הרב שרודף את עברייני המין: "ישראל היא גן עדן לפדופילים"
לאחר שטיפל באינספור מקרים של ילדים חרדים שהותקפו מינית, פתח הרב יעקב הורוביץ במלחמה גלויה בעברייני המין החרדים, שעולים לישראל בכוח חוק השבות. הוא קיבל איומים על חייו, ספג תביעת דיבה - אבל הוא לא מתכוון לשתוק: "מדינת ישראל מזמינה עברייני מין מכל העולם לעשות עלייה, לקבל את כל הזכויות וליהנות מאנונימיות גמורה. זה פשוט הזוי". משרד הפנים: לא תמיד יש לנו מה לעשות
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הרב הורוביץ מתאר את עצמו כ"בחור ישיבה טיפוסי" ממונסי שבמדינת ניו-יורק. "האמת היא שאפילו התחלתי תוכנית קדם-רפואה", הוא מספר בראיון ל-ynet. "אבל אז החלטתי שהייעוד שלי הוא בהוראה, ושיניתי מסלול מקצועי".
קראו עוד בערוץ היהדות:
- הרב הצבאי של הולנד: "אפילו ברית מילה לא עשו לי"
- "התפללו לרפואתו": הרב שטיינמן מאושפז בטיפול נמרץ
- סיפורה של האונייה פנצ'ו: "האיטלקים הצילו את חיינו"
שנים ארוכות עבד כמורה. "התנדבתי ללמד את החלשים ביותר, את מי שאף אחד לא רצה להתמודד איתם. זו לא הייתה עמדה פופולארית, אלא משימת התאבדות בעיניים של קולגות". בשנת 1996 פתח הורביץ בית ספר שהוקדש כולו לנערים בעלי קשיים. "המטרה שלי הייתה אז לטפל בילדים מתוך הקהילה שהידרדרו. עשינו סדנאות הורות, קידמנו תוכניות מקצועיות לאותם בני נוער, והשלמת מבחני גמר (המקבילה האמריקנית ללימודי בגרות)".
הילדים שעוזבים את החיים
העבודה עם בני הנוער הנושרים בחברה החרדית, פתחה בפני הרב הורוביץ חלון לעולמם של החוזרים בשאלה. "יש למעשה שני סוגים בקרב הנוער היוצא, בחברה החרדית: אלה שרק עזבו את הדת. הם הולכים אחר כך לקולג', וממשיכים בחיים מסודרים. הם בסך הכל בחרו בנתיב שונה. ויש את הילדים שמגיעים למצבים הקשים באמת, ואלה עברו בשלב כלשהו התעללות מינית".
"הבנתי שילד שמעשן מריחואנה בשבת עם החברה שלו, הוא פשוט ילד שעזב את הדת. אבל ילד שעושה קוקאין וגונב מכוניות וחותך ורידים - הוא עוזב את החיים. אלה הילדים שחוו פגיעה מינית. המציאות שבתוכה הוא חי זו מציאות של טראומה מתמשכת, של פגיעה קשה וחוסר יכולת להתמודד עם הכאב שנגרם להם. הרגשתי שהתובנה הזו חייבת להגיע לכל בית בקהילה החרדית בארה"ב".
התגובות לכתיבה על הנושא שנחשב עד אז בגדר "טאבו", לא איחרו לבוא. "בהתחלה אנשים חשבו שהשתגעתי", הוא אומר בכנות. "היו בטוחים שקרה לי משהו. אבל בתוכי ידעתי שאני צודק, אז המשכתי לכתוב על זה. אם מסתכלים על הטקסטים שכתבתי אז, ממש לראות את הפאניקה בין השורות: 'אנשים מתים', 'ילדים מתים'... המטרה הייתה לגרום לאנשים להבין שיש מאות ואלפי ילדים שנפגעים".
אחרי שנים של כתיבה לצד טיפול בנפגעים, החליט הרב הורביץ שעל כל הכבוד למוּדעות - צריך גם מניעה. "הגברת המוּדעות לא עוזרת, אם לאנשים אין כלים להתמודד עם זה. אז פרסמנו ספר באנגלית על מוגנות ילדים בקהילה החרדית, עם כלים לאיך לדבר עם הילדים בצורה נינוחה וחכמה על הנושא, איך לתרגל עימם כללי בטיחות - וכיצד למנוע פגיעות. 50 אלף עותקים נחטפו. וזה הרבה מאוד בעולם הקטן שלנו".
"אז פרסמנו עוד גירסה, הפעם ביידיש - שגם היא נחטפה. ופרסמנו גם בעברית, חמשת-אלפים עותקים כניסיון, וכולם אזלו. אני מדפיס עכשיו עוד מהדורה. במקביל התחלתי לפרסם סרטונים להורים על הנושא. יש הרבה מה לעשות. גם לגבי ילדים שכבר נפגעו יש טווח מאוד רחב של עשייה: יש כאלה שצריכים בעיקר מסגרת חמה ותומכת, יש שצריכים מסגרות גמילה מהרואין - ויש הרבה מאוד באמצע".
קיבל איומים על חייו
האתגר הגדול בטיפול בעברייני מין בתוך חברה סגורה כחברה החרדית, הוא הדיווח לרשויות. "פונים אלי הורים רבים עם חשדות, ואני אומר להם בקול מאוד ברור: אין לי את הכלים לבדוק. תפנו לרשויות ותערבו אותם. תנו להם לפתור את הנושא. אני אומר את זה בעקביות, אך לצערי לא כולם מאמינים בזה. עם זאת, זה הולך ומשתנה, והקריאה הזו מגיעה גם מיותר ויותר רבנים".
מלחמתו של הרב הורוביץ איננה מתמקדת רק בטיפול בקורבנות ובשינוי יחס הקהילה – כי אם בראש ובראשונה, במלחמת חורמה של איש אחד בעברייני המין. כך, "גיגול" שמו של הרב הורוביץ, יעלה מיד את שמותיהם של כמה עברייני מין שהוא מקפיד לכתוב עליהם בקביעות.
"אחד התוקפים הכי מפורסמים בקהילה החרדית בארצות הברית, הוא נחמיה ווברמן, שהורשע בשנת 2012, ונשלח ל-103 שנים בכלא". הרב הורוביץ עמד לימין אחת הנפגעות בצורה חד-משמעית.
"כתבתי מכתב תמיכה פומבי בה. עמדתי לצידה כל יום בבית המשפט, ובעקבות כך קיבלתי איומים על חיי. אני חושב שלעובדה שהייתי שם, לצידה, הייתה השפעה משמעותית עבורה וגם עבור השופטים. החצר שלו גייסה חצי מיליון דולר בשביל ההגנה עליו, אך הוא נמצא אשם, ונשלח לשנים ארוכות בכלא, אבל הוא רק אחד".
"אין צדק לקורבנות"
לפני שש שנים ביטל בית המשפט העליון בישראל בקשה של הרשויות בארה"ב להסגרתו של אברהם מונדרוביץ'. על פי דיווחי המגזין "אלמיינר", מונדרוביץ' היגר לישראל חודשים ספורים לפני הגשת כתב אישום נגדו בגין עבירות מין חמורות בילדים בשנת 1984. במחשבו האישי נמצאו חומרים פדופיליים רבים, ורשימה של עשרות נערים שבהם, על פי החשד, פגע.
מהפרסום ב"אלמיינר" עולה כי בחיפוש שנעשה בביתו שבישראל בשנת 2007, נמצאו סרטונים פדופיליים במחשבו האישי. הוא נעצר ובהמשך שוחרר. אז למה נדחה תהליך הסגרתו לארה"ב נדחה ב-2010? בג"ץ קיבל את הטענה כי על העבירות שביצע, לכאורה, חלה התיישנות על פי חוקי מדינת ישראל.
גם אם הרשויות בישראל החליטו שלא לאפשר לעשרות קורבנותיו צדק, הרי שהציבור היהודי בארצות הברית לא שוכח ומתברר שגם לא סולח. מונדרוביץ', היום אזרח ישראלי, זוהה לפני שלוש שנים על ידי יצחק, אזרח אמריקני. יצחק תקף את מונדרוביץ' במכות, תיעד את זה - ואף העלה לרשת.
"פגשתי קורבנות שלו. הוא גזל מהם את כל שמחת חיים. אנשים בני גילי שלא יכולים להיות נאהבים ואהובים על ידי שום אדם. אני זוכר שפרסמתי בעניין טור בעיתונות החרדית, אך הציבור אדיש. האדם הזה קיבל אפשרות לחיות חיים נוחים בישראל, בעוד שקורבנותיו ממשיכים לסבול בלי שום אפשרות לצדק".
"מי מגן על הילדים בישראל?"
הרב הורוביץ מתקשה להבין את האופן הסלחני שבו נוהגות הרשויות בישראל בעברייני מין. "אני שואל ברצינות: מי מגן על הילדים בישראל? בארצות הברית עבריין מין חייב להיות רשום. יש אפשרות לכל הורה לדעת מיהם האנשים האלה בסביבתם, ולהתגונן מפניהם. עברייני מין אמריקנים לא יכולים לעבור דירה בלי תיעוד. הם לא יכולים לגור ליד בתי ספר. בישראל הם עושים מה שהם רוצים באנונימיות מלאה, וזו הסכנה הכי גדולה".
העובדה שאתה חושף שוב ושוב את התוקפים בשמם, גוררת גם איומים ותביעות מצדם עליך.
"אחד מהם אכן תבע אותי. השם שלו הוא יונה (ג'ייסון) וינברג. הוא עובד סוציאלי, והוא ישב בכלא 13 חודשים במסגרת עסקת טיעון על תקיפה מינית של שני נערי בר מצווה בארצות הברית".
לדברי הרב הורביץ, ויינברג רשום בארה"ב כעבריין מין מהסוג החמור ביותר, והיום הוא חי בישראל לאחר שברח מארה"ב (עובדה שויינבג מכחיש באמצעות עורך דינו. ראו תגובה). "אשתו פנתה לאחד הארגונים העוסק בעלייה, ואמרה שהיא רוצה לעלות עם שלושת הילדים שלהם. הם קיבלו את כל הזכויות המלאות כעולים, התגוררו בשכונת הר נוף בירושלים, ואיש לא ידע כמובן מיהו. אחת הנשים בשכונה שלחה לי מכתב תודה לאחר שכתבתי עליו, כי היא למעשה הזמינה את המשפחה אליה לשבת, כשיש בבית ילדים קטנים. הוא מקסים מאוד. רובם כאלה, זה ללא ספק. לכן הרבה אנשים מאמינים לו וטוענים שכל מה שהיה זו 'עלילת דם'".
"לא מהססים להשתמש במערכת המשפט הישראלית"
לדברי הרב הורוביץ, ארגון אמריקני העביר לתושבים בשכונה אזהרה – "שידעו שהוא רשום כעבריין מין בדרגה 3 בארצות הברית". בתגובה לציוץ נגדו, הגיש ויינברג תביעת דיבה נגד הרב הורוביץ בסך 200 אלף שקלים (לבית המשפט הישראלי, אלא מה?)
"יש לי משפט מולו כרגע, בישראל, מאחר וסירבתי לשלם לו כסף כפי שהוצע לי - על מנת שיבטל את התביעה. אמרתי לעורך הדין שלו שזה יקרה על גופתי המתה. זה הזוי, זה משוגע, אבל זו המציאות".
"הדבר הכי נורא מבחינתי, כרגע, זה לא המשפט שהוא מנהל נגדי, אלא העובדה שהוא עזב את השכונה למקום אחר - ואנשים לא יודעים מי השכן החדש בדלת ממול, ומה הוא עשה לשני ילדים שהוא 'הכין' לבר מצווה".
"בעבר", מוסיף הרב, "הוא גם הוציא נגדי צו הרחקה בטענה שאני מאיים על חייו, כדי למנוע ממני לשאת הרצאה עליו במרכז הקהילתי בהר נוף, ולהזכיר את שמו. הוא התגורר אז בסמוך למתנ"ס, וחשב לבטל בדרך זו את ההרצאה שלי. הלכתי עם זה לבית המשפט, והשופט ביטל את הצו. אבל זה רק מוכיח שעברייני מין שברחו מארה"ב לישראל לא מהססים להשתמש במערכת המשפט הישראלית".
"הילדים בישראל לא מוגנים"
אבל הרב הורוביץ' לא נבהל, וגם לא חושב שהתביעה נגדו היא הסיפור המרכזי. הוא רואה שליחות אמיתית בטיפול באדישות. "אנשים חושבים שפדופילים מורשעים לא יפגעו שוב כי הם 'למדו את הלקח', אבל זה לא עובד ככה. הם לא מתנהגים בהכרח בהיגיון. פדופיליה זו אובססיה. רובם לא מתחרטים או מכחישים את מה שעשו".
"המציאות היא שהילדים בישראל לא מוגנים. לא מפדופילים. ויינברג זה עבריין המין השני שכתבתי עליו, שמגיע לפה למצוא מקלט באנונימיות, וזה לא מקרי. זו ארץ שעסוקה באיומים ביטחוניים, אז אין זמן לדברים אחרים. מצד שני, אנשים פה מרגישים יותר בנוח לשלוח את הילדים לבד, מזג האוויר מוציא הרבה ילדים לפעילות מחוץ לבית. יש לזה סיכונים, במיוחד בקהילה החרדית".
"את עוברת בשכונה חרדית טיפוסית, ורואה גן שעשועים מלא ילדים המשחקים בלי אף מבוגר בשטח. זה גן עדן לפדופילים. העובדה שמדינת ישראל מזמינה עברייני מין מכל העולם לבוא לארץ, לעשות עלייה, לקבל את כל הזכויות וליהנות מאנונימיות גמורה והגנה - זה פשוט הזוי לחלוטין. לכן אני שב ושואל, מי מגן על הילדים בישראל?"
משרד הפנים: התופעה מוכרת
במשרד הפנים לא היו מופתעים למשמע טענותיו של הרב הורוביץ. "היו לנו מקרים כאלה בשנים האחרונות, של עבריינים שניצלו את חוק השבות, אבל ברגע שיש בקשת הסגרה היא מטופלת מיד מול משרד המשפטים", אומרת דוברת רשות האוכלוסין, סבין חדד.
ומה עם אנשים עם "עבר"?
"המנגנון בהחלט השתנה בשנים האחרונות. עד לרצח משפחת אושרנקו (בשנת 2009) ביקשו רק הצהרה שאין עבר פלילי, ואז אנשים יכלו להצהיר מה שהם רוצים. בדרך כלל, פושע או עבריין לא יצהיר על עצמו שהוא עבריין. היום כבר מבקשים תעודת יושר. הבעיה היא עם מי שנכנס לארץ כתייר, ואז מבקש להתאזרח כזכאי חוק השבות. במצב הזה אין לנו מה לעשות. אם אנחנו יודעים שיש בעיה, אז מטפלים בזה מול כל גורמי האכיפה".
"הורוביץ אובססיבי כלפי מרשי"
עו"ד איתן להמן המייצג את יונה (ג'ייסון) ויינברג, אומר בתגובה לטענות: "מרשי הגיע לארץ זמן רב לאחר סיום ההליך המשפטי נגדו, ולא הייתה נגדו שום תלונה חדשה מכל סוג שהוא, מאז סיום ההליך. לטענה כי ברח מארה"ב אין שחר.
"מרשי נדון על עבירות מופחתות מסוג עוון בלבד, וכפר לאורך כל ההליך. הוא מעולם לא הודה במיוחס לו, ולא הייתה כל עסקת טיעון בינו ובין הרשויות בארה"ב. גם בעניין זה מר הורוביץ מסלף את המציאות ומפיץ שקרים. לא בכדי מתנהלת חקירה פלילית נגד מר הורוביץ בארה"ב. הצו שניתן נגדו על ידי בית המשפט בישראל, האוסר עליו לציין את שם מרשי בהרצאתו, רק מחזק את הדברים.
"הטענה של מר הורביץ כאילו מרשי מסוכן היא שקרית. חוות דעת פסיכולוגיות עדכניות של גורמים מוסמכים, מצביעות על אדם נורמטיבי שלא נשקפת ממנו שום סכנה".
הוא מכנה את פעילותו של הרב הורוביץ "אובססיבית, ותוך ניהול מסע צלב על בסיס שקרים וטענות מדומיינות. בגין כך אף מתנהלת נגדו חקירה על עבירות של הטרדה ופגיעה בפרטיות. ניתן רק לשער מהם מניעיו האמיתיים של מר הורביץ, ומי מממן אותו בגין פעילות פסולה זו".
