בטבעת זו: הייתי אסירה של בעלי 1,825 ימים
"אני, האישה החרדית עם ארבעת הילדים הקטנים, נלחמתי בשיניים חמש שנים יום-יום, שעה-שעה. ביקשתי והתחננתי להחזיר לעצמי את החופש מאותו גבר שקנה אותו. חמש שנים הייתי נשואה, כביכול, לאותו גבר שהמשיך הלאה - כי הוא יכול, כי לו מותר. ובכן, הגיע הזמן שנשבור את המעגל"
דמיינו לעצמכם מדינה שנוטלת מהנשים את החופש שלהן במאה ה-21. עכשיו דמיינו לכם שזה קורה ממש כאן, לשכנה ממול, לחברה הכי טובה, לאחות או לבת שלכן. צוחקות, נכון? לא!
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
זה ממש לא קורה אי-שם בדיקטטורה חשוכה ששולטת בנשותיה. לכאורה, אנחנו חיות במדינה שחרטה על דגלה את ערכי החופש, השוויון. אבל האמנם כך? בואו נפסיק עם השקר הזה.
עוד דעות בערוץ היהדות :
מדינת ישראל, את חייבת לנו 3,300 שקלים/ שרון בניאן
אני, האישה החרדית עם ארבעת הילדים הקטנים, נלחמתי בשיניים חמש שנים. כן, כ-1,825 ימים. יום-יום, שעה-שעה. ביקשתי - לא ביקשתי, התחננתי - להחזיר לעצמי את החופש מאותו גבר שקנה אותו.
חמש שנים הייתי "מסורבת גט"; נשואה, כביכול, לאותו גבר שהמשיך הלאה, כי הוא יכול, כי לו מותר! אבל לי – אסור. כן, אותו גבר יכול להחזיק את החופש שלי בידיים שלו.
תחזירו לי, לנו, לכן, את החופש
היום "יום העגונה", אבל אולי זו מילה חלשה מדי. "יום האישה חסרת החופש, חסרת היכולת והבודדה" כי כך בחרה המערכת. גם הרב שרוצה להגיד את האמת – "יחוסל" פוליטית על ידי חבריו הרבנים ביום שיקום ויגיד שיש דרכים שונות, ויש אפשרויות לפסוק אחרת. ככה נוח להם.
בואו נתעורר. הגיע הזמן שנבין שאישה לא צריכה לבקש את החופש שלה, זו זכות שניתנה לה מעצם היוולדה.
תשאלו את בתי הדין כמה מסורבות גט ועגונות יש בישראל – ותקבלו נתון מספרי מגוחך, יחסית. הם דואגים להחביא היטב את המספרים האמיתיים בכל מיני תחבולות.
הגיע הזמן לשבור את המעגל. תחזירו לי, לנו, לכן, את החופש.
לפנייה לכתב/ת 
