרו בתבניות הבינלאומיות של ה'מם' על מנת לבטא את עצמם. כתבתי הקדמה שמאפשרת לי להוריד, אם ארגיש שזה מכאיב מדי - אבל מרגע לרגע רק התחזקתי".
"בכאב בטן רציני, דמעות בעיניים, ורצון לא להוציא את הילדים שלי מהבית יותר לעולם - קבלו את הממים של מ'", היא כתבה – "ולכל מי שישלח לי, אנונימיות מובטחת". בתגובה, ספגה מבול "ממים" שהפך לשרשור ממושך של צחוק ודמע מצד אנשים שחוו תקיפה מינית, אחרים (במעגל הקרוב) שהיו חלק מהטראומה, אך גם נוספים שהבינו את הכוח שיש בהומור להביא סוגיות קשות למודעוּת.
אז איך עושים ממים על נושא כל כך רגיש?
"כאמור, את רוב הממים לא אני עשיתי (אלא אחרים שהעבירו דרכי). את אלה הבוטים מדי, לא היה לי לב לפרסם. אבל איך מישהי כתבה? 'עושים אותם בעדינות'".
סוגיית הפגיעות המיניות נחשבת לנפיצה במיוחד בציבור הדתי שמתמודד עם לא מעט פרשיות, ואיתו החשש שמלווה רבים - איך מטפלים בלי שזה יראה כעליהום. אבל ויטלזון-יעקבס דווקא מרגישה שם לגמרי בבית. "וואי, מזמן אני כבר לא ב'אל תוציאי את הכביסה המלוכלכת'. אני יודעת שאף אחד לא חושב שאצלנו זה יותר מאשר בכל מגזר אחר. זה קורה בכל מקום, ובכל מקום יש הורים שמתמודדים עם זה על הפנים - ויש כאלה שמגוננים בחירוף נפש. אבל כיוון שהרבה מהעוקבים שלי מגיעים מהמגזר, היו ממים מאוד 'משלנו'".
ויטלזון-יעקבס התרגשה במיוחד מאחת התמונות של בחור שיושב ויושב מול המחשב, ומתחת הכיתוב: אני רק אחכה כאן עד שמישהו ישים לב. "זו הזעקה העיקרית", לדבריה.
מה תגובות שהפכו את כל העסק הזה לשווה את המחיר?
"לצטט לך? מרגישה שזה קצת לעוף על עצמי. הנה אחת: 'רויטל יקרה ואהובה, מודה - אין לי אומץ לכתוב את זה בשרשור התקיפות המיניות, אבל בבקשה, בבקשה, אל תורידי אותו. הוא כל כך חשוב. אולי זה 'צרת רבים חצי נחמה', אבל הנושא הזה צריך להיות על סדר היום. גם בשביל אלה שמסוגלים/ות לדבר על זה, וגם בשביל אלה שלא, ולעולם לא יוכלו, כמוני. תודה".
