מדינת ישראל, הקימי בתי ספר ממלכתיים בארה"ב
"הגיעה העת שמדינת ישראל תקים בתי ספר ממלכתיים בקהילות בארה"ב. הישראלים שחיים בחו"ל הם חלק אורגני מאיתנו. אם תיושם תוכנית לימודים ציונית איכותית שמחויבת לישראליות, ואם היא תהיה מסובסדת - רבים מהילדים ישמרו על יהדותם ואף ישובו לחיות בארץ". הרב הראשי לישראל מבקש מהמדינה לקחת אחריות על הישראלים בחו"ל
מהי מידת האחריות של מדינת ישראל ליהודים החיים מחוץ לישראל? האם מדינת הלאום היהודית אמורה לחוש מחויבות גם כלפי יהודים שאינם אזרחי ישראל, או אזרחי ישראל שאינם חיים בישראל? אינני מתיימר לענות על שאלה זו בכל מימדיה – למשל: האם קיימת חובה להפעיל את צה"ל כדי להציל יהודים בקצווי תבל בעת צרה ומצוקה, או האם עלינו להוביל את המלחמה באנטישמיות מחוץ לגבולות המדינה. אבל מֵמד אחד מדיר שינה מעיני: שימור העם היהודי כבעל זהות נבדלת גם בעת שהוא מתקיים בגלות.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
סקרים שונים מגלים כי רמת ההתבוללות בארה"ב מתקרבת כיום ל-70%, וכי הילדים של זוגות מעורבים, שבהם רק אחד מבני הזוג יהודי, מתבוללים בשיעור העולה על 90%. דמוגרפים סבורים שבדור הבאעתידה להימוג חלק גדול מיהדות הגולה עקב התופעה של נישואי תערובת. ניתוח המענה לתופעה זו הוא מעבר למידותיו הצנועות של מאמר זה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- יהודים בארה"ב חוששים: "כך זה התחיל בגרמניה"
- ברשות בג"ץ ובית הדין הרבני: שיימינג לסרבן שמעגן את אשתו
- החופש להינשא: מדינת ישראל, את חייבת לנו 3,300 שקלים
ענייני כאן הוא בקבוצה אחת של יהודים, המונה כמיליון איש ואישה החיים בארה"ב: הישראלים שעזבו את הארץ. משיחות שניהלתי עולה תמונה חמורה ומדאיגה: החלק הארי של בנות ובני הדור השני של הישראלים החיים בניכר, מפנה את גבו ליהדות.
הסיבות לכך מגוונות: ראשית, הם לא לומדים בבתי ספר יהודיים הן בשל המחיר הגבוה של החינוך, והן משום שהם חשים עצמם יהודים גם ללא בית הספר, ואינם רואים צורך ללמוד עברית ומורשת יהודית וציונית.
במפגשים עם ישראלים שאלתי אותם מניין להם הביטחון לוודא שילדיהם לא יתחתנו עם שאינם יהודים. "מורשת הקרב מגולני או מגבעתי תחבר אותו לשורשים" - הייתה התשובה. זו תשובה שאינה מספקת. זה "לא כוחות" להעמיד מול חברה לא יהודייה מבית הספר, את סיפורי העבר. התחרות איננה הוגנת.
הילדים לא רוצים להיות מהגרים
סיבה נוספת להפניית העורף, היא משום שילדי הישראלים מעוניינים, במקרים רבים, להתנתק מהמורשת הישראלית של הוריהם. הם לא רוצים להיות מהגרים. ההורים סגורים במעגלים חברתיים מצומצמים שבהם אוכלים חומוס ומספרים חוויות "מהארץ", ואילו הילדים חשים במלאכותיות ומעוניינים להיות "כמו כולם".
והסיבה האחרונה למצב נוגעת בהתארגנות הקהילתית, או בחוסר שלה. בעוד שיהודים אמריקניים רבים מחפשים אחר זיקות ליהדות במסגרות מאורגנות – קהילתיות ודתיות – דור ההורים של הישראלים חש יהודי "ממילא" ואינו חלק מהמסגרות הללו. כך נופלים ילדיהם "בין הכיסאות", ומשם קצרה הדרך להתערות מלאה, שמשמעותה התנכרות לייחוד היהודי, ובסופו של היום - התבוללות.
לכן לדעתי, הגיעה העת שמדינת ישראל תקים בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים בקהילות בארה"ב. לא די בשליחים. אני יודע שהדבר נשמע מנותק משהו: מדוע שהמדינה תקצה משאבים ויכולות כדי לחנך ילדים במדינות אחרות? הרי שנינו ש"עניי עירך קודמים", וכספי המיסים של הישראלים אמורים לממן את הישראלים.
התשובה לכך ברורה: הישראלים שחיים בחו"ל הם חלק אורגני מאיתנו. דור ההורים קורא לעצמו "ישראלים", וקיים פוטנציאל ניכר לכך שאם תיושם תוכנית לימודים ציונית איכותית שמחויבת לישראליות, ואם היא תהיה מסובסדת בדרך שתתחרה באופציות הקיימות בחו"ל, רבים מהילדים ישמרו על יהדותם ואף ישובו לחיות בארץ.
תוכנית זו יכולה להוות מרכיב משמעותי ואף דרמטי בהגדלת העלייה ארצה, בשימור היהדות בגולה ובטיוב של הקשר בין מדינת היהודים והיהודים, גם אם אינם תושבי ישראל. אסור לנו לאבד חלילה את אחינו שחיים מעבר לים. אם לא נפעל כעת, ישאלו ילדינו איפה היינו כאשר הווריד היהודי דמם בצורה מאסיבית. יהודים רבים מאבדים קשר לארצם ולעמם. הגיעה העת לפעול.